האב שרוע על הספה ממרר בבכי. בנו הקט מנסה לנחם. "זמן איכות", מייבב האב. לזמן איכות, בין אב חולה כדורגל לבנו המתמכר, אין שום סיכוי מול ערוץ הספורט 5 פלוס - מבשרת לנו הפרסומת המניפולטיבית, שמשודרת הלוך ושוב, בניסיון לטמטם את החשיבה ולשטוף את המוח. אבל רגע, האם הבחירה אכן ברורה מאליה? לא ממש. ממש לא.
בסופו של דבר, את הקרב מול ערוץ הספורט הכאילו-חדש והכמו-טרי יש לנהל בנשק חצי מתמטי. לבצוע רצועות שידור בזו אחר זו, לבדוק את תכולתן, לנבור בתוכן ולחשוף את התכניות החדשות, את המשדרים הבלעדיים, את חוויות השידור, אלה שיגררו אותנו לבזבז עוד כסף על התוצרת העלובה, רבת הערוצים ומעוטת התכנים, שמוטחת בנו מדי יום במחיר מופקע בחסות הלווין ומטעם חברות הכבלים. השאלה המתבקשת אינה מה גזרו מתוך ערוץ הספורט הישן ומי ערק לערוץ החדש. השאלה הנכונה היא: מה התחדש בקומפלקס הכללי של ערוץ הספורט? והתשובה, בפשטות, היא זו: כמעט כלום.
כי אחרי שמנפים את מהדורת "חדשות הספורט" (שהוזזה ארבע שעות קדימה, אבל התכנים עודם דלים והחשיפות אינן קיימות); את המגזין "צעדים" (שעבר ערוץ, רק כדי להפוך למופע מתיש של צמד ברברני כדורסל שממאנים לסתום); את "הרכב ראשון" של ציון נאנוס (זוכרים תכנית דומה בימי ראשן עם שגיא כהן, שנעלמה לפני שנים?); ואת ליגת האלופות (המשחקים המרתקים מועברים ממילא, בלי אלי אוחנה, בערוצי גרמניה, טורקיה וספרד) - נותר הערוץ הרענן-לכאורה עם הליגה הטורקית (רביבו שוב נפצע?); הליגה ההולנדית (קרויף עוד משחק?); NBA (אפשר להסתפק, בלעדית, בערוץ NBA המצוין, שמשדר משחק מדי לילה); והליגה האנגלית.
אחרי הכל, ומהיכן שלא תסתכלו על זה, נשארנו עם הליגה האנגלית. עם מנצ'סטר יונייטד, ליברפול וארסנל, אבל גם עם מידלסבורו, פולהאם ואיפסוויץ', שלא מעניינות קנגורו צולע או פיל עם עודף משקל. רוצים לשלם בשביל שניים ורבע משחקים סבירים בחודש? אז תשלמו. רוצים ללמד את הערוץ הפיקח לקח? אל תתחברו. תנו להם להתבשל במיץ של עצמם. תנו להם להזיע. שילמדו, לאט, כואב, חריף, מה המחיר של זלזול בצופים. תתפלאו, הם עוד יחזרו אליכם על ארבע.
ביום שלישי בבוקר הוחשך המסך. ערוץ 5 פלוס הפך לערוץ בתשלום. השמים לא נפלו. השמש זרחה. לאב אחד ובנו הקט התפנה זמן איכות. אז מה? מה רע?
הטור התפרסם ב"ספורט העיר", 20.12.01
אז החשיכו את ספורט 5 פלוס, אז מה?
אבישי מתיה
20.12.2001 / 16:13