הליגה הטובה בעולם חוזרת

אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון: כלום

מחממים את הפרקט: אחרי קיץ נוסף בו לא חיזקו את הקבוצה והבעיות נשארו אותן בעיות, קשה לראות את יוטה מגיעה לאנשהו

  • יוטה ג'אז
אסף רביץ

תקציר הפרקים הקודמים

מאזן בעונה שעברה: 34:48

סיימו את העונה: במקום השמיני במערב ובהפסד בחמישה משחקים ללייקרס בסיבוב הראשון

יוטה הגיעה לעונה שעברה על תקן קבוצה חזקה עם מספר חסרונות שמונעים ממנה להפוך לקונטנדרית אמיתית, ונשארה בדיוק באותו מקום. הפעם התלוו לכך גם פציעות: דרון וויליאמס הפסיד מספר שבועות בפתיחה והתחיל להיראות כמו עצמו רק מאמצע ינואר, קרלוס בוזר נפצע בנובמבר והפסיד כמעט חצי עונה, ומהמט אוקור בקושי שותף בפלייאוף – ולא בגלל שהג'אז פתאום מצאו סנטר טוב ממנו. כך או כך, המרוויח העיקרי מכל אותן פציעות היה פול מילסאפ האנרגטי, שניצל את היעדרותו של בוזר כדי להוכיח שהוא שחקן חמישייה לגיטימי ולמעלה מזה. למרות הבעיות, יוטה נשארה חזק בתמונת צמרת המערב, עד לנפילה לא ברורה באפריל - דווקא כשכולם היו בריאים. שבעה הפסדים בתשעת המשחקים האחרונים הורידו את יוטה עד למקום השמיני המאכזב במערב הפקוק ולתפקיד השטיח של האלופה שבדרך בסיבוב הראשון.

כרגיל, יוטה הייתה אחת הקבוצות הטובות בליגה במספר קטגוריות: ראשונה בכמות אסיסטים (הפרחים לדרון), ראשונה בחטיפות ובכמות איבודים של היריבות (תרומה אדירה של רוני ברואר), שלישית בכמות הליכות לקו העונשין ובאחוזים מהשדה ואחת מקבוצות הבית הטובות בליגה. לעומת זאת, היא עדיין לא מצאה פתרון לבעיית הקליעה מבחוץ וסיימה חמישית מהסוף בכמות שלשות ובאחוזים מחוץ לקשת. שיפור קל אמנם נרשם בכמות העבירות העצומה שהיא מבצעת באופן קבוע, כנראה תודות למילסאפ - שחקן הפנים היחיד שמסוגל גם לשמור ולא רק להרביץ - אבל עדיין, היריבות קיבלו המון נקודות קלות מהעונשין. במילים אחרות: יוטה עדיין לא מצאה את שני הגרושים שחסרים לה ללירה.

עוד בוואלה! NEWS

לא תאמינו עד כמה אתם פראיירים: דירשו את הכסף שלכם בחזרה

לכתבה המלאה

אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

באו: אריק מיינור (דראפט), רונלד דופרי (מליגת הפיתוח).

עזבו: ג'רון קולינס (שחקן חופשי, פורטלנד), מוריס אלמונד (שחקן חופשי, אורלנדו), ברווין נייט (פנוי להצעות).

זהו הקיץ השני ברציפות בו יוטה לא מוסיפה אף שחקן משמעותי לסגל. מאז שהג'נרל מנג'ר קווין אוקונור הביא את קייל קורבר לפני שנה וחצי הוא כמעט מובטל (כלומר, אוקונור. למרות שגם קורבר לא עושה המון). הקיץ הוא בחר בדראפט את הפוינט גארד אריק מיינור, שייאבק על 10 דקות המנוחה של וויליאמס, ואת שאר העבודה עשו בשבילו אחרים; שלושת השחקנים שהייתה להם אפשרות לצאת מהחוזה הקיץ – בוזר, אוקור וקורבר - בחרו להישאר. מילסאפ, שהפך לשחקן חופשי מוגבל, קיבל הצעה של 32 מיליון דולר ל-4 שנים מפורטלנד, ולאחר התלבטות מסוימת יוטה החליטה להשוות את ההצעה, במה שככל הנראה היה המהלך המרכזי של הקיץ מבחינתה.

