אם היו עושים סקר מקיף בקרב כל זאטוטי ונערי ליטא (ומי חסר החיים שהיה עושה דבר זה?), ובודקים מה החלום שלהם ובמה היו רוצים לעסוק כשיגדלו, סביר להניח שתשובה אחת לא מאוד קונבנציונלית בימינו אלה הייתה מתקבלת ברוב גדול - "אני רוצה להיות שחקן כדורסל". החלום הזה, שהיה גם נחלתו של מרטינאס פוצ'יוס (1.95, 23), הרכש הטרי של ז'לגיריס, כמעט ונגדע באיבו בגיל צעיר מאוד. בגיל 13, במהלך יום שגרתי בבית ספרו, אירע המאורע שפוצ'יוס לא ישכח, הפציעה שכנראה תיחרת בזיכרון שלו יותר מכל פציעה אחרת בקריירה. ולא שלא היו כאלו.
"זה קרה כשהייתי בכיתה ח'. היינו בשיעור מלאכה ועבדתי על עבודה כלשהי עם מטחנה. בשלב מסוים, ומבלי ששמתי לב, הכפפה שלבשתי נמשכה יחד עם כף יד שמאל שלי לתוך המטחנה", זוכר פוצ'יוס. הוא הובהל לבית החולים הסמוך ומיד הוכנס לחדר הניתוחים, שם ניסו הרופאים להציל את אצבעותיו הפגועות של הילד. לאחר ניתוח שארך שש שעות, הצליחו הרופאים להחיות את האצבעות של פוצ'יוס, או לפחות את רובן: אצבע אחת, האמצעית, נפגעה בצורה קשה מדי והרופאים נאלצו לכרות אותה לחלוטין.
"לאחר הפציעה היה ספק גדול אם אצליח להמשיך לשחק כדורסל בעתיד", מספר פוצ'יוס, "אבל בזכות העבודה הטובה של הרופאים, חזרתי לשחק כבר אחרי חצי שנה. זה לא הפריע לי לשחק כי אני משתמש ביד ימין כיד זורקת והפציעה הייתה ביד שמאל".
עם אצבע אחת פחות, אבל עודף רצון להוכיח שאפשר להמשיך למרות המום, פוצ'יוס השתקם במהירות והפך לשם חם בסצינת הסקאוטים בליטא. בגיל 16 כבר החליט לארוז את מיטלטליו בכדי להמשיך את הקריירה בארה"ב - אולי בניסיון להתחקות אחר ליטאים מצליחים כמו שאראס, קאוקינאס וקלייזה שעזבו לארה"ב בגיל דומה. זה השתלם לו.
לא הבטיחו גן של ששבסקי
בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות אוהבים סיפורי סינדרלה כמו זה של פוצ'יוס, אבל ההתלהבות הרבה מהליטאי נבעה ממניעים מקצועיים גרידא. "מרטי" (כינויו של פוצ'יוס בארה"ב) השלים שנתיים בתיכון הולדרנס שבניו המפשייר, במהלכן הרשים מאוד את הסקאוטים האמריקאים, ודי להציץ ברשימת הקולג'ים שהציעו לפוצ'יוס מלגה (ביניהם קנזס, אריזונה ודיוק) על מנת להבין עד כמה תפסו האמריקאים מפוצ'יוס פרוספקט מיוחד.
בסופו של דבר הפור נפל על דיוק של מייק ששבסקי, אך את קריירת המכללות של פוצ'יוס ניתן להגדיר בדיעבד כאכזבה. ה"בלו דווילס" ציפו מפוצ'יוס להפוך לגארד מוביל בעידן שאחרי הקלע המדופלם ג'יי ג'יי רדיק, אך אם כפרשמן דקות המשחק המועטות שלו היו עניין מובן מאליו, בשלוש השנים הבאות סבל מפציעות קשות בברכיים שהשביתו אותו ארוכות. לצערו, גם כשכבר היה כשיר, כמעט ולא קיבל קרדיט מקואץ' קיי האגדי.
