שער עצמי לטובת מכבי חיפה

גם אחרי ההופעה בקיסריה, הודעות הסטאטוס בפייסבוק של רבים מהאוהדים הוקדשו לבניון. התחושה הייתה כמו אחרי ניצחון מרשים במשחק חוץ באצטדיון הכי גדול, ניצחון מרשים בעיקר כיוון שהוא ניצחון של דרך . זה אולי מקרי ועם זאת מאוד סמלי, כי בניון, עמיר בניון (שהיה קצת בנערי הפועל באר שבע ועזב כשהגיע למסקנה שצריכים לרוץ בעסק הזה וזה מעייף) הוא דוגמה מופלאה למקום אליו צריכה הפועל באר שבע לשאוף. הוא ייחודי, לא דומה לאף אחד אחר, יכול להגיד ז'אנר משל עצמו. מילותיו עמוקות, המוסיקה שלו מושפעת אמנם מיוצרים ערבים, אבל גם מכאלו המכונים מזרחיים. מבית הכנסת, אבל גם ממוזיקת רוק ואפילו מהקלאסיקה של באך. הוא לא מנסה להיות מה שהוא לא וגם לא מתבייש להיות מה שהוא כן. כשהוא מזהה שמישהו פוגע באינטרס שלו הוא גם נכון להיאבק, גם אם היריב נראה גדול ומאיים. התוצאה היא ייחודיות ואיכותיות שאין דומה לה, תוצר מופלא של המיקס הבאר שבעי וגם תולדה של מסע לא פשוט שעבר בניון, כולל רגעים בהם הבין שהוא "מנופח בלי שום ערך" במקום שבו הוא לא היה עצמו, ולאחריהם החזרה הביתה. לעצמו . לבאר שבע.

כמו בניון, הפועל באר שבע לא צריכה לנסות להיות מה שהיא לא וגם מה שהיא לעולם לא תוכל להיות, ממש כשם שבאר שבע העיר לעולם לא תהייה תל אביב וטוב שכך - יש כבר אחת. הפועל באר שבע צריכה לדעת לסמן את היתרונות שלה ולהוציא מעצמה וממה שהיא את מיקסום האיכויות העצומות שטמונות בה. איכויות שפוטנציאלית לפחות הופכות את באר שבע למועדון הכי נכון ובריא בארץ, מועדון של אזור עצום, מועדון שמחובר לקהילה. קבוצה של אזור ולא קבוצה של מדינה, לפחות לא עד שהנגב יקבל עצמאות.

ההתייחסות הזו למועדון כאל מועדון של הנגב כולו זו לא רק גחמה שלי. לפני שנה ולא במקרה התווסף הסלוגן 'גאוות הנגב' לסמל של הקבוצה. תוספת מחייבת מאוד. לפני המשחק מול מכבי חיפה יתקיים כחלק מהפנינג נגד גזענות משחק בין ילדי באר שבע לילדי בית הספר לכדורגל ברהט שמופעל על ידי מכבי חיפה. אין לי חצי דבר נגד הילדים של בית הספר לכדורגל שפתחה מכבי חיפה ברהט, מלבד זה שעצוב שלא אנחנו היינו מי שפתח שם בית ספר לכדורגל. ובכלל, צריך להצדיע לחיפה על הראיה הרחבה שלהם, זו שהביאה לכך שגדיר מביר אל מכסור, כיאל מג'דידה ורפאלוב מאור עקיבא גדלו אצלם במחלקת הנוער. אבל מועדון השואף להיות מועדון של אזור חייב לדעת להגן על האינטרסים שלו כשהם תחת התקפה, ולהזמין את הילדים של מכבי חיפה מרהט למשחק ראווה דווקא השבוע זה לעודד את חיפה וקבוצות נוספות לפעול בטריטוריה ממנה אנחנו צריכים להיבנות. למרות שברור שהכוונה היא יותר מטובה, התוצאה היא שער עצמי.

את המסר הזה יש לתרגם גם לאירוח מכבי חיפה על כר הדשא בווסרמיל. כמו בפעילות הקהילתית, מי שיחכה למכבי חיפה בזרועות פתוחות במוצ"ש עלול להיקלע לסיטואציות אחרות לחלוטין ממה שתכנן. מי שיעלה רעב ונושך, יכול להראות שהמשחק נגד בית"ר לא היה מקרי. כי מה בעצם אוהד רוצה להרגיש: שהמועדון שלו, שהמנהלים שלו, שהשחקנים שלו, חושבים על הכל, ממצים את הכל ונותנים את מלוא 100 האחוז שטמון בהם. בהם ולא באחרים. שיש לו דרך, ושהדרך הזו מנצחת גם את בית"ר וגם את חיפה. כמו ההופעות של עמיר בניון.