חשוב לזכור כי לאוקונור לא היה מרחב תמרון רב. הקבוצה נמצאת בתקופת מעבר ניהולית, לאחר שבשנה שעברה נפטר הבעלים לארי מילר והמועדון עבר לידי בנו. בנוסף, יוטה תיאלץ לחרוג מהנוהג שלה ולשלם השנה מס מותרות לראשונה בתולדותיה. השחקנים שלא השתחררו מהחוזה, בצירוף חוזה המקסימום שדרון וויליאמס יתחיל לקבל מהעונה הקרובה והחוזה העצום של אנדריי קירילנקו - כל אלה לא רק הופכים את הג'אז לאחת הקבוצות שתוציא הכי הרבה כסף בעונה הקרובה, כי אם גם מסנדלים את המורמונים החביבים מלהחתים שחקנים חופשיים משמעותיים בקיץ הבא.

עושה רושם שהגישה השמרנית שמנהיג אוקונור אמנם מתאימה לרוח המועדון, אך היא בהחלט מפריעה לקבוצה לבצע שינויים הכרחיים ולצעוד קדימה. לאחר שהתעקש להשאיר את אנדריי קירילנקו שביקש טרייד לפני שנתיים ובכך פגע גם בו וגם בקבוצה, הקיץ אוקונור לא ביצע טרייד על קרלוס בוזר, למרות שברור לחלוטין שהפורוורד לא ימשיך במועדון אחרי השנה שנשארה לו בחוזה. אפילו בוזר עצמו טען שהופתע שלא עבר בטרייד. שתי הנקודות שבולטות בסיפור הזה הן היכולת של בוזר להמאיס את עצמו בכל מקום בו הוא נמצא, וחוסר הנכונות של יוטה לבצע מהלך שיש בו איזשהו פוטנציאל הימורי. היו שיחות ושמועות, בעיקר כאלה שקשרו את בוזר לשיקגו ואת טיירוס תומאס לעסקה עתידית, אבל בסופו של דבר, ממש כמו במקרי עבר רבים, לא קרה כלום. אז עכשיו בוזר חוזר ליוטה כדי לנפח מספרים ולהפריע למילסאפ להתפתח. מצוין.

ונעבור לחדשות הטובות; האופציה לטרייד על בוזר תמשיך להיות רלוונטית עד לדד-ליין בפברואר. מכיוון שהוא גם חוזה גמור וגם שחקן משמעותי, בוזר בהחלט יכול להפוך לסחורה חמה שניתן להשיג תמורתה את שחקן הכנף שכה חסר למועדון. ואם באורות בקצוות מנהרות עסקינן, וודאי שלא כדאי לשכוח את אייזיאה תומאס, שממשיך לפנק קבוצות גם מהקבר; יוטה תקבל את בחירת הדראפט של הניקס ב-2010, זכר לטרייד שהביא את סטפון מרבורי לניו יורק (עזבו, מסובך). יחד עם הטרייד הפוטנציאלי על בוזר, יוטה תוכל להתחזק בשנה הקרובה כמעט בלי להוציא כסף. ומילה חיובית נוספת לבנאדם שבאמת ראוי לה: ג'רי סלואן. לקראת העונה ה-22 שלו כמאמן יוטה זכה הקיץ המאמן הוותיק לכבוד האולטימטיבי כאשר נכנס להיכל התהילה יחד עם כוכב העבר ג'ון סטוקטון (אל תדאגו, גם קארל מאלון יגיע). כצפוי, סלואן הרבה יותר נהנה להגיע מספר שבועות לאחר מכן לפתיחת האימונים, להתעלל בשחקנים החדשים ולהתייחס בשיא הרצינות לבחירת השחקן ה-15 לסגל.

