פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מה אומר לך השם משה סיני?

        אבי נמני השחקן נהג להתעלל במקבילה האדומה שלו משנות ה-90. אבי נמני המאמן חייב את הדרבי כדי לקבל הכרה מאוהדיו, ולא רק מהם

        בשבועות שלפני דרבי אני תמיד מעלה בפני עצמי את השאלה, האם זה חייב להיות עסק כל כך מעיק. למה נגזר על אוהד כדורגל בגלזגו, בליברפול, במילאנו ובתל אביב לעבור בכל עונה לפחות שבועיים של בילד-אפים, של כתבות מאוסות, של ערימת קלישאות ושל זיכרונות נוסטלגיים טחונים לעייפה? אי אפשר פשוט להגיע לדבר המציק הזה, לעבור אותו וזהו? האם המתח והאדרנלין בתשעים הדקות של המשחק עצמו אינם מספיקים?

        מי שבוודאי שואל את עצמו את אותה שאלה הוא אבי נמני. דווקא הוא, שמבין כל האנשים שיגיעו לבלומפילד מקבל זכות ראשונים על האירוע הזה. הוא ניצח בדרבים והפסיד בהם, שיחק בלא מעטים מהם, הוא יודע מה המשמעות של המשחק הזה וכמה הוא חשוב. ועם כל הנאמר, שיהיה לכם ברור: ברגע שהוא שמע בשבת האחרונה את האוהדים שרים משער 11 "רק תביאו את הדרבי", המחשבה הראשונה שעברה לו בראש הייתה 'יאללה, שיעבור כבר'.

        נמני מונה למאמן מכבי תל אביב ב-2 בנובמבר אשתקד, שנה שלמה הוא בתפקיד. שנה היא לא זמן מספק כדי לערוך סיכום ביניים לכהונה שלו. הוא קיבל קבוצה רעועה וחסרת ביטחון והגיע איתה, כמו תמיד עם מכבי תל אביב של השנים האחרונות, למקום השישי. הוא עבר קיץ לא קל תחת הרבה ערפל של החלפת בעלים ובנה קבוצה נחמדה אבל נטולת יומרות, לכאורה. הציפיות היו כל כך נמוכות והיכולת בשבועות האחרונים הייתה כל כך בינונית, שההצצה החטופה על הטבלה, בה ממוקמים הצהובים אחרי מכבי חיפה, גורמת לתהייה האם היא אכן לא משקרת.

        ועכשיו בא לו הדרבי, מול אותה הפועל שנכנסה לאטרף נגד ראפיד וינה. עכשיו, אחרי שכבשה תשעה שערים בתוך שלושה ימים, הפועל תל אביב מאמינה שגם על מכבי אפשר לצבור מומנטום. פתאום לא מדברים שם על ניצחון, אלא על הפרש. מכבי מקדימה את הפועל בטבלה, אבל בתודעה הציבורית היא אנדרדוג גמור. ההצהרות של נמני והניסיון שלו להישאר כל הזמן על הקרקע תורמים לכך לא מעט.

        אוהדי מכבי, ובמיוחד אוהדיו של נמני, לא יאהבו את ההשוואה, אבל הוא יושב היום על אותה בלטה שעליה ישב משה סיני באמצע שנות ה-90. נסיבות המינוי שלהם לא דומות כלל, הפידבק שהם מקבלים מאוהדי קבוצתם שונה, אבל התחושה של המחנה העוין זהה. מכבי התעללה בהפועל של סיני (שניצח אותה רק פעם אחת בחמש עונותיו כמנג'ר), הפועל כבר הספיקה לרשום שלושה ניצחונות על נמני. לא פלא, אם כן, שאוהדי הפועל צועקים לנמני "תישאר", בדיוק מה שעשו הצהובים לסיני עשור וחצי לפני כן, שלא לדבר על שיר ה"תנו לאבי להניף את הגביע" שהפך דווקא להמנון של יושבי שער 5 ורק הגביר את הלעג כלפיו. אז נכון, האמת היא שנמני לא חייב לנצח את הדרבי הזה. תיקו ישאיר אותו מעל הפועל ויעביר שוב את הלחץ לאדומים, שעדיין לא הוציאו שלוש נקודות במשחק בית העונה. יפסיד? הנזק שייגרם לא יהיה גדול מדי, כולם יודעים שעל הנייר היריבה ממילא טובה יותר.

        אלא שאם מכבי תנצח, המאמן שלה יכול להכות את הקופה ולשמוע את המצלצלים יורדים. כי מעבר לאמונה שהניצחון ינסוך בקרית שלום ולאמוק שהוא ייצור בוולפסון, נמני יקבל סופסוף את ההכרה של מאמן לגיטימי בליגת העל, של אחד שמסוגל להכין את הקבוצה שלו למשחקים גדולים ולא לנצח רק את רעננה והפועל רמת גן. מחוץ לשערים 8 ו-11 אף אחד לא נתן לו גושפנקה עד היום, בקבוצות הגדולות לא מאמינים שמכבי תל אביב של נמני מסוגלת לנצח. עמיתי חמי אוזן כתב כאן במהלך השבוע שהדרבי הזה הוא לא רף הוגן לאמוד את התהליך שעליו מצהיר נמני בכל שבוע. איני יכול שלא להסכים יותר. זהו בדיוק המשחק שדרכו יכול הגולם ששמו מכבי תל אביב להשיל את הקליפה בדרכו להפוך לפרפר. זו בדיוק הנקודה שבה כולנו נאמין בדרך של המאמן.