לפני כשבועיים, ערב המשחק נגד סנט טרוידן, הדרבי של לימבורג, ניגש אחד מאנשי המנהלה של גנק אל אליניב ברדה ואמר לו: "אם תחליף את המספר, יש לי הרגשה טובה שתבקיע שער ראשון בליגה". ברדה, שרק בתחילת העונה קיבל את החולצה עם המספר 10 הנחשק, הקשיב להצעה וחזר ללבוש את החולצה מספר 18, איתה שיחק בשנתיים הראשונות שלו במועדון. העצה התבררה כמוצלחת. החלוץ הישראלי כבש, הוסיף שני בישולים והצטיין בניצחון היוקרתי של גנק 2:4. השער הזה הוא היחיד של ברדה העונה, והניצחון היה בסך הכל אחד משניים שהשיגה הקבוצה בעשרת מחזורי הפתיחה.
הישראלי החל השנה את עונתו השלישית בגנק וכמעט בלי ששמתם לב, הפך לאחד השגרירים היציבים והמוערכים של הכדורגל הישראלי. ברדה הפך לבאנקר בהרכב של דרור קשטן, כשפתח בכל המשחקים בקמפיין למעט המשחק במולדובה אותו החמיץ בשל מחלה, ובהחלט ניתן לסמן אותו כחלוץ הישראלי הבכיר. גם בגנק מעריכים את ברדה. נשיא המועדון מאוהב בו, האוהדים מעריצים והתקשורת מהללת. החלוץ הפך תוך זמן קצר יחסית מרכש זול ואלמוני לשחקן החשוב והיקר של גנק. קבוצה שמאוד רוצה, אבל לא ממש מצליחה, להיכנס למועדון הגדולות בבלגיה.
אלא שברדה נמצא בגנק בכלוב של זהב. לצד המשכורת הגבוהה והיחס החם מאנשי המועדון והקהל, תג מחיר דרקוני של ארבעה מיליון יורו מונע ממנו להתקדם לקבוצה בכירה יותר. ההצעות שזרמו לכיוונו זכו כולן לתשובה שלילית מראשי המועדון. לברדה טוב בגנק, אבל כשהוא נושק לגיל 28, גם הוא מבין שכדי להמשיך את ההתקדמות, כדי לא לעצור את המומנטום בקריירה, עליו לעזוב. למצוא קבוצה חזקה יותר. להשתחרר מכלוב הזהב.
שלושה מאמנים, ארבעה תפקידים
במהלך התקופה בבלגיה, עבר ברדה תחת שלושה מאמנים שונים וכל אחד מהם שינה את תפקודו במגרש. בעונה הראשונה, תחת הוגו ברוס, שיחק כחלוץ מרכזי וסיים עונה חלומית עם 16 שערים. בעונה שעברה סבל מפציעות רבות, אבל גם משינויי תפקיד תכופים שגררו אחריהם לא מעט משימות טקטיות הגנתיות. לעיתים שיחק באגף ובחלק מהמשחקים תופקד מתחת לחלוץ. שני הנתונים האלה גרמו לירידה בתפוקת השערים. ברדה סיים את העונה שעברה עם חמישה שערי ליגה בלבד, אך העלה את מאזן הבישולים שלו מ-0 ל-11 והפך לשחקן קבוצתי יותר.
"בתור חלוץ מרכזי הוא אי של ודאות. באגף הוא פחות טוב", התבטא בפתיחת העונה שעברה ג'וזף דארדן, כיום מאמן בירסחוט, בטור פרשנות. ואכן, את משחקיו הטובים בבלגיה רשם ברדה כששיחק כחלוץ מרכזי, תפקיד אותו הוא ממלא ברוב המשחקים בנבחרת. מצד אחד, באגף לברדה קשה יותר לנצל את האיכויות שלו בתוך הרחבה. מצד שני, מבט אל נתוני הבישולים שלו נותן הסבר לתפקוד החדש. "לכל מאמן יש את שיטת המשחק שלו והוא משבץ בה את השחקנים לפי יכולתם. ברדה הוכיח שהוא מסוגל לשחק טוב בכל העמדות", מפרגן דירק דגראן, הג'נרל מנג'ר של גנק.
