כשדייגו אומר במהלך הראיון שיובנטוס היא קבוצה "שחלמתי להיות חלק ממנה כשהייתי ילד", הרבה מאוד היסטוריה מתנקזת למשפט הזה. 24.5 מיליון יורו השקיעה יובנטוס בהבאתו של היהלום הברזילאי. מאז רכישתו של זלאטן איברהימוביץ', יובה לא הלכה על סופרסטאר בדמותו של דייגו. הרבה חלומות גדולים יובה קשרה סביב הכישרון שלו, חלומות של מועדון ששואף לשים את המעידה הקטנה מאחוריו ולפתוח שושלת חדשה, בדיוק כשם שדייגו עצמו, שחקן שהעיניים בברזיל נשואות אליו מגיל צעיר, חלם להוביל סופסוף מועדון בסדר הגודל הזה להישגים. אלא שתחילת העונה לא היתה הכי קלה לדייגו, שחווה פציעה, דבר שלא הגן עליו מפני התקשורת שחלקה טען לחוסר יציבות ביכולת של דייגו. רק לאחרונה נזעק ז'אן קלוד בלאן, מי שעשוי להיות נשיא יובה הבא, כדי להגן על הקשר, כשאמר: "דייגו תמיד יהיה דייגו. אנשים שכחו מהמחמאות שנתנו לו במשחקים הראשונים. הפציעה שהוא עבר האטה אותו. צריך לתת לו להחלים ולחזור לקצב. אסור לשים עליו כל כך הרבה לחץ כי זה לא יעזור. עם סבלנות כל הכישרון שלו יבלוט החוצה".
.
דייגו כבר רגיל ללחץ מהסוג הזה - בסנטוס, פורטו וברמן, רק שהעונה, עם המעבר ליובנטוס, הוא מעט גבר. דייגו אמור להיות האס של אימפריה אירופית שרוצה להחזיר עטרה ליושנה, אבל בשיחה עם וואלה! ספורט, הוא לא נשמע מפוחד מכך. "אני שמח מאוד ביובנטוס", אמר. "הסתגלתי לכאן מהר. האוהדים קיבלו אותי יפה וכך גם חבריי לקבוצה. זה הפך את תהליך הקליטה לפשוט יותר, אני מרגיש בבית ונהנה ללבוש את החולצה של יובנטוס".
- האם יש הבדלים בין התפקיד שהיה לך בברמן לזה שיש לך ביובנטוס?
"כרגע מוקדם להצביע על ההבדלים. ההבדל הגדול הוא בטכניקה, אבל זה לא קשור לברמן, זה יותר ההבדל בין הכדורגל הגרמני לאיטלקי. שתי הקבוצות גדולות ומאוד מאורגנות. אני מניח שבעתיד אוכל לענות על זה יותר בהרחבה".
- הליגה האיטלקית איבדה הרבה מהמוניטין שלה בשנים האחרונות. איך אתה מסביר את זה, והאם אתה מאמין שזה יכול להשתנות?
"כן, אני מאמין שכן. זו עדיין אחת הליגות החשובות והטובות בעולם. אני מרגיש מצוין במדינה הזו ועם הרבה מוטיבציה. אני עושה עבודה טובה ביובנטוס והאוהדים נותנים לי הרבה בחזרה. אני מאוד מחובר לשחקנים האחרים ומרגיש בבית. אני גר בבית שבו הייתה לי הסתגלות מהירה. אני מנסה לא לחשוב על דברים שהיו לי בגרמניה ושאני מתגעגע אליהם. ברמן היא מקום נחמד, היה לי כיף שם וביליתי שם תקופה מצוינת. הם תמיד יהיו חברים שלי, אבל אין מה לעשות, לא תמיד אפשר להשלים את מה שחסר. ההרגשה לא השתנתה, הרגשתי אותו דבר עם אוהדי ברמן. חלק מהזכרונות הכי טובים שלי קרו בשלוש השנים האלה, אבל עכשיו אני בונה חיים חדשים, וזמן חדש לקריירה שלי. אני שמח בטורינו, ומשחק בקבוצה שחלמתי להיות חלק ממנה כשהייתי ילד".
- צ'ירו פרארה הוא המאמן החדש. איזה סוג של מאמן הוא?
"הוא מאוד מוכשר והוא יודע איך להוציא את המקסימום משחקנים. הוא קיבל אותי טוב ונותן לי להרגיש בנוח במגרש מהרגע הראשון שלבשתי את החולצה של יובנטוס. אני מעריץ אותו ולומד ממנו הרבה".
- דונגה לא נתן לך יותר מדי הזדמנויות בנבחרת. איך אתה מרגיש עם העניין הזה?
"אני רוצה לשחק ולזכות עם ברזיל בגביע העולם. זה החלום שלי ואני עושה הכל כדי לקבל מקום בסגל הנבחרת. אבל אני מכבד את דונגה ואת ההחלטה שלו. יש לו הרבה שחקנים טובים ומוכשרים לקחת לנבחרת. אני אעשה את העבודה שלי ואקווה לקבל שוב הזדמנות המטרה שלי היא להיות חלק מהנבחרת שתזכה בגביע העולמי בקיץ הבא".
חיפה? לא יריבה חלשה
- מה אתה יודע על הכדורגל הישראלי ועל מכבי חיפה?
"אני יודע שאנשים מתלהבים יותר ויותר מכדורגל בישראל וזה יפה. מכבי חיפה היא יריבה טובה וחזקה. יש לי כבוד אליהם, ואני מקווה שנוכל לנצח".
- איך מתכוננים למשחק נגד יריבה חלשה כל כך מכם?
"זו לא יריבה חלשה וזו שגיאה לנסות לעשות את השיקול הזה. יש קבוצות שנמצאות יותר זמן במפעל מאחרות, אבל תמיד יש מקום להפתעות. אנחנו מתכוננים כרגיל, לכל המשחקים יש את אותה חשיבות ונילחם בשביל שלוש הנקודות, לא משנה נגד מי אנחנו משחקים".
- כמה רחוק יכולה יובה להגיע השנה? היא בנתה קבוצה חזקה עם שחקנים טובים, אבל אינטר עדיין פייבוריטית, ובליגת האלופות יש את הקבוצות האנגליות והספרדיות.
"ליגת האלופות היא אחת הליגות הקשות בעולם. רוב השחקנים הטובים והקבוצות הטובות בעולם נמצאים במפעל הזה. אני מקווה שנוכל לנצח, אבל אנחנו מרוכזים בכל משחק בנפרד. זו דרך ארוכה ואנחנו צריכים לעשות אותה עם הרבה ריכוז. לאוהדי יובנטוס מגיע כבר לזכות בתואר משמעותי. זה הזמן לנצח ולהביא תואר לגברת הזקנה".