זה הכיוון?

אולי הנס, יו"ר באיירן מינכן, עמד נבוך מול מצלמות הטלוויזיה. רגע אחרי ההפסד 1:0 להמבורג, עניינה את המראיין שאלה אחת: "האם אתה מתחרט שלא נעניתם לדרישת זה רוברטו לקבל חוזה לשנתיים?" הנס התגונן: "אם היינו מציעים לו חוזה לשנתיים, היינו צריכים להציע אחד כזה גם למארק ואן בומל ולהשאיל צעירים כמו הולגר באדשטובר או תומאס מולר בגלל עומס שחקנים בסגל". התשובה שלו לא סיפקה ולא הרשימה אף אחד. בטח לא אחרי עוד תצוגת שיא של הברזילאי בן ה-35, שכל כך נהנה לרדוף את קבוצתו לשעבר.

בתום שבעה מחזורי ליגה, ניצבת לה המבורג בפסגת הבונדסליגה, כשזה רוברטו הוא הסיפור הגדול. זו לא רק היכולת, הטכניקה או ראיית המשחק הידועה, אלא האישיות ובעיקר הווינריות שהובילה אותו לרדוף ולזכות בשלל תארים ברחבי הגלובוס. הברזילאי הוא השחקן המושלם במערך של ברונו לבאדיה, חבריו לקבוצה מאוהבים בו ומעריצים אותו והוא מעיד על עצמו שהוא נמצא בכושר הטוב בחייו. מה שחשוב יותר מבחינת המבורג הוא שזה רוברטו הדביק את הקבוצה מקצועית ובד בבד, הדביק בה את האמונה שאפשר לזכות העונה באליפות.

בהמבורג עשו בקיץ הכל על מנת להנמיך ציפיות. המועדון יצא למסע רכש מרשים וחכם שנועד לספק את הרעב של האוהדים לאליפות ראשונה מאז 1983 וגם לפתור משבר אמון שנוצר בינם לבין ההנהלה. בכל פעולותיה הקיץ, המבורג הראתה שהיא מכוונת גבוה. הפרשנים מסמנים אותה כאחת הפייבוריטיות לזכייה בתואר, אבל המילה 'אליפות' לא יוצאת לאיש מהפה. מלבד זה רוברטו. על רקע הרעב הזה, לבאדיה צריך להתמודד עם מטלה נוספת – הליגה האירופית, שם תפגוש קבוצתו את הפועל תל אביב. ולמרות שמשחק הגמר ייערך ב-HSH נורדבנק ארנה בהמבורג תהיו בטוחים שלקונפליקט אירופה-ליגה יש תשובה אחת בהמבורג – התואר המקומי קודם לכל.

המהות של זה רוברטו כשחקן היא שהיכולת המקצועית שלו מושפעת באופן ישיר מההנאה שהוא מפיק מקבוצתו, בדומה לרוב הכוכבים הברזילאים. בניגוד לבני דורו, זה רוברטו אף פעם לא נתפס כסופרסטאר ונחשב לטיפוס שקט בעל אופי נוח, אך כריזמטי. תמיד עמד בצל של כוכבים גדולים ממנו בקבוצות ובנבחרת, אך ידע להקרין את השקט ולסחוף אחריו את החברים. למרות שהיה שותף לזכייה של ריאל מדריד באליפות בעונת 1997/8, הפריצה האמיתית הגיעה בבאייר לברקוזן, אותה סחף לגמר ליגת האלופות ב-2002.

היכולת בלברקוזן הביאה את הברזילאי לבאיירן שם החל הרומן עם אוטמר היצפלד. כשהאחרון עזב בקיץ 2005, זה רוברטו נותר ממורמר. "פליקס מגאת שדד ממני את ההנאה מהמשחק. התקופה שלי תחתיו הייתה אחת העצובות והקשות בקריירה שלי. שיחקתי תחת כמה מהמאמנים החשובים והמצליחים בעולם והם תמיד דיברו איתי על דברים טובים ורעים במשחק שלי. מגאת מעולם לא דיבר איתי, לא התקרב אליי ודחה כל ניסיון שלי להתקרב אליו. הוא התעלם ממני והפכתי לאדם לא שמח", אמר הקשר על העונה בה שיחק תחת מחליפו של היצפלד, שאחריה עזב לסנטוס הברזילאית.

