תעמוד בתור, טורס

השלושער שכבש פרננדו טורס נגד האל בסוף השבוע שעבר והסטנדינג אובישן שקיבל מכל יושבי אנפילד, כולל אוהדי היריבה, העלה לסדר היום שוב את השאלה האם אל ניניו יכול להיות החלוץ הטוב ביותר בהיסטוריה של ליברפול. אלא שלהיות החלוץ הטוב בכל הזמנים במועדון עם מסורת והישגים כמו של ליברפול אינו עניין של מה בכך. "כשאתה ראשון אתה ראשון", הסביר פעם ביל שנקלי את המדיניות של ליברפול, "כשאתה שני אתה כלום". טורס יוכל אולי יום אחד להיות הטוב מכולם, אבל בינתיים לא עוברים שבועיים בהם יושבי הקופ לא מתווכחים ביניהם מי החלוץ הטוב ביותר שלבש את החולצה האדומה. ועל אף דבריו של המנג'ר האגדי – בליברפול לא רק סך השערים קובע את מיקומך בדפי ההיסטוריה.

הוולשי עשה הכל כדי להגיע לשם – מעבר לאין ספור השערים שכבש, הוא גם זכה בתארים רבים והחיבור שלו למועדון הוא כמעט גורדי.

שערים: מספר 1 בכל הזמנים בהפרש שקשה להאמין שמישהו ידביק אי פעם. ראש, שזכה לתואר אבירות, כבש לא פחות מ-346 שערים ב-660 משחקים ומוביל על פני המקום השני בפער של 60 שערים. טורס צריך עוד 300 שערים בדיוק כדי להשתוות לראש בראש.

תארים: חמש אליפויות, שלושה גביעים, חמישה גביעי הליגה ואליפות אירופה אחת הופכים אותו לאחד מהשחקנים המעוטרים ביותר בליברפול בפרט ובכדורגל בכלל.

ותק: לא פחות מ-660 משחקים רשם החלוץ בשתי קדנציות בין 1980 ל-1987, ואז לאחר גיחה קצרה ולא מוצלחת ליובנטוס, חזר מ-1988 עד ל-1995. למעשה, פרט לעונה אחת, את כל שנותיו כשחקן מרכזי עשה באנפילד.

השפעה על ההיסטוריה: מעבר לתואר מלך השערים של כל הזמנים, וארון התארים המפואר ועל אף שאיאן ראש הודה כי אהד את אברטון כילד, בליברפול הוא הפך לאגדה מהר מאוד. בגיל 18 הוא נרכש תמורת 300 אלף ליש"ט והפך לשחקן היקר ביותר מתחת לגיל 20 באנגליה. כששב מיובנטוס הפך לשחקן היקר ביותר בתולדות אנגליה, והחזיק בתואר שלוש שנים. ראש היה כל כך אהוב, עד כי במשחק הבכורה המחודש שלו לאחר השיבה מאיטליה, במסגרת גביע הצדקה, שירת ה"לעולם לא תצעדי לבד" לפני המשחק נדחקה הצידה לטובת הפזמון "ראשי חזר ראשי חזר" שהרעיד את יציע אוהדי ליברפול בוומבלי. גם בימים אלה ממשיך ראש ללבוש את המדים האדומים בקבוצת הותיקים הייצוגית של המועדון שמשחקת משחקי ראווה על מגרשים קטנים ועם חמישה שחקנים בכל צד.

קינג קני, שלעד ייזכר כגדול מכולם בהיסטוריה של ליברפול, מגיע רק שני בטבלת החלוצים. על התרומה שלו למועדון אין עוררין ובתחרות השחקן המשמעותי ביותר הוא צריך להיות בטבלה משל עצמו, אך גם הוא יסכים כי שותפו להתקפה ולימים חניכו לוקח את הבכורה.

שערים: דלגליש לא היה חלוץ קלאסי ולכן המספרים שלו מרשימים פחות. ב-515 הופעותיו במדים האדומים כבש רק 172 שערים, אך התרומה שלו למועדון היא מעבר למספרים.

