תמונת ניצחון

ההתחלה בקיץ 1969 הייתה קשה, אבל מהרגע ששמעון מזרחי מונה ליו"ר רוחות חדשות נשבו במכבי ת"א. יחד עם שמלוק מחרובסקי הוא הפך את המועדון למקצועני, הביא שחקני חיזוק זרים והכניס כסף לקבוצה על ידי שיווק חדשני. תוך שבע שנים בלבד מכבי הפכה לאלופת אירופה. באותו לילה היסטורי, 7 באפריל 1977, רוה"מ רבין התפטר מתפקידו ומכבי הפכה רשמית לקבוצה של המדינה

מזרחי הוא האחרון שנח על זרי הדפנה. חרוץ, יסודי, ובעל שאיפות גבוהות, המשיך היו"ר לבנות את מכבי. לבסיס שהורכב ממיקי-מוטי, לו, אולסי וג'ימבו הצטרף ארל וויליאמס, וגל ההצלחה נמשך גם בשנות ה-80, כשמכבי מצליחה לאזרח בקלות שחקני חיזוק ולפתוח פער עצום מיריבותיה בליגה המקומית. הפועל ת"א, הפועל ר"ג, חולון, אליצור נתניה, כולן קמו ונפלו ורק מכבי-עלית (במילרע) עמדה על מקומה

בשנות ה-80 אם לא היית ביציעי יד אליהו, לא היית קיים. כל המי ומי התקבצו בימי חמישי בהיכל, ושאפו להפוך לידידי המחלקה. לעומת הדליפות לתקשורת מישיבות הממשלה של שמעון פרס ויצחק מודעי, תהליך קבלת ההחלטות של שימון ושמלוק נותר חסוי. זאת משום שבמכבי של הימים ההם "כיבסו את הכביסה המלוכלכת בבית" ואף נהנו משיתוף פעולה מצד התקשורת. אגב, אולסי החלים מהשפעת?

אם יש משהו שגורם הנאה מיוחדת למזרחי זה כשהוא מצליח להפתיע את התקשורת. לפני עונת 1990/91 לא היה ברור מה יהא עתידו של נדב הנפלד, האם יישאר בקונטיקט או יילך ל-NBA, וחזרה לישראל נראתה דמיונית. הס הושלך בחלל החדר כשבמהלך מסיבת העיתונאים של פתיחת העונה, נפתחה הדלת ואל החדר פסע הנפלד. מזרחי התמוגג מנחת, והחתים את מי שהפך לאחד הישראלים הגדולים בתולדות המועדון. הפרידה בין הצדדים היתה פחות לבבית

במשך שנים הפצירו אנשי מרכז "הפועל" במזרחי להפוך ליו"ר איגוד הכדורסל, משום שהם הבינו שמדובר במקצוען אמיתי, אבל גם ידעו שזה יחייב אותו לפרוש מתפקידו במכבי. היו"ר הנצחי שוחה בביורוקרטיה, והסתפק תמיד בתואר ממלא המקום של יו"ר האיגוד. כך הוא נותר האיש החזק בענף, וזה אפשר לו לרקוד על שתי חתונות בהצלחה: גם לדאוג לענייניה של מכבי וגם לקדם את שלוחותיו של הכדורסל בישראל

דורון ג'מצ'י, שהובא כרכש נוצץ בקיץ 1985 הפך למלך החדש בהיכל, אבל גם לסמל הלוזריות והדעיכה של מכבי. הקבוצה הפסידה שלושה משחקי גמר רצופים בגביע אירופה, הושפלה בפיינל פור 1991, איבדה אליפות ב-1993 ומעמדה ביבשת דעך. מזרחי הוכיח שאין לו סנטימנטים והקבוצה מעל הכל, כשבסוף עונת 1996/97 שלח את הקפטן שלו לרעות בשדות זרים, ויחד עם ההנהלה ביצע מהפכה בסגל. לימים, ג'מצ'י קיבל תפקיד במועדון, אבל לא זכה למשחק פרידה מפואר כמו חלק מקודמיו

מזרחי, שניחן באומץ ומחשבה מקורית, הדהים את עולם הכדורסל כשהחתים במהלך עונת 1998/99 את מי שנחשב לאחד האופוזיציונרים הגדולים של מכבי ת"א, פיני גרשון. החלפתו של יורם חרוש באיש שהביא דובדבנים לגליל ולחם נגד שליטתה של מכבי בכדורסל הישראלי, נראתה כצעד של יאוש, אולם התבררה כמהלך הנכון ביותר של המועדון בעשור האחרון. השובבות הגרשונית, הפה הגדול ותאוריית הגזע מהווים ניגוד מוחלט למזרחי המכופתר והממלכתי. גם "מושון" יסכים איתנו