תחת המאמן הנוכחי, היין ונהייזברוק, גנק עברה לשחק בשיטה של 3-4-3. "המאמן קורא לזה 3-4-3 אבל בפועל זה 5-2-3 עם שני בלמים קדמיים. אנחנו משחקים מאוד הגנתי", אומר ברדה ומתייחס לתפקידו החדש ודעתו על השינויים הרבים: "אני משחק את הקשר שבא מצד שמאל. אין מה לעשות, אני חלק מקבוצה ולא יכול להתפנק ולחשוב רק על עצמי. אני אומר תודה על מה שנותנים לי ועושה הכל במגרש". לצידו של ברדה משחקים בחוד מרווין אוגונג'ימי ותומאס בופל, שנחשב בעבר לילד פלא ושיחק בפיינורד וריינג'רס, כשונהייזברוק מרבה להחליף בין שחקני הכנף תוך כדי משחק.
יחד עם זאת, מאזן השערים שעומד על כיבוש אחד העונה מעסיק את אנשי הכדורגל בבלגיה ובתקשורת נטען לא אחת כי ברדה חסר ביטחון מול השער. "ברדה משחק טוב מאוד העונה ורואים שהפציעות מאחוריו", טוען העיתונאי הבלגי גונטר דה ווס, אך מסייג: "הוא סובל מחוסר מזל ומחמיץ המון. הופתענו לשמוע שהוא כבש שלושער במדי ישראל. הנושא לא עלה לכותרות בגלל שבאותו יום התפטר מאמן הנבחרת". ברדה מתגונן: "חוסר המזל מתבטא בזה שהבקעתי קצת פחות, אבל כשיפתח השער, יבואו עוד הרבה שערים. בכל מקרה, אני לא נמדד רק בשערים ולא ממהר לעשות סיכומים בתחילת העונה".
שאיפות וחלומות
גנק הוקמה ב-1988 מאיחוד של שני מועדונים ונחשבת לאחת הקבוצות העשירות בבלגיה. למרות שמאז זכתה הקבוצה בשתי אליפויות ושלושה גביעים, היא לא הצליחה לתקוע יתד במועדון הגדולות של הכדורגל הבלגי. "גנק לא פופולארית מספיק", מסביר דה ווס. "יש להם הרבה אוהדים, אבל הם לא מעניינים את הקהל מחוץ לאזור גנק. יש שם הרבה כסף, אבל ניהול לא טוב. בשנים האחרונות הם קנו שחקנים יקרים מאוד כמו אדם נמץ' ודניאל פודיל, אבל הצליחו ליצור ולחבר תלכיד קבוצתי. שום דבר שנעשה שם לא עבד לפי הציפיות".
כיאה למועדון שמנסה להיכנס לתודעה, הציפיות בגנק לפני כל פתיחת עונה בשמיים. קרי, להיאבק על כל התארים. פתיחת העונה הרעה, שכללה גם הדחה ממוקדמות הליגה האירופית על ידי ליל הצרפתית, היממה את כולם. אחרי 10 מחזורים, מדורגת הקבוצה במקום ה-11 עם 11 נקודות בלבד וללא ניצחון ביתי מאז חודש מארס. אחרי עוד משחק מאכזב, התפרץ המאמן ונהייזברוק על העיתונאים: "מי שחושב שהקבוצה הזו יכולה לסיים באחד מארבעת המקומות הראשונים חולם, אין לנו את השחקנים שיכולים לעשות את ההבדל".
האמירה של המאמן הכעיסה את ראשי המועדון ובמיוחד את האיש החזק, דגראן. הליגה הבלגית תכלול השנה פלייאוף עליון (1-6) ותחתון (7-14) בו, בדיוק כמו בליגת העל, תפתח כל קבוצה עם מחצית מכמות הנקודות. "אנחנו בעמדה לא טובה, אבל אוי ואבוי לנו אם לא ניכנס לשש הראשונות. שם הכל יהיה פתוח", אומר ברדה. דה ווס נשמע פסימי יותר: "יהיה להם קשה מאוד להגיע לשש הראשונות. גנק משחקת טוב מאוד בחוץ וגרוע מאוד בבית. לפעמים זה נראה כאילו השחקנים מפחדים מהאוהדים".
