פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        שאלה של טאץ'

        עם קישור טכני ואיכותי מאחוריו וחופש פעולה התקפי, איתי שכטר של הפועל תל אביב יכול להגשים תחת אלי גוטמן את כל מה שלותר מתיאוס דרש ממנו ולא הצליח לקבל: יותר שערים. מסירה בזמן. עבודה הגנתית. נמני, אתה מוכן?

        איתי שכטר שחקן הפועל תל אביב (ברני ארדוב)

        אלי גוטמן התעקש ולא היה מוכן לרדת מעמדתו. למרות שהעסקה הסתבכה, למרות השרירים שעשה דניאל יאמר והבעיות התקציביות, מאמן הפועל תל אביב לא היה מוכן לוותר על איתי שכטר. "עזוב", אמרו לו חברי הנהלה, "יש לנו עסקה סגורה עם יובל אבידור", אבל גוטמן לא השתכנע והמשיך להאמין כי קבוצתו זקוקה לשחקן בעל פוטנציאל כמו שכטר. גם החלוץ עצמו התייאש מהסחבת והקשיים שהערימה מכבי נתניה, שהתעקשה לקשור את גורלו לזה של ביוואן פרנסמן. אבל שיחות טלפון מעודדות מגוטמן, שאף נפגש עם החלוץ כאשר השניים שהו בחופשה פרטית באילת, עודדה את שכטר להמתין בסבלנות לסיכום ולא לבחור בקבוצה אחרת שהתעניינה, מכבי תל אביב ומכבי חיפה למשל.

        סיכום הביניים לעונה שרק החלה מצדיק את התנהלותו של מאמן האדומים. שכטר של הפועל תל אביב הוא לא שכטר של מכבי נתניה. החלוץ, שאכל מרורים מלותר מתיאוס, חזר לחייך. שכטר מקבל חופש פעולה כמעט מוחלט ומחזיר בעבודת הגנה – המוטיב החוזר לסכסוכים עם המאמן הגרמני. גם גוטמן הבין שבחור כזה זקוק לטיפול באהבה ולא בצעקות. תוסיפו לזה את העזרה מהחבר הטוב גילי ורמוט ונמניה ווצ'יצ'ביץ' בקישור וקיבלתם את שכטר החדש. מבקיע יותר. מוסר בזמן. לא מפסיק לעבוד. כשהשתחרר מהנטל שרבץ עליו מתוקף היותו הכוכב וה"בייבי" הפרטי של ראשי המועדון, מספר 9 באדום מוכיח כמה פוטנציאל טמון בו.

        הצתה מאוחרת

        עוד לפני הקיץ הקשה, שכטר עבר עונה לא פחות מתישה תחת הדרכתו של מתיאוס בנתניה. המאמן הגרמני החזיק מאוד מהחלוץ והכיר בכישרון שלו, אבל נכשל בהבנת המהות של שכטר – שמחת החיים. הצעקות הרמות באימונים והביקורת הפומבית בתקשורת יצרה תהליך הפוך מזה שאליו התכוון המאמן, שכטר נסגר ונאטם. בצד המקצועי, מתיאוס דרש משכטר חזרה מהירה להגנה ויותר עבודת צוות והתאכזב כל פעם מחדש. חלק מהשינוי שעובר על שכטר באדום מצוי בדיוק בשתי הנקודות המקצועיות הללו. שכטר, מעידים שחקנים להפועל, נכנס למשחק ומשפר את כושרו הגופני דווקא דרך עבודת ההגנה.

        נתי עזריה, שהיה עוזרו של הגרמני, מסביר: "איתי הפנים את מה שלותר ניסה להנחיל לו, והמעבר להפועל רק חיזק אצלו את המחשבה שיש לו פוטנציאל והוא צריך להשקיע במגרש כדי לממש אותו. דרך עבודת ההגנה שהוא עושה, הכדורים נכנסים ובאים גם הבישולים בצד ההתקפי. כשהוא משקיע יותר, הגולים באים בקלות". עזריה נגע בנקודת היחס של מתיאוס: "הדרך בה מתיאוס דרש דברים משכטר הייתה אגרסיבית ממה שכדורגלן ישראלי רגיל, אבל דווקא הקשיחות הזו גורמת לו לממש את היכולות שלו העונה. הוא חשב שמתיאוס היה נגדו, אבל בהפועל הוא ממלא בדיוק את אותן דרישות".