בקיץ 2007 התאחדו זה רוברטו והיצפלד מחדש בבאיירן בדרך לדאבל מזהיר, אך תחת יורגן קלינסמן שוב הפך זה רוברטו למתוסכל. כבר בשלבים מוקדמים מאוד של העונה הרהר על עזיבה ודיבר בפומבי על המשך הקריירה בברזיל או ב-MLS. קלינסמן לא עשה רושם על הקשר, שלא חשש לבקר בתקשורת את שיטת הרוטציה, שהותירה אותו לא פעם מחוץ להרכב: "לא יכול שכל שבוע משחק צמד בלמים אחר. אצל היצפלד זה מעולם לא קרה".

ההערכה בין השניים, אגב, הדדית. "זה רוברטו הוא הפסד גדול לבאיירן וניצחון ענק להמבורג. אם אני הייתי מאמן באיירן, הוא היה נשאר", אמר השבוע מאמן נבחרת שוויץ שהגדיר בעבר את הקשר "כמהיר ועובד קשה עם טכניקה שהיא מתת אל. יש לו קלאסה ואופי". ברונו לבאדיה, מאמנו הנוכחי בהמבורג, קיבל לאחרונה מזה רוברטו את המחמאה הגדולה ביותר שיכול היה לבקש: "הוא מאמן טוב מאוד. האימונים הטקטיים שלו הם תענוג. הוא יוכל להיות טוב כמו אוטמר היצפלד אם ימשיך בדרך שלו", פרגן הברזילאי ללבאדיה, שיכול לסמן לעצמו וי במקום בו מגאת וקלינסמן נכשלו.

למרות הרהורי החזרה לברזיל או המעבר לארצות הברית, ולמרות שבפניו הונחה הצעה אטרקטיבית ממנצ'סטר סיטי, זה רוברטו החליט להישאר בגרמניה. הרציונל שעמד מאחורי הצעד הזה היה כפול. ראשית, התחשבות במשפחתו שהתאקלמה היטב במדינה ושנית, הרעב העצום שלו לתארים והרצון להיות בעל בית אמיתי בקבוצה תחרותית. בהקשר הזה, המבורג התאימה לו כמו כפפה ליד מכל הבחינות. "הגעתי לייצר כאן את ההצלחות מלברקוזן ובאיירן", אמר עם חתימתו ולאחר שקיבל חוזה לשנתיים כפי שדרש מבאיירן ונענה בסירוב.

"הוא הפתרון האידיאלי לשיטה של לבאדיה. השחקן המושלם לתפקיד האיש המרכזי בשלישיית הקשרים בשיטת 4-1-3-2", נכתב ב"קיקר". ואכן, זה רוברטו פורח מחדש העונה. המבורג היא קבוצה צעירה וסופר מוכשרת וזה רוברטו משמש כמבוגר האחראי על המגרש. השחקנים מצידם רואים בו כמודל לחיקוי. "הוא מדהים. אין מקצוען גדול ממנו, הוא חי ונושם רק כדורגל", אמר מרסל ינסן. "זה רוברטו שינה את המבורג. הוא עושה את ההבדל", הוסיף יורו מאתייסן. "אני שמח על ההזדמנות לשחק לצד שחקן עם לב כזה", סיכם דניס אאוגו.

על האידיליה הזו מעיבה פרשה תמוהה. כשזה רוברטו הגיע להמבורג, הודיע המועדון כי השחקן מצטרף בהעברה חופשית לאחר שסיים את חוזהו בבאיירן. אלא שלפני כחודש, חשף המגזין "דר שפיגל" כי לא כך הדבר. מתברר כי כרטיסו של השחקן שייך לנסיונאל מונטבידאו האורוגוואית. בשנתיים האחרונות שילמה באיירן מיליון יורו דמי השאלה תמורתו ואילו המבורג הוציאה מכיסה ארבעה מיליון יורו על מנת לרכוש את הברזילאי, כשעל העסקאות אחראי סוכן העל חואן פיגר, שמייצג בין היתר גם את רוביניו, ז'וליו בפטיסטה, לואיס פיגו ומרכוס סנה.

אחת הפרשנויות שניתנה להסתרה התמוהה של המבורג היא הנמכת ציפיות. המועדון רכש בקיץ את אלג'רו אליה ההולנדי, מרכוס ברג השבדי, דויד רוזנהאל הצ'כי ורוברט טשה הגרמני בסכום כולל של כ-28 מיליון יורו. מסע רכש מרשים ואינטליגנטי שכולו הצהרת כוונות. אלא שבהמבורג אליפות כרגע היא מילה גסה והמטרות נשמרות בחדרי חדרים. חלילה לא בהצהרות פומפוזיות לתקשורת ולא בהצהרות סמויות שמשדרות מסר לא נכון לאוהדים.