תארים: אין מי שיקדים את דלגליש במירוץ הזה – שמונה אליפויות, שלוש אליפויות אירופה, שני גביעים וכן גביע הסופר קאפ האירופאי במשחקו הראשון כשחקן ליברפול באירופה.

ותק: 13 שנים כיכב דלגליש באנפילד, כשבחמש השנים האחרונות תפקד כמאמן-שחקן

השפעה על ההיסטוריה: דלגליש לא הפך לגדול ביותר בכל הזמנים רק בגלל יכולותיו על הדשא, אלא בעיקר בגלל האופי והחיבור שלו למועדון, שחשובים לסקאווזרים לא פחות מהנתונים הטכניים. ב-1985, לאחר אסון הייזל והתפטרות המאמן ג'ו פאגן, הסכים דלגליש לקחת על עצמו את תפקיד המאמן-שחקן. ארבע שנים מאוחר יותר, כשאסון הילסברו התרחש, דאג דלגליש לבקר את כל ניצולי האסון ולהיות נוכח בכל הלוויות של הנספים.

אלמלא השעייתן של הקבוצות האנגליות מאירופה, סביר להניח שדלגליש היה מוביל כשחקן וכמאמן את ליברפול לעוד מספר תארים אירופאים והופך גם למעוטר ביותר בכל הזמנים. באנפילד שומרים לו מקום מיוחד – את כס המלכות.

צמד ההתקפי שהרתיע את כל אירופה בסבנטיז לא יכול לבוא אלא כיחידה אחת, בלתי ניתנת לעצירה. "טושאק! קיגן! גול!" או להפך היה אחד מהביטויים השגורים בפיו של כל שדר כשההגנות לא ידעו כיצד להתמודד נגדם.

שערים: קיגן חתום על 100 שערים וטושאק על 96, כשכמעט כל אחד מ-196 השערים האלה היה פרי שיתוף פעולה של הצמד.

תארים: ג'ון טושאק זכה בארבע אליפויות, אליפות אירופה, שני גביעי אופ"א, גביע אנגלי ובסופר קאפ האירופאי, כששותפו להתקפת האימים של הסבנטיז, הסתפק ב-3 אליפויות, אליפות אירופה, שני גביעי אופ"א ובגביע אנגלי אחד.

ותק: טושאק הצטרף ב-1970 וחיכה שנה עד שהנפש התאומה שלו הגיע. ב-1977 עזב קיגן לטובת הכסף הגדול בגרמניה, וטושאק שנותר לבד שנה אחת לא הצליח להסתדר וחזר לווילס בסיומה.

השפעה על ההיסטוריה: השניים היו לשם דבר בכדורגל העולמי וייצרו יחד את אחת מההתקפות הנעימות למראה עם הבנה כמעט טלפתית ביניהם. אלמלא היו מוחלפים בהתקפה מופלאה עוד יותר, היו ככל הנראה חוליית ההתקפה הטובה בהיסטוריה. גם העזיבה של קיגן להמבורג בטונים צורמים בשיא פריחתו והעובדה כי במהלך כל העונה האחרונה שלו באנפילד שחרר הצהרות על רצונו לעזוב קצת שיבשה את יחסיו עם יושבי הקופ ופגעה בדירוגו. לימים, הבינו אוהדי ליברפול, היה זה המהלך ששינה את ההיסטוריה של המועדון – שכן כמחליפו הובא לא אחר מהמלך קני דלגליש. "אם היינו יודעים את זה לפני, היינו דוחפים אותו אל מחוץ לדלתות המועדון שנים קודם לכן", נזכר טוני אוונס, עורך מדור הכדורגל של הטיימס הבריטי ומחבר הספר "ארץ זרה ורחוקה: הגאווה והתשוקה בדרכה של ליברפול", המספר על מסעותיו כאוהד ליברפול ברחבי היבשת.

אלדו קרוב לסגור את הרשימה, כשניתן רק לדמיין מה היה קורה לו היה מתגלה בגיל צעיר יותר. בתור יליד ליברפול ואוהד הקבוצה, הוא הגשים את חלומו לשחק במועדון רק בגיל 29 לאחר שדשדש בליגות הנמוכות במשך כל הקריירה.

