הייל מרי: ג'וש אמונים

    איך לועג ג'וש מקדניאלס לפרשנים, איזה סימן חיים יש בטמפה ביי ומה הקשר בין בפאלו בילס למורסה בישבן? סיכום השבוע

    כמו טנק. אנדריי ג'ונסון מיוסטון דורס את הקרדינלס בדרך לאחד הטאצ'דאונים הגדולים של השבוע (צילום: AP)

    לחץ, תן לו לצאת

    אפילו בכדורגל האירופי, האמוציונלי כל כך, אנחנו לא רגילים כבר לראות מאמנים רצים אחוזי אמוק אחרי ניצחון. כולם היום הם בוגרי מכללת הפוליטיקלי קורקט העולמית - מעונבים, מנומסים, אומרים את המלים הנכונות, העיקר לא להרגיז ולא, חלילה, לשחרר רגשות אמיתיים וכנים. בינינו, כמה מארק קיובנים כבר יש בעולם הזה? ובכלל, קיובן הוא דוגמה טובה לאחד שהיה מ-אגניב ועכשיו לאף אחד אין סבלנות אליו (אפילו לו כבר אין סבלנות לעצמו).

    ההתפרצות של ג'וש מקדניאלס והמחוות לקהל המוטרף של דנבר אחרי הניצחון על ניו אינגלנד, היו מחזה נדיר במיוחד. גם שחקנים לא עושים את זה אחרי ניצחונות. אתם יודעים, זה יכול להרגיז אנשים, במיוחד אם לאנשים האלה קוראים ביל בליצ'יק. ובכל זאת, לא היה בקפיצות הניצחון ובהנפות הידיים של מק-די שום דבר מתריס כלפי בליצ'יק או כלפי הפטריוטס, רק כלפי כל אלה ששבוע אחר שבוע ממשיכים להספיד את הברונקוס. בשבוע הראשון זה היה מזל, בשני זו הייתה רק קליבלנד, בשלישי אוקלנד המזעזעת, ברביעי טוני רומו והתעויוט ובחמישי טום בריידי, שכבר מזמן הוא לא טום בריידי. התירוצים על היכולת של היריב תמיד שם.

    ובכן, דנבר עומדת על מאזן 0:5 וגם מקדניאלס יודע שהוא לא חייב הסברים לאף אחד. לקבוצה שלו יש את ההגנה השניה בטיבה בליגה, חמישית במסירה, שישית בריצה, ראשונה בממוצע הספיגה. ההגנה הזו כבר ניצחה חמישה משחקים, כשקייל אורטון וההתקפה נותנים מצידם את הפוש הדרוש ברגעי המפתח. מתי בפעם האחרונה ניצחה דנבר משחקים עם ההגנה? מתי, מאז הפרישה של ג'ון אלוויי, ההתקפה הראתה כזה אופי משחק אחרי משחק? ומישהו בכלל זוכר שלברנדון מרשל לא היה כוח וחשק לראות את הקבוצה הזו עד לפני חודש או שהטרייד אורטון-קאטלר נראה לא שוויוני בעליל בקיץ האחרון?

    בשבוע הבא יוצאת דנבר למשחק מאנדיי נייט בסן דייגו, שם תשחק נגד התקפת המסירה המוחצת של פיליפ ריברס והצ'ארג'רס. יכול להיות שמקדניאלס יקיץ ביום שלישי מהחלום, יש סיכוי לא רע שהוא יתעורר עם מאזן 0:6. בינתיים, אל תפריעו לו לחגוג.

    עוד בוואלה! NEWS

    מתכוננים ללמידה מהבית - כך תקנו לילד מחשב בהכי זול שיש

    בשיתוף וואלה!שופס
    לכתבה המלאה
    בינתיים, אל תפריעו לו לחגוג. מקדניאלס (צילום: AP)

    יש תקווה

    ג'וש ג'ונסון - לטמפה ביי יש המון בעיות, אבל מי שראה את המשחק מול פילדלפיה, לא יכול היה שלא להתרשם מג'ונסון. הקוורטרבק הצעיר עשה הכל בבאקנירס - מסר, רץ, התפתל, העיקר כדי לצאת בשלום מעיר האחווה. כשאין לך הגנה, משחק הריצה תקוע והתופסים לא מפסיקים להשמיט, ג'ונסון נראה כמו הצרה הקטנה יותר של השודדים. לא מבריק מדי, אבל בהחלט קוורטרבק ראוי.


    מאט האסלבק - איזה הבדל בין סיאטל בלי האסלבק לסיהוקס עם הקוורטרבק הראשון שלהם. נכון שזו "רק" ג'קסונוויל, אבל נצי הים מקבלים השראה משני צדי הכדור כשהוא על המגרש. עכשיו, אחרי שסן פרנסיסקו נראתה כמו שנראתה מול אטלנטה, פתאום מבינים הסיהוקס שהמאבק על ה-NFC מערב היה ונשאר פתוח. אם רק האסלבק יישאר בריא, כמובן.


    מאט קאסל - בלי קו התקפה ראוי, עם תופס וחצי וללא משחק ריצה, קאסל הנהיג דרייב מופתי שכפה הארכה על דאלאס. לא אשמתו, כמובן, שההגנה נשרפה בהארכה וקנזס סיטי נוצחה בפעם החמישית העונה. קאסל הראה במשחק הזה שהוא יכול. יכול להוביל, יכול להנהיג, יכול להבקיע, יכול להצדיק את החוזה העצום שעליו חתם באביב האחרון.

    אין קו התקפה, מה שלא הפריע לו כמעט לנצח את דאלאס. קאסל (צילום: AP)

    אין תקווה

    הודעה של הגולש עופר פרוסנר. רק אזהרה - מי שסובל מקיבה רגישה, שלא יקרא. כל השאר - תיהנו, ואחר כך תחליטו אם לצחוק או לבכות. עדיף לצחוק, כמובן.