כדי להבין טוב יותר הנקודה הזו, יש לחזור קצת אחורה. ב-13 ביולי 2009, הגיעו חברי ההנהלה של המבורג למפגש עם האוהדים. הנשיא, ברנד הופמן, ספג מטר קללות ושריקות בוז. האוהדים זעמו על עזיבתם של המאמן מרטין יול והמנהל הספורטיבי דיטמר ביירסדורפר, שהיו אהובי הקהל. בנוסף דרשו הנוכחים מהופמן תשובות: לאן הלכו 35 מיליון יורו שנכנסו לקופת המועדון ממכירת רפאל ואן דר וארט לריאל מדריד ונייג'ל דה יונג למנצ'סטר סיטי? נקודה נוספת עליה הביעו האוהדים תרעומת במפגש היא מינויו של ברונו לבאדיה למאמן, אחרי שנתיים בלבד כמאמן ראשי.

הופמן, איש עסקים קר ונוקשה שהמאיס עצמו והוביל במישרין לעזיבתם של יול וביירסדורפר, היטיב להבין את רחשי ליבם של האוהדים. המבורג לא זכתה באליפות מאז 1983 ובגביע הגרמני מאז 1987. למרות שהקבוצה נמצאת בשיפולי הצמרת בשנים האחרונות, האוהדים רוצים קפיצת מדרגה. הופמן, שהצהיר לא אחת כי יביא את המבורג ל-20 הגדולות באירופה, הבטיח וקיים מסע רכש רציני. על מנת להסיט את האש ולהשכיח את הביקורת על עזיבת יול ומינוי לבאדיה, החליט שלא לצאת בהצהרות וזאת כדי לא להלחיץ יתר על המידה את לבאדיה, אותו מינה באופן אישי.

בהמבורג מסרבים לומר את המילה אליפות. אחרי הניצחון 2:4 במגרשה של האלופה וולפסבורג אמר מאמן הזאבים ארמין פה: "המבורג היא הימור מצוין לתואר. יש להם קבוצה ממש טובה". לבאדיה נבהל ומיהר להגיב: "ארמין העביר אלינו את הלחץ באמירה שלו, אבל אני הייתי עושה אותו הדבר במקומו. מוקדם לדבר על ציפיות". למרות זאת, הרצון להשביע את הרעב לתואר נמצא בראש מעייניו של המאמן והפתיחה הנפלאה בליגה רק מחזקת אותו.

אף אחד בהמבורג לא הזיל דמעה כשהקבוצה הודחה בשבוע שעבר מהגביע על ידי אוסנברוק מהליגה השלישית. גם הליגה האירופית מהווה מטרד עבור לבאדיה. המאמן הגיב בשאט נפש לתבוסה 3:0 לראפיד וינה במשחק בו קבוצתו הציגה כדורגל נרפה, איטי וגרוע: "אנחנו שקטים אחרי ניצחונות ונהיה שקטים אחרי הפסדים", אמר לבאדיה ונאלץ להודות: "הבית קשה משחשבנו". דווקא התבוסה בוינה נמצאת בעוכרי הפועל תל אביב. למרות שהליגה האירופית היא לא המטרה הראשונית, לבאדיה לא יכול להרשות לעצמו ביזיון נוסף, בטח לא לעיני הקהל הביתי הספקני.

הנמכת הציפיות הזו לא עושה כל רושם על זה רוברטו. הווינר הברזילאי שזכה בארבעה דאבלים עם באיירן, אליפות בספרד וברזיל וכן פעמיים בקופה אמריקה ובגביע הקונפדרציות עם הסלסאו, לא מוכן לוותר על שום תואר או משחק. גם אין לו שום בעיה לצאת בהצהרות, כמו זו שהגיעה אחרי הניצחון על באיירן בשבת: "לקבוצה שלנו יש עתיד מזהיר ואני נמצא בכושר הטוב של חיי. באיירן תמיד מתחילה את העונה במטרה לזכות באליפות ועלינו לדאוג שזה לא יקרה. המטרה שלי היא לזכות בבונדסליגה עם המבורג".