כדי לדעת כיצד להתייחס לסדרה בין ניו יורק יאנקיז ללוס אנג'לס איינג'לס, כדאי להסתכל על הרקורד של שתי הקבוצות בעשור האחרון - 38:49 לאיינג'לס, כולל שתי סדרות פלייאוף שהסתיימו בניצחונות 1:3 ו-2:3. סי. סי. סבאת'יה השנה נגד האיינג'לס - 2:0 ו-ERA של 6.07. עם המספרים האלה צריכים הפסים לצאת לעבודה ולגרש את השדים. יצליחו?
הגשה
בסדרה הקלה יחסית נגד מינסוטה הסתדרו היאנקיז עם שלושה מגישים, כשסי.סי. סבאת'יה ואנדי פטיט נותנים הופעות עילאיות ואיי ג'יי בארנט לא הבריק, אבל יצא עם הופעת איכות. לסדרה של הטוב מ-5 זה הספיק, אבל מה קורה בסדרה ארוכה, כשהברירה לזרוע רביעית נעה בין צ'אד גאודין לג'ובה צ'מברליין? ובכן, ג'ו ג'ירארדי נוטה ללכת במפתיע על רוטציה קצרה, שתכלול שלושה פותחים, לפחות שניים מהם על מנוחה קצרה. ג'ירארדי לא סומך על צ'מברליין ובכל מקרה לגאודין יש עדיפות עליו, אבל הרוטציה שהוא מתכנן היא משחק באש.
על האיש האחרון בבולפן של היאנקיז אין מה להרחיב יותר מדי. מריאנו ריברה האגדי והמנוסה מחכה כבר הרבה שנים לגאולה על מפחי הנפש של 2001 ו-2004, ומקווה לסגור את המעגל. פיל קוק, צ'מברליין, פיל יוז ודייויד רוברטסון, שגנב את ההצגה במשחק 2 מול הטווינס, ינסו לגשר בדרך אליו.
האיינג'לס הסתפקו גם הם בשלושה מגישים - ג'ון לאקי המצוין, ג'רד וויבר וסקוט קאזמיר - בסוויפ על בוסטון. מי שעשוי להיכנס לעניינים כמגיש רביעי הוא ג'ו סונדרס, שאחרי שחזר מפציעה מאוגוסט הראה יכולת מצוינת. רוטציה כזו תיצור תמהיל מעניין של שני שמאליים בכל קבוצה - סבאת'יה ופטיט מול קאזמיר וסונדרס.
מי שזרח בבולפן של אנהיים הוא בריאן פואנטס, הקלוזר בעל הסטטוס של התקף הלב המהלך, שהיה מעולה נגד הרד סוקס. ביאנקי סטדיום קטן המימדים, העוין ובעיקר בעל המחבטים המשוייפים, הוא יצטרך להיות בשיאו כדי לא לפשל. דארן אוליבר הוותיק וקווין ג'פסן ישמשו כמגשרים.
התקפה
היאנקיז נראו בסדרה מול מינסוטה כמו היאנקיז של הימים היפים של שנות ה-90, עם דרק ג'יטר ועוד שמונה מחבטים שעושים מה שמצפים מהם לעשות. אופס, סליחה, מאלכס רודריגז לא בדיוק ציפינו לתפוקה הזו. א-רוד, עד למשחק הראשון עם הטווינס עם 0 מ-20 במעמדי הצלחת האחרונים שלו עם רצים בעמדות הבקעה, הפציע בגדול בסדרה, אותה סיים עם שני הומרים ו-45.5 אחוזי חבטה. מארק טשיירה יפגוש את הקבוצה בה העביר פלייאוף טוב בשנה שעברה, ובהתחשב בכך שרובינסון קאנו, חובט של 32 אחוז בעונה הרגילה, עולה בעמדה מספר 7, אתם מבינים מה העוצמה של ההרכב הזה.
אבל לא רק ליאנקיז יש אקס מהאיינג'לס, גם לאיינג'לס יש אקס מהיאנקיז. קוראים לו בובי אבראו, ומה שהוא עשה לבוסטון גבל בהתעללות. אבראו היה ה-MVP של הסדרה וחבט ב-55.6 אחוזים, כשאסור לשכוח איך אמלל את ג'ון לסטר במשחק הראשון עם שלוש הולכות והלחצה שגרמה להומר של טוריי האנטר. ולאדימיר גררו חזר בגדול עם 40 אחוזים והחבטה על ג'ונתן פפלבון, שהסירה סופית את דיבוק הרד סוקס מאנהיים.
בסך הכל, ההבדל הגדול בין האיינג'לס של השנה לאלה של השנים האחרונות הוא הסבלנות על הצלחת. מייק סושה חינך את שחקניו לא לרדוף אחרי כדורים, והתוצאה היא שני שחקנים (קנדרי מוראלס ואריק אייבאר) שחבטו מעל ל-30 אחוז ועוד חמישה שחבטו מעל 29 אחוז בעונה הרגילה. מרשים.
אז מה יהיה?
אין הרבה היגיון להמר בסדרה כל כך שקולה. המץ' אפים די שווה ואפקט ההרתעה של היאנקיז פשוט לא קיים כשמדובר באיינג'לס. במקרה כזה, נותר רק ללכת לפי ההיגיון. לוס אנג'לס שברה בצורת של עשור עגום מול הרד סוקס, היאנקיז יעשו את זה מול האיינג'לס. ניו יורק בשישה או בשבעה.
אל תפספס