מה מי מו

חמישייה: דרון וויליאמס, רוני ברואר, סי ג'יי מיילס/אנדריי קירילנקו, קרלוס בוזר, מהמט אוקור

ספסל: רוני פרייס, אריק מיינור, רונלד דופרי, קירילנקו/מיילס, קייל קורבר, פול מילסאפ, קירילו פסנקו, קוסטה קופוס

מאמן: ג'רי סלואן (עונה 22)

מועמד לפריצה:

אף אחד, לצערנו. יוטה לא נגעה בסגל, ולאחר הפריצה של מילסאפ בעונה שעברה לא נשארו שחקנים שיכולים לבצע קפיצת מדרגה משמעותית. ובכל זאת? הסנטר היווני הצעיר קוסטה קופוס הופך להיות המחליף הראשון בעמדה, ולמרות שמילסאפ יקבל את רוב דקות המחליף של שחקני הפנים, קופוס יוכל לראות פרקט מדי פעם ויקבל דקות משמעותיות במקרה של פציעה או אחרי טרייד על בוזר. מי יודע, אולי הוא אפילו יתרום משהו בדקות הללו.

מועמד לדעיכה:

מאט הרפרינג בדרך לפרישה, אבל כבר בעונה שעברה הוא בקושי תרם. לכן אני הולך עם קירילנקו, שימשיך להיתקע בעמדה הלא הנכונה בקבוצה הלא נכונה ולא ברור איך לא התפוצץ לו וריד במצח עדיין. מכיוון שסלואן מתכוון לנסות לתת למילסאפ דקות גם כסמול פורוורד (מה שבוודאי יפתור את בעיית הקליעה מבחוץ), AK47 יוכל למצוא את עצמו בתפקיד עוד פחות משמעותי מבעבר. הלוואי שקבוצה כלשהי תסכים להמר עליו על אף החוזה הגדול, והפעם סביר להניח שיוטה לא תסרב.

אקס פקטור:

בסופו של דבר יוטה היא עדיין קבוצת כדורסל נהדרת. יש לה את אחד משלושת הפוינט גארדים הטובים בליגה שרק משתפר כל שנה ושחקני פנים איכותיים ומגוונים. הסגל הזה כבר לקח אותה לגמר המערב. השאלה שתהיה קריטית במיוחד השנה קשורה למוטיבציה: אחרי האכזבה בעונה שעברה ועם כל סאגת בוזר הקיץ, לא ברור עד כמה הג'אז באמת מאמינים כי ביכולתם לשוב לצמרת הגבוהה, ועד כמה זה בכלל מעניין את בוזר ואוקור נקודתית, שנמצאים בשנת חוזה. יש תחושה שלכולם נוח להעביר את העונה הזאת כדי להגיע כבר לקיץ הבא בו יתברר מי נשאר, מי עוזב ואיזו בחירה אייזיאה סידר להם.

ולכדור הבדולח

תסריט אופטימי:

בוזר מתעלם מהבעיות וחוזר להתעלל בשומרים, ברואר ומיילס מוצאים את היד מבחוץ ויחד עם קורבר פותרים את בעיית הקליעה, AK47 מביא אנרגיות חדשות-ישנות ויוטה מצליחה למצות את הפוטנציאל, להיאבק על המקום השני במערב ולסדר לדרון וויליאמס ניצחון על כריס פול בסיבוב הראשון בפלייאוף. דיוויד סטרן משתדל לא לצחוק כשהוא מכריז על הניקס כזוכה הגדולה בלוטרי.

תסריט פסימי:

בוזר מביים פציעה ולא ניתן להעביר אותו בטרייד, אוקור חושב על החוזה הבא, אף אחד לא מסוגל לקלוע שלשה, קירילנקו מתחיל לקלוע סלים עצמיים עד שימצאו קבוצה שתסכים לקחת אותו, דרון וויליאמס דורש שיחת הבהרה לגבי הקבוצה בה הוא הולך להעביר את שנות השיא שלו. בזכות סיומת מטורפת הניקס משתחלים לפלייאוף ובחירת הלוטרי היחידה של יוטה היא זו שהיא סידרה לעצמה לבד.

תחזית:

אם יוטה תצליח לשמור את הבעיות מחוץ לפרקט היא תהיה קבוצת פלייאוף לגיטימית, אך לא יותר מזה. עם זאת, עדיין קיים סיכוי סביר שאנחנו הולכים לכיוון עונה מבולגנת וחסרת מוטיבציה בכיכובו של קרלוס בוזר, וטרייד מוצלח עליו יכול לשנות את כל התמונה. הממוצע של כל הבלגאן הזה הוא באיזור ה-50 נצחונות והמקום השביעי במערב, שימשיך להיות צפוף באיזור הזה, אבל הסטייה יכולה להיות משמעותית. בעיקר למטה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully