חבטה לפרצוף

ידיעה אחת קטנה הסתתרה לה בין פתיחת עונת האן.בי.איי לשלבים הסופיים של עונת הבייסבול, קצת מתחת לאמצע הדרך של עונת הפוטבול: טוני לה רוסה חוזר לאמן לעונה נוספת את סט. לואיס קרדינלס. עוד המשיכה הידיעה, ומסרה שלה רוסה ימנה את מארק מקגווייר למאמן החבטות של הקבוצה. אפשר להעריך את הנאמנות של לה רוסה למקגווייר - הוא אימן אותו באוקלנד ובסט.לואיס והוא מחזיר אותו עכשיו בחזרה לענף. אפשר גם להבין את המינוי - לסט. לואיס היה הרבה מקום לשיפורים באגף החבטות, ומקגווייר הוא אחד החובטים הגדולים בתולדות המשחק. שחקנים ששיחקו איתו בעבר תמיד העידו עליו שהוא היה מורה טוב.

אפשר גם להעריך את האומץ של לה רוסה. הוא ידע איזה שק מביא איתו מקגווייר לקבוצה וכמה השילוב שלו יכול להיות דווקא גורם מפריע. נדמה שמה שלה רוסה, אחד המאהבים הגדולים של המשחק, שכח הוא דווקא את ההתחייבות שלו לענף ולאוהדיו, ואת החוב של מקגווייר.

הרי מקגווייר היה הרבה יותר מגיבור בייסבול, הרבה יותר מאדום שיער עם זרועות בהיקף של עמודי טלפון שחבט כדורים שלקח להם יומיים לנווט את עצמם לקרקע. ב-1998 מקגווייר הנשים את המשחק בחזרה לחיים. ארבע שנים לאחר ששביתת השחקנים ביטלה את הוורלד סירייס והענף ירד לשפל בהתעניינות אליו, מקגווייר (ביחד עם סמי סוסה) החזיר את הבייסבול לכותרות, למהדורות החדשות, לשערי המגזינים ולנושא שעליו מדברים במקומות העבודה. המרוץ שלהם לשבירת שיא ההומראנס לעונה החזיר את הבייסבול למקום שהוא מרגיש בו כמו בבית: לצנטרום של תרבות הפנאי האמריקאית.

וזה היה הדבר הכי צורם כשהחשדות החלו לצוף לגבי השימוש של מקגווייר בחומרים אסורים. זה לא השיא שהוא שבר ברמאות, אלא העובדה שהקיץ של 1998 היה הקיץ של הזיכרונות, הקיץ שבעוד חמישים שנה סבים היו אמורים לספר לנכדים שלהם איפה הם היו כשמקגווייר הכה את ההומר ה-62, קיץ שמחבר בין העבר לעתיד וביחד הם מייצרים את הנראטיב הנפלא של בייסבול. ומה אנחנו אמורים לעשות עם זה? לשים כוכבית ליד הזיכרון? לשקר לנכד? בגלל הקיץ הזה וגם בגלל האישיות שלו (שתמיד הייתה הפוכה מהפסיכופטיות של בונדס וקלמנס או האנטיפטיות של אלכס רודריגז), המקרה של מקגווייר חמור יותר. בגלל זה הסירוב שלו לשתף פעולה עם חקירת הקונגרס היה עלוב יותר והתקבל בציניות גדולה יותר על ידי המבקרים, מאשר התגובות של רפאל פלמיירו וסמי סוסה.

אפשר לנחש שלה רוסה חושב שלמקגווייר מגיעה הזדמנות שנייה (למי היא לא מגיעה באמריקה?), ושהמקרה שלו לא חמור כמו פיט רוז, עד כדי כך שייענש בבחירה השנתית להיכל התהילה. צריך לקוות שלה רוסה לא ישכח למי נועד היכל התהילה. יש הרבה בעייתיות במינוי הזה: האם צריך לתת לאדם כמו מקגווייר פיצוי לאחר שלא שילם מאומה על מעשיו? איזו דוגמא הוא בדיוק אמור לשמש לחובטים שלו (ההקבלה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא הבאת אהוד ברק כדי להרצות לצוערים במשרד החוץ על איך להשיג חדרי יוקרה במלונות בפריז בלי להוציא את הארנק מהכיס).

יש דרך אחת לנטרל את הפצצה הזו: מקגווייר צריך, חייב לשבת מול ציבור אוהדי הבייסבול ולספר להם מה הוא ידע, מה הוא עשה, אולי אפילו למה. בניגוד לתגובה שלו בקונגרס, מקגוויר צריך לדעת שבעיקר בבייסבול, אין עתיד בלי העבר.