        בצוות המקצועי של הפועל תל אביב הכירו את הנקודה הזו מצוין. גוטמן, שנהג אף הוא בקשיחות עם שכטר כשאימן בנתניה, הבין שעליו לשנות גישה. את הדרישות הטקטיות הנוקשות שלו, מעביר גוטמן לשכטר בשיחות אישיות בהן הוא מבקש ממנו לשפר את הגישה למשחק וההבנה הטקטית ולשחק בנגיעה תחת לחץ. "גוטמן עובד עם שכטר בלי אמוציות ועם הרבה אהבה", סיפר גורם במועדון והוסיף: "איתי עובר תהליך מזורז של התבגרות וזהו תהליך טוב עבורו והוא מגיב אליו כמו שצריך".

        אלמוג כהן, חברו של שכטר וקפטן נתניה, שופך עוד אור על אישיותו של השחקן והדרך הנכונה לטפל בו: "את איתי צריך ללטף ולחבר לקבוצה ואז הוא מראה מה הוא יודע. צריך להתנהג אליו כמו אל ילד, לשמור עליו וכך הוא מחזיר על המגרש. זה בדיוק מה שקורה השנה בהפועל וזו הדרך הנכונה להוציא ממנו יותר. כשהוא חופשי, הוא מאושר ונהנה וכשהוא נהנה, שום קבוצה בארץ לא יכולה לעצור אותו".

        שינוי מקצועי

        שכטר עבר השנה שינוי קל בתפקידו במגרש. מקורבים לשחקן סיפרו כי במהלך השיחות עם גוטמן בקיץ, ביקש החלוץ לא להיות מוצב בכנף. הגעתו של נמניה ווצ'יצ'ביץ', שתפס את מקומו של מיכאל זדנברג בהרכב, טרפה את הקלפים והעבירה את שכטר לתפקיד החלוץ השני שמגיע מהאגף השמאלי. החלוץ לא היה מרוצה, אך השיחות האישיות עם המאמן שוב נחלו הצלחה. "אני נותן לך חופש פעולה להחליף צדדים ולנוע לאן שאתה רוצה, אבל תבצע תנועה לעומק ללא כדור", אמר לו גוטמן. שכטר ראה כי טוב. בתפקיד החדש קל לו יותר להפתיע את מגני היריבה, ועבודת ההגנה שהוא עושה רק עזרה לו להיכנס לכושר מצוין גם התקפית.

        המספרים מדברים בעד עצמם. החלוץ הבקיע העונה חמישה שערי ליגה בשבעה מחזורים. בשלוש העונות האחרונות בנתניה, לצורך ההשוואה, שכטר לא כבש יותר משבעה שערים בעונה. מלבד הסטטיסטיקה האישית, מדובר בשכטר אחר. קבוצתי יותר. אחת הביקורות המקצועיות הגדולות כלפיו הייתה שהוא תמיד מעדיף את המהלך הוירטואוזי על פני שחרור מסירה בזמן וכי הוא מחזיק יותר מדי בכדור. בניגוד לנתניה, שכטר מצליח להביא לידי ביטוי את היכולות האישיות שלו למבנה הקבוצתי. כך, המשחק שלו נראה בוגר יותר ומלהיב יותר.

        ההסבר לתופעה הזו הוא פשוט. בשלוש העונות בנתניה, שכטר לא נהנה מתמיכה של קשרים התקפיים יצירתיים כמו ווצ'יצ'ביץ' או ורמוט ונאלץ לחכות לשווא לכדורים עם הגב לשער או ליזום את המהלכים בעצמו. כל המעמסה הטכנית נפלה על כתפיו ולעיתים נראה היה כי נתניה, גם זו של עטר וגם זו של מתיאוס, תלויה בו נואשות על מנת ליצור מהלך התקפי חכם. כאשר שכטר משוחרר ממלאכת בניית המצבים עבור עצמו ומרוכז יותר בסיומת, התפוקה שלו עולה. כפי שיעיד השער השלישי שכבשו האדומים לרשת מכבי אחי נצרת, שהחל במהלך מבריק של ורמוט והסתיים בדחיקה של החלוץ, שעשה תנועה נכונה לעומק ברגע הנכון.