שערים: אולדרידג' פגש את הרשת 64 פעמים בלבד, אבל עשה זאת ב-104 משחקים.

תארים: אליפות וגביע.

ותק: שנתיים וחצי בלבד שיחק אלדו בקבוצה האהובה עליו, אך הספיק לכבוש את לבבותיהם של כולם. כיום הוא משלים פערים ועדיין פעילה בליגה לותיקים כחלוץ הקבוצה.

השפעה על ההיסטוריה: החיבור של אולדרידג' למועדון היה מדהים דווקא בגלל התקופה הקצרה בה שיחק בו. כמו דלגליש, גם אלדו דאג להגיע לכל אחת מ-96 הלוויות של נספי אסון הילסברו והתחבט ציבורית בנוגע לשאלה האם צריך לקיים בכלל משחק חוזר. יושבי הקופ המשיכו לתמוך בו גם לאחר מעברו לספרד וגם במשחקיו בנבחרת אירלנד, אותה ייצג מאחר ופנו אליו כעוד שיחק בליגה השלישית באנגליה. במונדיאל 1994, לאחר שקילל את השופט הרביעי וכמעט תקף את נציג פיפ"א מכיוון שהתעכב החילוף בו היה אמור להיכנס, החליטו באנפילד כי על אף שהוא כבר חמש שנים מחוץ לקבוצה, הוא עדיין הנספח התרבותי של ליברפול למונדיאל. במשחק הפרידה שלו, לאחר שנמכר בסכום עתק של מיליון פאונד לריאל סוסיאדד, כבש אל הרשת שמתחת לקופ בניצחון 9:0 על קריסטל פאלס, ובסיום המשחק רץ חזרה אל היציע בו גדל והשליך לעברם כמעט כל פריט לבוש שהיה לגופו.

מי שסוגר את צמרת הרשימה הוא גם זה שתפס את מקומו בהרכב של ראשה, רובי פאולר. לצערו, פאולר לא הגשים מעולם את החלום מגיל 10 לזכות באליפות עם ליברפול אבל מהלכי הקסם שלו שבו את הקהל האדום, כשהגאווה המקומית ותחושת השייכות לתושבי עירו קשי היום, גם כשהוא כבר השתכר במיליונים, קנו לו מקום של כבוד ברשימת הנצח של המועדון.
שערים: פאולר הרשית 183 פעמים ב-369 הופעות, קצת פחות משער כל משחק שני.

תארים: גביע, גביע אופ"א ושני גביעי ליגה.

ותק: מאז עלה מהנוער ב-1992 התמיד במועדון עד שג'רארד הויה נפרד ממנו לשלום ב-2002. ב-2006/7 חזר לסיבוב נוסף בקבוצה, אך הגיל כבר עשה את שלו ופאולר לא הצליח לעמוד בקצב ועזב את הקבוצה שוב.

השפעה על ההיסטוריה: לרובי פאולר חיבור מיוחד למועדון. מי שנולד, גדל והתחנך בעיר, הפך לאחד מסמליה המודרניים בשנות ה-90 הלא כל כך עליזות. בעת שביתת עובדי הנמל לאור הרעה בתנאיהם ומסע פיטורים, דאג להביע תמיכה בהם על המגרש ומחוצה לו. גם כשכבר עזב את ליברפול ועבר למנצ'סטר סיטי, לא שכח למסור דרישת שלום ליריבה המרה יונייטד כשחגג שער ניצחון שלו בדרבי כשסימן לעבר אוהדיה את הספרה חמש, מספר אליפויות אירופה של ליברפול כדי להזכיר להם מי שולט בזירה האירופאית. על אף שהוא מדורג בין 1,000 האנשים העשירים בבריטניה בעקבות עסקיו מחוץ למגרש והונו מוערך בכ-140 מיליון פאונד, הוא מצליח לשמור עד היום על התדמית של גיבור מעמד הפועלים העני.