אלא שלמרות הבעיות המקצועיות בקבוצה שרק רוצה לגדול, ברדה נהנה ממעמד על. בחלומות של גנק להפוך למועדון גדול, לחלוץ הישראלי יש תפקיד מרכזי. הוא נחשב בגנק לבן המועדף, מקורב מאוד לנשיא הארי למנס וזוכה ליחס חם במיוחד, כשגם משפחתו התאקלמה מצוין. בגנק דואגים שלברדה לא יחסר דבר ואחד מאנשי המועדון אף דואג לו בכל הקשור להשגת מזון כשר מהעיר הסמוכה אנטוורפ בה יש קהילה יהודית גדולה. על עזיבה או מכירה, בינתיים, לא מוכנים שם לשמוע.
מלכודת דבש
בחודש ינואר, בתום מו"מ ארוך ומפרך, חתם ברדה על חוזה חדש ל-4.5 שנים בגנק. ההצעות שהחלו לזרום הלחיצו את ראשי המועדון שהכניסו את היד עמוק לכיס. בגנק היו מוכנים לשלם הרבה, קרוב למיליון יורו לעונה, על מנת לקבל סעיף השחרור דרקוני עם תג מחיר של ארבעה מיליון יורו. מחיר גבוה מאוד עבור קבוצות מהדרג האירופי הבינוני בהתחשב במשבר הכלכלי. ברדה הפך לשחקן היקר בהיסטוריה של המועדון ואחד מחמשת המרוויחים הגדולים בליגה הבלגית, אבל תג המחיר הרתיע את הקבוצות שהתעניינו בשירותיו.
בבלגיה דווח על ליל הצרפתית, טוונטה, פ.ס.וו והירנביין מהולנד, סלטיק הסקוטית ומספר קבוצות מהפרמיירליג שרצו בישראלי, אך בגנק לא היו מוכנים לשמוע. בלקבורן ששלחה נציג למשחק הנבחרת בצפון אירלנד, התרשמה ורצתה להיכנס למו"מ, אך נסוגה כששמעה את דרישות גנק. "יש הרבה קבוצות שהביעו עניין והרבה סקאוטים שבאים לראות", אישר דגראן. "הכל תלוי ביכולת שלו על המגרש. אם הוא יצליח, הוא יוכל להתקדם וזוהי הדרך הנכונה לבצע העברה. אנחנו לא מחפשים למכור, אבל אם תגיע הצעה שתהיה לשביעות רצון כל הצדדים, נשמע אותה". דה ווס מפרט: "החוזה החדש מקשה עליו. הוא ישוחרר רק אם תבוא הצעה בהרבה כסף. בשביל מיליון או שני מיליון יורו גנק לא תסכים למכור אותו".
אפשר לומר שברדה נמצא במלכודת דבש. בגיל 28, אחרי שביצע התקדמות מקצועית, החלוץ נמצא על פרשת דרכים. בקמפיין הנוכחי של הנבחרת, ברדה ביסס את מעמדו כחלוץ הבכיר בסגל. למרות השינויים התמידיים ב-11 הפותחים של קשטן, מקומו של ברדה בחוד ההתקפה לא עמד לרגע בספק והוא דחק הצידה חלוצים 'נוצצים' יותר, בדמות רוברטו קולאוטי או בן סהר. כעת, ברדה ניצב בפני החלטה: הכסף הגדול, המעמד והיחס החם והאוהב בגנק מול הרצון להמשיך את המומנטום בליגה בכירה יותר. התקדמות בדמות אתגר חדש או ראש לשועלים בבינוניות של גנק.
ברדה יורה ללא היסוס: "אני רוצה לעשות את השדרוג לליגה בכירה יותר. זה יכול היה לקרות מוקדם יותר, אבל סעיף השחרור שלי היה גבוה מדי עבור קבוצות שרצו אותי. אני לא יכול לשקר ולהגיד שרע לי בגנק. להיפך, טוב לי ואני נותן את כל כולי, אבל גם גנק וגם אני יודעים שאני רוצה להתקדם. הפעם, הם לא יעמדו בדרכי. אני מאמין שאם תגיע השנה הצעה גם במחיר נמוך מסעיף השחרור, הם יתנו לי ללכת".
