מי הרג את כוכב הרדיו?

"שלום ילדים וברוכים הבאים לקורס המיוחד לתקשורת. כאן נלמד אתכם אודות עיתונות, שיקולים עיתונאים, חשיבותה של התקשורת ככלי לשירות הציבור, וגם קצת אתיקה עיתונאית. טוב, בעצם פחות בעניין האתיקה ושירות הציבור".

השבוע נכתב שראשי הפועל באר שבע החליטו לשלוח את שחקני מחלקת הנוער לקורס תקשורת ברדיו דרום. התגובה הראשונה הייתה התפעלות מהחשיבה המקורית. באמת. תמיד הייתי בעד חשיבה מחוץ לקופסה ובעולם כל כך תקשורתי, אין ספק שמדובר בשיקול מעניין, אולי אפילו נכון. בכלל, גם אם זה לאט מידי ומעט מדי, יש כמה דברים יפים שאותם ראשי הפועל באר שבע מנסים לעשות עם אותם ילדים במחלקת הנוער.

רק שאז הגיעה המחשבה השנייה, זו שנזכרת שהקורס המדובר יתקיים ברדיו דרום. לא יכולתי שלא לתהות מה זה אומר על האתיקה של כלי תקשורת שמעביר, בתשלום כמובן, קורסים לאחד הגופים המרכזיים אותו הוא מסקר? האם זה מי שהייתי רוצה שילמד את הילדים הללו תקשורת? המחשבה השלישית כבר העלתה השגות אפילו על העובדה הבסיסית שרדיו דרום מסקר את הפועל באר שבע. לפחות מאז תחילת העונה כמעט ולא יצא לי לפקוד את התדר של רדיו דרום על הסקאלה, בטח שלא בזמן תוכנית הספורט. מרגע שהפכה להיות בסינדיקציה עם רדיו תל אביב, שם משודרת תוכנית ספורט כללית לחלוטין, היא איבדה את זה ובגדול. להפועל באר שבע עוד השאירו פינה קטנה, אבל מה עם נתיבות, דימונה וערד? מה עם עמותת האוהדים שהחייתה את הפועל באר שבע בכדורסל ושקרוב ל-200 איש הגיעו לראות אותה בליגה ב'? בשביל התוכנית של רדיו תל אביב יש עיתונים ורדיו ארציים.

למי שאינו גר בנגב, נספר שמרגע הקמתו של רדיו דרום, היוותה תוכנית הספורט את אחד העוגנים החזקים שלו. באופן מקרי (או שלא), קיים גם דמיון רב בין מחלקת הספורט ברדיו לקבוצה המרכזית. ימי השיא של מחלקת הספורט היו בעונה בה זכתה הקבוצה בגביע והשידור של משה ניר בגול של רוסו הפך להיות מקבילה מקומית לשידור הגול של שפיגלר במונדיאל מפי נחמיה בן אברהם. כשבאר שבע שיחקה בווילנה היה מקום אחד בלבד להתעדכן בו, וזו בדיוק גדולתו של רדיו אזורי. אחר-כך באה נפילה שהלמה את ההתרסקות של הפועל באר שבע. המחלקה פורקה הלכה למעשה ונבנתה מחדש. כמו בקבוצה גם ברדיו, הכישרונות עברו לארצי.

והייתה שם, לא נשכח, גם שכונתיות שהלמה את הניהול הקודם, אבל הדומיננטיות התקשורתית נשמרה תמיד. תמיד אפשר היה לשמוע שם ראיונות מעניינים, סקופים חשובים והמון פנינים שנכנסו לפנתיאון הפרטי של אוהד פנאט של הפועל באר שבע שתמיד חיפש בתחנה הזו מידע חיוני על הקבוצה. גם אם ככל שחלף הזמן התעסקו שם הרבה פחות בדימונה, נתיבות ושדרות ויותר ב"כדורגל עולמי", וגם אם לא תמיד האתיקה נסקה לשמיים, זה תמיד היה רדיו דרום. הרדיו של הדרום. עם דגש על היה.

עוד הערה קטנה-גדולה: אם ההחלטה להמיר תוכנית ספורט מקומית בתוכנית ספורט תל אביבית היא שערורייתית, (בטח ברדיו של אזור מרוחק שסובל גם בימים כתיקונם מאפליה תקשורתית), הרי שהמוח מתקשה למצוא מילים שיתארו את ההחלטה להתחיל את שידור תוכנית סיקור המחזור רק מצאת השבת, כאילו מדובר ברדיו קול חי או אחת התחנות של ש"ס. בנתניה נכבשים 4 שערים ברבע שעה, משחק מטורף מרחבה לרחבה, בשעה שברדיו דרום משודרים שירים ופרסומות ברצף ואלפי אוהדים מחכים בטירוף לעדכונים. להבדלה כנראה מעולם שלא היה כזה רייטינג, ובכלל אולי כדאי לברך מעתה גם "ברוך המבדיל בין קודש לגול".

1. "זה עושה לי טוב לראות מטוס ממריא דרך דמעה שקופה", שר בזמנו מאיר אריאל ז"ל, ולי זה עושה נעים על הלב לראות באר שבעים מוכשרים משחקים כדורגל. אחת לשבועיים, בימי שישי, אני משתדל לפקוד את וסרמיל במשחקיה של מכבי באר שבע ולראות בין היתר את רפי עמוס כובש שערים מופלאים, את אלירן אמזלג מוכיח שצומח בלם בבאר שבע וגם את תומר חליבה שחוזר לכושר משחק. מכבי באר שבע בלאומית היא כנראה אחד הדברים הכי טובים שקרו להפועל באר שבע בשנה האחרונה.

2. באמת עושה טוב לראות באר שבעים מוכשרים משחקים כדורגל, אם כי הרבה פחות כשהם משחקים במכבי נתניה נגד הפועל באר שבע. שלושה באר שבעים היו על המגרש בקופסא בשבת האחרונה. שניים מהם - אלמוג כהן המצוין וחן עזרא הנהדר בנתניה, רק אחד בבאר שבע.

3. ומעניין איפה ישחקו בשני הקרוב יותר אשדודיים, בבאר שבע או באשדוד. מי אמר דרבי?