מספרים על מזרחי שאין לו בגד אדום בארון. קומוניזם וסוציליזם רחוקים מהשקפת עולמו, והפטריוטיות שלו גרמה לו לדחוף את מכבי קדימה. הצלחתו והצלחת המועדון הפכו את ערבי חמישי למדורת שבט, אבל גרמו לליגת הכדורסל שלנו להפוך לחסרת עניין במשך שנים רבות. כל אלה, והכוח הרב שצבר במוסדות הכדורסל בישראל ובאירופה, הפכו אותו למטרה עבור כל מי שאינו אוהד מכבי. ב-1993 רכבו הושחת בשדה דב, ולאורך שנים נכתבו כתובות נאצה ושרו שירים בגנותו. במקרה שלו, נדמה שהיריבות והשנאה רק הוסיפו רוח למפרשיו

אבל למרות המבוכה שגרם גרשון לא אחת ליו"ר, הוא גרם לו גם לא מעט רגעי נחת. גרשון, שגדל על מגרש הבלטות של מגרש מכבי, הפך מבן סורר לעוגן ההצלחה של המועדון, והחזיר את הצבע הצהוב ללחייו של מזרחי. טלפון מאריק שרון אחרי זכייה בגמר היורוליג הפך מעשה שבשגרה, וכשזה המצב מזרחי אפילו הרשה לעצמו לאבד עשתונות ולהתפרע עם חיוך מלחי אל לחי

הזכייה השניה ברציפות של מכבי ביורוליג, והדרך בה עשתה זאת - עם כדורסל התקפי ומלהיב, סגל עמוס כישרון ורוח קבוצתית - החזירו את מכבי למרכז הבמה האירופית. במלחמת המפרץ הראשונה הקושי היה גדול מדי, אבל בתחילת המילניום קשריו הענפים של מזרחי במסדרנות פיב"א ויול"ב תמיד סייעו למכבי לצלוח כל משבר ביטחוני, לעקוף כל אינתיפאדה ולקיים את משחקיה בארץ כסדרם, כולל פיינל פור. לכן, כדי שג'ורדי ברתומיאו לא ישכח מי הבוס פה גם בהילולת הניצחון, הז'קט תמיד ישנו והסיכה לעולם מחוברת

בשנות ה-90 מכבי עברה מהפכה ניהולית כשאת הכסף הגדול מביאים דייויד פדרמן ומאוחר יותר רענן כץ. מזרחי, שהמשיך להיות הפנים של המועדון ואף קיבל את תואר נשיא הכבוד של המכביה, החל לאבד מכוחו והשפעתו בביתו שלו. זה התחיל עם עזיבתם של מקורביו, והגיע לשיא כשהמנהל ויד ימינו, מוני פנאן, אולץ לעזוב את המועדון בצורה שמבהירה היטב כי החוטים נמצאים בידיהם על פדרמן וכץ. מזרחי הכל יכול, נראה פתאום כמו אחד שהכל יכול לקרות לו

הבעיות בהנהלה באו לידי ביטוי גם על הפרקט. מכבי החליפה מאמנים כמו גרביים, החתימה רכבות של זרים, בזבזה הון עתק, הפסידה אליפות ב-2008 ושמה בוזה גם מחוץ לפרקט. ימי אולסי והשפעת חלפו, וכשוויל ביינום נעצר בחשד לדריסה לאחר קטטה במועדון לילה, היה ברור שמכבי מאבדת את צביונה. מכבי היא אולי לא אותה משפחה מוצלחת מפעם, אבל מזרחי הוכיח שנותרה בה בכל זאת אותה רוח יחידה, כשעמד כצוק איתן, ייצג את ביינום, הוביל לשחרורו ונלחם על הישארותו בקבוצה למרות התנהגותו

אם זה היה תלוי במזרחי, מכבי של היום היתה מנוהלת על ידי אותם חמישה חברי הנהלה, שסגרו עניינים הרחק מעין התקשורת ולא הדליפו מילה לעיתונים למרות החיכוכים. אבל מכבי הפכה לגוף המדבר בכמה קולות, והבדלי הגישה התהומיים בין המנהלים הביאו למלחמות גלויות ומכוערות, שכללו הכפשות אישיות והתנהגות שמזכירה ילדים בארגז חול. בקיץ האחרון נדהמו חובבי הספורט לקרוא מדי בוקר על מעללי פדרמן, כץ ומזרחי, והמועדון שנוהל כמו אגף במוסד, הפך לפסטיבל מופעי רחוב

הוא היה שם כשראש הממשלה הייתה גולדה מאיר, טל ברודי היה עלם צעיר ובארי לייבוביץ' כיכב בקבוצה בשם הפועל ת"א. הקשרים שיצר, דבקותו ברוח המועדון, רעיונותיו המקוריים שהובילו להצלחה כלכלית וחיברו בין עם ישראל למכבי והקשרים שטווה בעמל רב, הפכו אותו לאחד האנשים החזקים בכדורסל העולמי על פי המגזין "טיים". אחרי 40 שנה בתפקיד יו"ר מכבי, וחגיגות יום הולדת 70 שכוללות שנים של מתח בלתי נסבל, בעיות בריאות, הדלקת משואה ועבודה אינטנסיבית, שמעון מזרחי יכול לחייך. הוא יצר את מועדון הספורט המצליח במדינה. בכך, קנה לעצמו מקום של נצח בעולם הספורט ותהילת עולם