"פוצ'יוס הוא דוגמה לאיך שחקנים שהולכים לקולג', לא צריכים בהכרח ללכת לקולג' הכי טוב שרוצה אותם", טוען הסקאוט ירון ארבל, שראה את הליטאי בפעולה באליפויות הגילאים השונות. "אם הוא היה משחק בקולג' ברמה קצת יותר נמוכה, הוא היה יכול להיות נהדר. בכל אליפות אירופה שהוא שיחק ראו איזה שחקן הוא. אבל דיוק זו קבוצה עם הרבה עומס והרבה שחקנים בסגל, ולכן הוא נדחק לאחור".
בקריצה פרובינציאלית, בואו נקווה שקריירת המכללות של נמרוד טישמן לא תסתיים כמו זו של פוצ'יוס: כזכור, הגארד הישראלי בן ה-18 בחר ללכת למכללה גדולה ובעלת שם כמו פלורידה, במקום למצוא מכללה קצת פחות מפוארת לעשות בה את הסיפתח לקריירה המקצוענית. ימים יגידו אם ההחלטה הייתה נכונה או לא.
לשמחתו של פוצ'יוס, מה שהשאיר אותו תחת אור הזרקורים היו הופעותיו בנבחרות ליטא הצעירות, שם הוא קיבל הזדמנות לתת טעימה מיכולת הקליעה המצוינת שלו. את אליפות אירופה לנוער ב-2004 סיים כקלע המוביל של ליטא עם 18 נקודות למשחק, ואילו באליפות אירופה לעתודה השתדרג ל-20 נקודות במשחק, השלישי בטורניר.
הגיטרות מתחילות לנסר, מרטי
הקיץ האחרון הביא עמו רוח חדשה לקריירה של מרטי. אחרי שש שנים בארה"ב, פוצ'יוס חזר לכור מחצבתו בליטא וחתם על חוזה לשנתיים, עם אופציה לעונה נוספת בז'לגיריס. בינתיים נראה שהסיטואציה בז'לגיריס כמעט מושלמת מבחינת פוצ'יוס, וההבטחה עומדת להתחיל לקיים העונה.
עוד בתחילת הקיץ רשם פוצ'יוס הופעה טובה למדי במדי נבחרת ליטא לאוניברסיאדה, אותה סיים עם 13 נקודות ו-6 ריבאונדים למשחק. בז'לגיריס לא ציפו לתפוקה מיידית משחקן שכמעט ולא שיחק בארבע השנים האחרונות, אבל כבר במשחקי ההכנה פוצ'יוס שיחק תפקיד משמעותי ולא ירד מספרות כפולות באף משחק.
היכולת המצוינת של פוצ'יוס המשיכה איתו גם לתחילת עונת המשחקים הרשמית. בליגה הליטאית הממוצעים שלו עומדים על 15 נקודות ו-5 ריבאונדים למשחק, ואילו בליגה הבלטית פוצ'יוס יורד ל-12 נקודות ו-3.5 ריבאונדים. במשחקה האחרון של ז'לגיריס מול פרלאס הליטאית רשם 23 נקודות כולל 5 מ-6 לשלוש.
פוצ'יוס עולה לרוב כשחקן שישי ונותן זריקת אנרגיה מהספסל. "כולם מופתעים כאן מהצורה שבה פוצ'יוס משחק. הוא נלחם על כל כדור, הוא חודר לסל בצורה חזקה מאוד. הוא קבוצתי. אני מאמין שהוא יכול להיות אחד השחקנים המובילים של ז'לגיריס העונה ביורוליג", חותם שארונאס מזאלס.
לצד קליעה טובה מביא איתו פוצ'יוס גם אתלטיות מצוינת שאולי נפגמה במעט עקב הפציעות הקשות, אך עדיין היא מעל הממוצע באירופה. הסגל הקצר של ז'לגיריס, במיוחד בקו האחורי, בתוספת גילם המתקדם של שני השחקנים המרכזיים המשחקים בעמדות 2 ו-3 בהן משחק פוצ'יוס (דאיניוס שלנגה, 32, ומרכוס בראון, 35) מבטיחים למעשה דקות משחק מכובדות למרטינאס גם ביורוליג. דבר אחד בטוח - הבמה מוכנה והתנאים הבשילו עבור אחד הסיפורים היותר מרתקים ביורוליג של העונה. זה הזמן של מרטינאס פוצ'יוס לפרוץ.