        "זה בונוס עבור כל חלוץ שמשחקים מאחוריו שחקנים טכניים", טוען עזריה. "כיף לשכטר לשחק עם שחקנים שמניעים כדור ברמה גבוהה. הנעת הכדור שם מתחילה בהגנה, הקבוצה מחזיקה כל הזמן בכדור וכך קל לו יותר לשחק. כוח מתפרץ כמו שלו אין לשום שחקן בארץ. כשמוסיפים לזה שערים ובישולים, הכל מתחבר". כהן מוסיף: "שכטר של השנה בוגר והחלטי יותר. הפוטנציאל תמיד היה קיים ואת הכדור אי אפשר לקחת לו מהרגל. ההבדל הוא בהמשכיות. בעוד בנתניה הוא היה נותן משחק אחד טוב ושניים-שלושה רעים, בהפועל קל לו יותר ליצור רצף של משחקים טובים".

        שמחת חיים זה לא הכל

        בנקודה אחת לא חל שינוי. שכטר חי, נופל וקם על שמחת החיים, השובבות והאופי הילדותי החינני. גם בחדר ההלבשה בוולפסון, שכטר לא מוותר על השירים, הצחוקים וההתנהגות הליצנית. אלא שבעוד בנתניה הוא נתפס כמטווה דרכם של הצעירים והצליח לעיתים לעצבן את הוותיקים, החיבור שלו לאדומים היה מושלם והוא נחשב לאחד השחקנים האהובים והמקובלים בקבוצה. לאחר הפרשה המביכה בגטבורג, אותה על פי חבריו לקבוצה לקח שכטר מאוד קשה, זכה החלוץ לעידוד 8,000 צופים בבלומפילד שהרימו אותו מהקרשים.

        "שמחת החיים משפיעה על היכולת של איתי וכשהוא משחק בחדווה והנאה, הוא מפיק מעצמו יותר", קובע עזריה. "אבל הודות לעבודה עם מתיאוס הוא הבין שכדי להגיע לרמות הגבוהות, שמחת חיים לא מספיקה, אלא צריך גם לעבוד. גם בבית ספר לוקח לך לפעמים זמן להבין מה המורה מלמד אותך. זה מה שקורה עכשיו לשכטר". גורם בהפועל מנסה להרגיע: "נכון שהוא התחבר בצורה יוצאת מן הכלל וכולם חולים עליו, אבל יש לו עוד הרבה עבודה והרבה מה לשפר. כשזה יקרה, נהיה על הגל".

        הדברים הללו מעלים את השאלה: מה הצעד הנכון הבא עבור שכטר? בגיל 22, ובעונתו החמישית בליגת העל, החלוץ עדיין צריך להוכיח שהוא מסוגל להוביל קבוצה שמתמודדת על האליפות. יחד עם זאת, אפשר כבר לומר בזהירות שהמעבר לקבוצה גדולה הוכיח את עצמו כשלב קריטי בהתקדמות. השיפור ביכולת הוא צעד ראשון בדרך למימוש הפוטנציאל, שתמיד היה שם. לא מדובר במקרה של שחקן שמבצע פריצה, אלא בשחקן שהתבגר, מבין את הדרישות המקצועיות ממנו, מבין יותר טוב את המשחק גם מבחינה טקטית ונראה, על פניו, מוכן יותר לבצע את הצעד הבא בקריירה שלו

        אירופה תמיד הייתה באוויר עבור שכטר של נתניה. מבחינת דניאל יאמר וחברי ההנהלה, שכטר היה היהלום שיש ללטש ולמכור לכל המרבה במחיר. יאמר ניהל מו"מ קשוח (עזריה: "אילצו אותו לצאת למחנה האימונים שלנו כקלף מיקוח נגד הפועל תל אביב וקבוצות אחרות"), ודאג להכניס בהסכם המכירה לאדומים סעיף שיכניס לקבוצתו 50 אחוז ממכירה עתידית של השחקן לחו"ל. לאור פתיחת העונה המוצלחת וההצגות בליגה האירופית, הספקולציות לגבי המעבר צפויות לצוץ שוב בקרוב, עוד בטרם השלים שכטר את אותו תהליך עליו מדברים בהפועל תל אביב. אלמוג כהן דווקא משוכנע שהזמן של חברו הגיע: "מבחינת הבגרות והפיזיות, הוא מוכן לאירופה ועדיף שייצא כמה שיותר מהר. הוא מתאים ויכול להיות שחקן מוביל".