    "אוקיי. חזרתי מאנגליה ביום שני, עם כאבים מטורפים בגב התחתון. הלכתי ביום שלישי לרופא בביקור רופא ברחוב הארבעה, והאידיוט הזה שלח אותי לפיזיותרפיה ונתן לי זריקת וולטרן. אני אוהב וולטרן. ביום רביעי כאב לי שוב, אבל הצלחתי לנסוע לחיפה ולנתב"ג לאסוף את ההורים שלי. עדיין כאב לי הגב התחתון. ביום חמישי הכאב היה בלתי נסבל, אבל הלכתי לעבוד. עדיין כאב. לקחתי שני נורופנים, שעזרו. הלכתי לחתונה. כאב לי נורא. לקחתי שני נורופנים. לא עזרו. חבר סיפר לי בחתונה על משהו שהיה לו, זה נקרא אבצס. בעברית זה נקרא מורסה. הבנתי שזה מה שיש לי. ביום שישי בבוקר העירו אותי הכאבים, כי לא יכולתי לא לשבת, לא לשכב ולא לעמוד, ושלחו אותי אל קופת החולים ברח' אמסטרדם, שם אמרתי לרופאה שנראה לי שיש לי אבצס. היא אמרה לי שאני צודק, ושלחה אותי לכירורג התורן במרפאה בזמנהוף. הכירורג ראה את מה שיש לי, ושלח אותי במיידי ל'איכילוב', לעשות ניתוח.

    "'איכילוב' - כעבור שעה קלה. הניתוח מאד קצר ומאד כואב. כאן מתחיל החלק המגעיל - הייתה לי מוגלה, אז מה שעשו זה הזריקו לי חומר להרדמה מקומית במוגלה, מה שכאב בטירוף, ואז עשו לי חור, מה שממש כאב, ושאבו לי את המוגלה החוצה. בפייסבוק שלי יש תמונה של מיטת בית החולים עם שלולית הדם. אחר כך שמו לי צינור מגומי ותחבושות, להמשיך את הניקוז.

    "ועדיין, הבילס שלי פי מיליון יותר מגעילים. תמותו, תמותו, תמותו, תמותו, תמותו, תמותו".

    מי מסתתר מאחורי המורסה? (צילום: AP)

    בקטנה

    - טום בריידי ראוי בהחלט להתייחסות, אבל ניתן לו עוד שבוע.

    - סדריק בנסון. מי היה מאמין 1.

    - צ'אד הני. מי היה מאמין 2.

    - הבנו כבר את הסיפור של בפאלו, ובכל זאת: 2 מ-17 ל-23 יארד ואיבוד. זו השורה הסטטיסטית של דרק אנדרסון מקליבלנד. והבילס עדיין הצליחו להפסיד את זה.

    - מתי יירד ג'מארקוס ראסל לספסל?

    - דרה בליי, קשה עשרה קבין של טפשות ירדו לעולם. לא ברור כמה הוא לקח, אבל יש לו שליטה על המניות שם, זה בטוח.

    - ובכלל, איך סן פרנסיסקו סופגת 35 נקודות במחצית אחת?

    - מה, ג'ים זורן עדיין מאמן את הרדסקינס?

    - הרבה תופסים בלטו השבוע בליגה, אבל אין על הטאצ'דאונים של אנדריי ג'ונסון (לינק מצורף) שדרס כל מה שעומד בדרך לאנדזון (כל הקרדיט שלו, גם אם לאריזונה יש הגנה של סיסים).

    - איזו ריצה אדירה של דונלד פן מטמפה ביי. לא ראיתם? בשביל זה יש לינק.

    המילה "גרוע" אפילו לא מתחילה לתאר אותך. ראסל (צילום: AP)

    ראשונים בתחומם

    יארדים במסירה:

    1. פייטון מאנינג (אינדיאנפוליס) - 1,645
    2. בן רות'לסברגר (פיטסבורג) - 1,470
    3. מאט שאוב (יוסטון) - 1,418
    4. טום בריידי (ניו אינגלנד) - 1,344
    5. טוני רומו (דאלאס) - 1,341

    יארדים בריצה:

    1. סדריק בנסון (סינסינטי) - 487
    2. אדריאן פיטרסון (מינסוטה) - 481
    3. כריס ג'ונסון (טנסי) - 468
    4. סטיבן ג'קסון (סט. לואיס) - 451
    5. רוני בראון (מיאמי) - 443

    יארדים בתפיסה:

    1. סטיב סמית' (ניו יורק ג'איינטס) - 481
    2. רג'י ויין (אינדיאנפוליס) - 459
    3. דאלאס קלארק (אינדיאנפוליס) - 441
    4. היינס וורד (פיטסבורג) - 440
    5. אנדריי ג'ונסון (יוסטון) - 437

    תיקולים:

    1. לונדון פלטשר (וושינגטון) - 59
    2. דיקוול ג'קסון (קליבלנד) - 52
    3. קית' אליסון (בפאלו), בארט רוד (טמפה ביי), פטריק וויליס (סן פרנסיסקו) - 49

    הפלות קוורטרבק:

    1. אנטואן אודום (סינסינטי), אלוויס דומרוויל (דנבר) - 8
    3. ג'רד אלן (מינסוטה) - 6.5
    4. דווייט פריני (אינדיאנפוליס), ג'יימס הריסון (פיטסבורג) - 6.0

    חטיפות:

    1. דארן שארפר (ניו אורלינס) - 5
    2. שבעה שחקנים עם שלוש חטיפות כל אחד

    חתיכת עונה הוא נותן. בנסון (צילום: AP)

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully