פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הצגת בכורה

        הפתרונות ששמעון מזרחי הגה בעונתו הראשונה במכבי תל אביב היוו מאוחר יותר אבני יסוד בהפיכתה לאימפריה. פרויקט שמעון: שחזור עונת 1969/70

        שמעון מזרחי בלשכת ראש הממשלה יצחק רבין (לשכת העיתונות הממשלתית)
        ביוני 1969 מחלקת הכדורסל של מכבי תל אביב פשטה רגל, ביולי הכל השתנה לנצח. מזרחי (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

        ביוני 1969 מחלקת הכדורסל של מכבי תל אביב פשטה רגל. שנתיים קודם העפילה הקבוצה לגמר גביע אירופה למחזיקות גביע, שנה קודם לכן ניצחה בבית הגמר של גביע אירופה לאלופות את ריאל מדריד הגדולה, ושחקנים כמו טל ברודי ותני כהן-מינץ הפכו לכוכבים גדולים. אולם בקיץ 1968 הכל השתנה. טל ברודי גויס לצבא ארצות הברית, ובלעדיו יצאה מכבי למסע משחקי ראווה ארוך בדרום-אמריקה, שם הפכה לאטרקציה עבור הקהילות היהודיות ולכדה את תשומת הלב של התקשורת במדינות השונות. אבל אחרי למעלה מ-20 משחקים המועדון בקושי הצליח לגייס כסף כדי לחזור לארץ, והשחקנים המותשים, שפתחו את העונה באיחור, כשלו בזירה המקומית והאירופית. באותה עונה החלו לשפץ את יד אליהו כדי ליצוק גג ולהרחיב את תכולתו לרבבה, עבודות שהתארכו עד לשנת 1972, ומכבי נאלצה לשחק את משחקיה האירופים בחולון ואת חלק ממשחקי הליגה שלה על משטח עץ בבלומפילד או באולם אוסישקין.

        ביוני 1969 שפל חדש נרשם כשמכבי הובסה על ידי הפועל בגמר גביע המדינה, וראתה את האדומים חוגגים דאבל על חשבונה. קופת המועדון הייתה ריקה, השחקנים היו ממורמרים מקצועית וכלכלית, לקבוצה לא היה מגרש ביתי ראוי, העונה הוכתרה ככישלון והעתיד נראה קודר. חודש אחר כך התרחש המפץ הגדול של הספורט הישראלי, הרגע בו הכל השתנה לנצח.

        קיץ

        באחד מימי שישי של חודש יולי זימן מנהל הקבוצה שמלוק מחרובסקי את אוהדי הקבוצה לפגישה עם ההנהלה במלון רמת אביב. שמלוק תיאר את המציאות הקשה ללא כחל וסרק, וכולם הבינו מיד שחייב לבוא שינוי. "לא היה למועדון כסף לקנות בולים", נזכר אריה ברנוביץ', שנכח באותה ישיבה היסטורית והפך כמה שבועות לאחר מכן לגזבר הקבוצה. “היו חייבים ליהושע רוזין משכורות במשך שנתיים, השחקנים לא קיבלו כסף אלא רק החזר חלקי של ההוצאות. מגרש מכבי ליד קולנוע אוריון היה פרוץ, בלי גדר, בלי ספסלים. מועדון מכבי הגדול היה בעצם כלום". באותה ישיבה החליטו האוהדים לקחת את המושכות לידיים, ולאסוף סכום של כמה אלפי ל"י כדי שיהיה אפשר להזרים דם חדש לקבוצה. עוד הוחלט כי עו"ד צעיר בן 29 בשם שמעון מזרחי, אוהד מושבע של הקבוצה בה התחנך אביו כספורטאי, יוביל את המהלך.

        השינוי היה מיידי. המאמן רוזין הוחלף בעוזרו רלף קליין, חמישה משחקני הקבוצה עזבו וצורפו שני מתאזרחים אמריקאים בשם רוברט מקמהון ולורנס קופר, ישראל גורל ז"ל, מי ששימש כיו"ר החליט לעזוב את התפקיד, ומזרחי נכנס לנעליו. "אנחנו השחקנים לא הכרנו קודם לכן את שמעון”, מספר מי שהיה שחקן ותיק במכבי של אז ולימים חבר הנהלה, אמנון אבידן. "הוא החליף בתפקיד את גורל ז"ל ובנה את התפקיד אחרת. גורל היה פחות מעורב, יו"ר של טלפון, שמעון היה מעורב מאוד ולא הפסיד אף אימון. השחקנים הרגישו שיש להם כתובת, יש עם מי לדבר".

        "המנטליות של ניצחון בכל מחיר הייתה קיימת עוד לפני ששמעון מונה ליו"ר”, מוסיף אבידן. "היינו חייבים לנצח בכל משחק והפסד נחשב לאבל לאומי. אבל שמעון חיזק את המגמה הזאת, וחשב כל הזמן איך לשפר את הקבוצה בעזרת שחקנים טובים יותר ויצירת קשרים". מזרחי, אדם יסודי ובעל מחשבה מקורית, מצא בשמלוק שותף לדרך, ויחד, רעיונותיהם קרמו עור וגידים. "שמעון הוא איש של אתגרים ומשמעת עצמית חזקה ויסודית, וכך עד היום”, אומר מי שהיה פיזיותרפיסט הקבוצה אורי בהרב. "כבר אז הוא העמיד קריטריונים של משמעת, רכישת שחקנים וענייני כספים”. מעבר לשאיפה לנצח בכל מחיר, מזרחי החל להעלות את המועדון על פסים מקצועיים ומקצוענים, בתקופה בה כדורסל שוחק במגרשים פתוחים, משחקים בוטלו בשל גשם ושחקנים התאמנו פעמיים בשבוע והגיעו למשחקים לאחר יום עבודה.

        סתיו

        באותם חודשים הנהלת הקבוצה חשבה רק על דבר אחד: הזרמת כסף למועדון כדי לייצב את המערכת ולקדם אותה. “אנחנו עובדים לאט אבל בטוח", צוטט אחד מפועלי הבנייה בהיכל יד אליהו, וראשי מכבי ידעו כי עליהם למצוא בית קבוע. "החלטנו להקים מחדש את המגרש הישן של מכבי כדי שיכניס כסף”, אומר ברנוביץ', קבלן ובן למשפחת קבלנים שסיפקה את הציוד הדרוש, ומכבי החלה לבנות מחדש את מגרשה הישן. עונת הכדורסל נפתחה בערב שבת, 17 באוקטובר 1969 במשחק חוץ בקריית חיים, ושבוע לאחר מכן מכבי אירחה באוסישקין את מכבי ר"ג. בכל אותו הזמן נמשכו העבודות ברחוב מכבי ביתר שאת. טריבונת העץ הקטנה, שלוש שורות שהכילו 170 איש, נותרה על מקומה, אך סביבה החלו להקים חומה ומאחורי הסל הוקמה טריבונה של כאלף איש. "רצינו לסגור את המגרש עם חומות, התחלנו לבנות ואז הדיירים התנגדו”, נזכר ברנוביץ'. "המשטרה באה, ולשמעון ולי היו קשרים טובים כי היכרנו הרבה שוטרים שאהדו את מכבי. אמרנו למשטרה שחייבים לסגור לצורכי בטיחות. כל לילה בנינו, השוטרים באו ועצרו אחד מאיתנו, וככה זה נמשך עד שהחומה נבנתה לגמרי. שמלוק בילה הרבה לילות בתחנת המשטרה בגלל זה".

        בסוף נובמבר 1969 המשימה הראשונה הושלמה. הטריבונות החדשות היו מלאות עד אפס מקום באוהדים שבאו לצפות בצהובים מארחים את הפועל ניר דוד, והחידוש הגדול היה שכל אחד מהם שילם עבור כרטיס. "זו הייתה הפעם הראשונה אי פעם שמכבי מכרה כרטיסים בכסף למשחק”, מספר ברנוביץ' על אותו לילה, בו השתרש נוהג נוסף: כל חברי ההנהלה של הקבוצה רכשו בכספם כרטיסים. "עד אז, מי שרצה לצפות היה בא ונהנה. זה השתנה. חברי ההנהלה, האוהדים, כל מי שהיה במשחק שילם על כרטיס. בסוף הערב ספרנו הכנסה של 3,250 ל"י. רקדנו משמחה ומאושר, זה היה רגע בלתי נשכח. באותם ימים אילצנו כל בעל מקצוע שעבדנו איתו, כל ספק או מישהו שעשה עסקים עם אחד מהנהלת הקבוצה, להשאיר תרומה למכבי. אנשים פחדו לעבור לידינו ברחוב”.

        שמעון מזרחי יושב עם מנהל מכבי תל אביב שמואל מחרובסקי כשמעליהם שמעון פרס (איגוד הכדורסל)
        (צילום: איגוד הכדורסל)

        חורף

        במשך עשרה מחזורים שמרו מכבי והפועל תל אביב על מאזן מושלם, והיה ברור שמי שתנצח בדרבי תגדיל את סיכוייה לזכות באליפות. רוחות אופטימיות נשבו במכבי ב-17 בדצמבר 1969 לאחר שטל ברודי הודיע כי צבא ארצות הברית אישר לו שחרור מוקדם, ולפיכך באוגוסט 1970 יעלה לישראל עם משפחתו. שמלוק הודיע במסיבת עיתונאים שכללה ארוחת צהרים, עוד חידוש מבית היוצר של מזרחי את מחרובסקי, כי מנהל רשות הספורט, עשהאל בן דוד, יבדוק את אפשרות קליטתו של ברודי בישראל.

        באותו אירוע ראשי מכבי דיברו על האתגר הכפול – הדרבי התל אביבי נגד הפועל והמשחק הראשון בשמינית גמר גביע המחזיקות נגד פידאס נאפולי האיטלקית. מזרחי הבהיר מדוע העדיפה קבוצתו לקיים את הדרבי ואת המשחק עם נאפולי באולם בחולון, ולא על משטח העץ הארעי בבלומפילד: “אנו רוצים שהקהל ייהנה מאווירת כדורסל, ויוכל לראות היטב את המשחק, דבר שאינו אפשרי בבלומפילד". עוד הוסיף מזרחי כי הנהלת קבוצתו נענתה להצעת איגוד השופטים, שאת שני המשחקים ינהלו שופטים מחו"ל, וכי בין רוכשי הכרטיסים למשחק הביתי עם נאפולי יוגרלו שני כרטיסי חינם לגומלין. “כמנהגנו, נזמין לכל אחד ממשחקינו טייסי טייסת קרבית של חיל האוויר", הוסיף מזרחי. כבר בעיצומה של אותה עונה עשתה מכבי והנהלתה החדשה את דרכה למרכז הקונצנזוס הישראלי בעזרת שיווק אטרקטיבי, יצירת קשר עם הקהילה וחיבוק לחיילים.

        ב-30 בדצמבר, בחולון, שוחק אחד ממשחקי הדרבי הסוערים בתולדות הכדורסל הישראלי. המשחק היה פיזי, שחקנים יצאו בחמש עבירות והמאבק הצמוד גרם לדרמה בדקות האחרונות. בשוויון 58:58 קיבל שחקן הפועל מרק טורנשיין את הכדור, זרק וקלע. השופט הטורקי גונדוז אוטרורוק סימן לניצחון על הפועל, בעוד מזרחי וחבריו עטים על ספסל המזכירות בטענה כי הסל נקלע אחרי הזמן החוקי. על הפרקט התחוללה מהומה גדולה, כשהשופט הרומני פטר מרין נעזר במתורגמן כדי לתקשר עם אנשי המזכירות. בתום שעה ארוכה של התייעצויות נקבע כי המשחק הולך להארכה. שחקני הפועל הסכימו לעלות לפרקט, רק אחרי שהובהר להם כי יוכלו לערער על התוצאה. מכבי ניצחה 63:66.

        ביום א' (1 בינואר 1970) הפועל הגישה ערעור והוסיפה כי "עם שופטים ישראלים זה לא היה קורה". כבר בימים ההם אפשר היה להתוודע לנימת קולו הייחודית של שמעון מזרחי, ולכך שידע לספק את הכיסוי המשפטי הדרוש. “אני מתפלא מאוד", אמר שימון בתגובה לערעור. "מכבי עשה הכל כדי להעביר את הדרבי כהלכה. הוזמנו שופטים מחו"ל, והמזכירות נוהלה, בניגוד למקובל, על ידי שופטים רשמיים של איגוד השופטים. מה יכול היה מכבי לעשות יותר מזה?”. הערעור של הפועל נדחה.

        ההצלחה המשיכה להאיר פנים גם בזירה האירופית מול נאפולי החזקה. “המשחק נגד פידאס היה ביום שישי אחר הצהרים”, נזכר אבידן באירועי ה-15 בינואר, "הייתה לי חיפושית, ירד גשם ובדרך למגרש בחולון נכנסתי בעמוד. השארתי את האוטו והגעתי למשחק בו ניצחנו 82:89, אחד מרגעי השיא שלנו”. שבוע לאחר הניצחון מכבי הובסה באיטליה וסיימה את דרכה האירופית, אבל לראשיה היה ברור כי הם בדרך הנכונה.

        אביב

        מכבי המשיכה לדרוס את הליגה, ולאחר מעידה של הפועל בקריית חיים הבטיחה זכייה באליפות ב-1 במאי בניצחון על מכבי חיפה. בהמשך החודש השלימה דאבל כשזכתה בגביע אחרי ניצחון על הפועל. בתוך כך, המקצוענות שהשריש מזרחי, יחד עם שמלוק, התבטאה לא רק בניהול מסודר של כספי המועדון, שיווק וקשרים עם מוסדות פיב"א, אלא גם דאגה לשחקנים.

        ב-21 במאי פורסמה ידיעה קטנה ב"הארץ" בה נאמר כי “הפיזוטרפיסט אורי בהרב, שהיה מעסה כדורגלני הפועל תל אביב בשבע השנים האחרונות, פרש מעבודתו בקבוצה זו. בעונה הבאה יטפל בהרב בשחקני מכבי תל אביב. את תקופת הפגרה מהליגה מנצל בהרב להכנת חדר טיפולים לשחקני מכבי תל אביב". מחלקה רפואית צמודה לקבוצת ספורט ישראלית הייתה בימים ההם מהלך שדרש דמיון פורה ואומץ לב, אבל מכבי, שבתחילת אותה עונה לא הייתה אגורה שחוקה בקופתה, כבר עמדה יפה על הרגליים ויכולה הייתה לממש את חזונו של מזרחי. "שמלוק פנה אליי וביקש לקדם את הנושא הרפואי”, מספר בהרב. "עד אז לקבוצות היו פיזותרפיסטים, אבל לא היה טיפול רפואי מקצועי לקבוצות ספורט בארץ. מכבי זה מועדון הספורט הראשון בארץ שהקים מערכת רפואית".

        בתוך כך, החל מזרחי לטוות רשת קשרים ולהשתמש בקשרים הקיימים כדי לחזק את המועדון ושחקניו. אליהו פרומנצ'נקו ודוד מושביץ מבעלי חברת "עלית" היו ידידיו, ולאחר פגישה עם החברים נחתם הסכם אימוץ, מהלך עסקי שהחזיק מעמד עד שנת 2008. בעונת 1969/70 אסור היה לשחקנים לשחק עם כיתוב של חברה מאמצת, לכן הוצבו שלטי פרסומת בצדי המגרש. הכסף המשיך לזרום, והשחקנים הממורמרים טופלו אף הם. "היינו באים למשרד של שמעון, לוחצים יד וזהו, מכבי שלו לא הייתה חייבת דבר לאיש”, מספר אבידן, “שמעון לא חיבק ונישק אחרי ניצחונות, אבל היה ויש לו לב זהב".

        מזרחי ויתר חברי ההנהלה ידעו כי שקט כלכלי מוביל לשקט נפשי ומכיוון שכדורסל לא היווה פרנסה, הם דאגו לסדר את שחקניהם. "הפליימייקר הנפלא שלנו, חיימון, היה בלאגניסט, והרגיש שהוא לא יכול לבנות לעצמו בסיס כלכלי מהכדורסל וממכבי. הוא עשה למכבי הרבה צרות בעניין הזה", מביא ברנוביץ' את חיים שטרקמן כדוגמה. "לשמעון היו קשרים משפחתיים עם אשתו של דוד חכמי, הבעלים של חברת הביטוח 'פניקס', אז שלחנו את שטרקמן לקורס סוכני ביטוח אצלו. אחרי שהוא עבר את הקורס, הורנו לכל האוהדים להעביר את פוליסות הביטוח שלהם לשטרקמן. ככה בנינו אותו עד שהפך לסוכן ביטוח גדול. אמא שלו לא האמינה, אמרה לנו ביידיש 'הוא נהיה בן אדם', כי פתאום הוא קם בבוקר והלך לעבודה. לאורך כל השנים דאגנו לסדר כל שחקן ושחקן כדי שירגיש ביטחון כלכלי ויהיה לו עתיד מעבר לכדורסל. דאגנו גם לשלם תמיד בזמן ואף פעם לא היינו חייבים למישהו שקל. היחס של השחקנים למכבי היה כמו למשפחה".

        קבוצה עם מדינה

        מכאן ואילך מכבי פתחה פער בלתי נתפס משאר קבוצות הכדורסל בארץ, והפכה מאימפריה בקנה מידה מקומי לאימפריה בקנה מידה אירופי. בעונת 1971/2 מכבי פגשה במוקדמות בית הגמר האירופי את פנאתינייקוס אתונה, לשני משחקים בשיטת הנוקאאוט. לאחר הפסד ב-7 הפרש באתונה במכבי היו בטוחים כי הניצחון מונח בכיסם, וכי הם בדרכם לעונה אירופית שתשלשל כסף רב לקופת המועדון. השיפוצים ביד אליהו הסתיימו, אולם ההיכל החדש והחדיש טרם היה ערוך לקיום משחקים. "אמנם התקינו גג, אבל כלום לא היה מוכן, לא היו סלים, לא משטח, לא סימונים, מנהל המגרש אמר שאין סיכוי שנארח בהיכל, ושזה לא בטיחותי להכניס אליו אנשים”, מספר ברנוביץ'.

        התורים מול משרדי הכרטיסים היו ארוכים, ומזרחי ידע שאסור למכבי לפספס את ההזדמנות בה יקבל דחיפה מורלית וכלכלית מעשרת אלפים איש. "פנינו למשה דיין, ידיד המחלקה”, ממשיך ברנוביץ', "והבטחנו לו שנסדר כל מה שצריך במגרש. דיין חשב מעט והשתכנע, והורה לעיריית תל אביב לתת לנו לשחק ביד אליהו. כל חברי ההנהלה, עבדו, ניקו וסידרו, כדי שיהיה אפשר לארח בהיכל. לקחנו שני סלים ישנים מהמגרש ליד קולנוע אוריון, אבל הבעיה היא שלא היה להם בסיס איתן, ואי אפשר היה לשחק ככה. הבאתי טנדר עם לבנים, והאדונים הנכבדים שמעון מזרחי, שמלוק וחיים ברנוביץ' העבירו בלוק בלוק ובנו בסיס לסלים לאורך כל הלילה". הקשרים בחלונות הגבוהים, העוצמה הכלכלית, העובדה שמכבי הגיעה לכל בית בישראל והיכולת לבצע כל מהלך, דמיוני וקשה ככל שיהיה, המחישו את השינוי הגדול שיצר שמעון מזרחי. מכבי בסופו של משחק ניצחה את פנאתינייקוס בנקודה בלבד ולא עלתה לבית הגמר, אבל דבר כבר לא היה יכול לעצור את הפיכתה לקבוצה שיש לה מדינה.

        שמעון מזרחי (שרון בוקוב)
        הקשרים בחלונות הגבוהים, העוצמה הכלכלית, העובדה שמכבי הגיעה לכל בית בישראל והיכולת לבצע כל מהלך, דמיוני וקשה ככל שיהיה, המחישו את השינוי הגדול שיצר שמעון מזרחי (צילום: שרון בוקוב)