פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לבריאות

        מחממים את הפרקט: העונה של בוסטון תישען על הברך של קווין גארנט. בריאה, והם יכולים ללכת עד הסוף. פצועה, וזו סתם עוד קבוצה

        שחקני בוסטון סלטיקס קווין גארנט (ימין), ריי אלן, פול פירס (AP , Stephan Savoia)
        הם שוב איתנו, מי בבריאות ומי בפיזיותרפיה. גארנט, אלן ופירס (צילום: AP)

        תקציר הפרקים הקודמים

        מאזן ב-2008/9: 20:62

        סיימו את העונה: במקום השני במזרח, ובסיבוב השני של הפלייאוף, אחרי הפסד 4:3 לאורלנדו


        מתודלקים במוג'ו של אלופים, הירוקים התחילו את העונה בטירוף, עם 27 ניצחונות ב-29 משחקיהם הראשונים. מהר מאוד אנשים החלו לדבר על ריפיט, על בק-טו-בק, ועל הרבה מאוד דברים נלווים. אלא שפחות או יותר בשלב הזה בוסטון קצת נרגעה, התייצבה, ואפילו זכתה למעט זלזול; אפילו מפישר קטן כמו די ג'יי אוגוסטין משארלוט הצנועה, שאמר, אי שם באמצע העונה: "אם אתה לא נסוג מפניהם, הם פחות או יותר מתקפלים". וכשאזובי הקיר מדברים סרה באלופים, מה יעשו הארזים? נו, מילא. כל זה קרה עוד לפני שקווין גארנט סגר את הבאסטה, 57 משחקים לתוך העונה עם פציעת ברך מסתורית שבשום שלב לא נחשף מה הייתה חומרתה.

        הפציעה ההיא, מיותר לציין, היתה רגע המפנה. לפתע, הביג ת'רי הפכו לביג טו, ובמזרח של השנה שעברה זה לא הספיק. למרות זאת, הסלטיקס הצליחו לשמור על מקומם בצמרת המזרח וקינחו בפלייאוף הירואי גם ללא הכרטיס הגדול; ניצחון על שיקגו בשבעה משחקים באחת מסדרות הפלייאוף הגדולות בכל הזמנים והפסד לאורלנדו העדיפים בעוד שבעה משחקים קשים בחצי גמר המזרח בהחלט יכול להיחשב אובר-אצ'יבינג. ריי אלן הפציץ שלשות קלאץ', רייג'ון רונדו השיג ממוצעי פלייאוף הנושקים לטריפל דאבל, וגארנט? לא ברור. עד היום הסלטיקס לא הכריזו כי הכרטיס הגדול החלים לחלוטין, והם מסתפקים בהצהרות מעורפלות על התקדמות ועמידה בלוחות הזמנים. כרגע, זה מה יש.

        אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

        באו: ראשיד וואלאס (שחקן חופשי, דטרויט), מרקיז דניאלס (שחקן חופשי, אינדיאנה), שלדן וויליאמס (שחקן חופשי, סקרמנטו)

        הלכו: ליאון פו (שחקן חופשי, קליבלנד), מייקי מור (שחקן חופשי, גולדן סטייט), גייב פרואיט (שחקן חופשי, ניו יורק), סטפאן מרבורי (שחקן חופשי, בדרך לאשפוז כפוי)

        בשוק השחקנים החופשיים הסלטיקס חיפשו בעיקר תוספת של גובה וכוח. ראשיד וואלאס אמור לענות של שתי הדרישות הללו, כשמרקיז דניאלס אמור להיות כל מה שטוני אלן אף פעם לא הצליח. שתי ההחתמות מבטיחות למדי כשלעצמן, אך גם צופנות בחובן פוטנציאל בעייתי; דניאלס הוא סווינגמן גבוה וחזק ויאפשר לסלטיקס לשחק בהרכבים נמוכים - דרישה הכרחית בכדורסל של היום ואופציה שלא הייתה קיימת בהרכב של השנה שעברה. במובן הזה הסווינגמן שהגיע מאינדיאנה מחליף את ג'יימס פוזי, שהיה מושלם עבור הסלטיקס של עונת האליפות. אלא שבמובן אחר דניאלס לא יוכל להחליף את קבלן האליפויות שבניו אורלינס כרגע, וזה בקליעה. העובדה שלא יוכל לרווח את המגרש עשויה להקשות מאוד על ההתקפה, ובמובן הזה בוסטון עדיין חסרה קלעי אמין בנוסף לריי אלן ואדי האוס, שלא יפחד לקחת את הזריקה (ובניגוד לטוני אלן, שהטבעת לא תפחד ממנו ותקבל את הכדור בשמחה).

        לגבי ראשיד אני הרבה יותר סקפטי. באשר למעלותיו (בשני צידי המגרש) אין עוררין. גם ניסיון יש, ברוך השם. השאלה היא, האם נותר עוד משהו במיכל של הפורוורד בן ה-35? בשנה שעברה - שנת חוזה, לא פחות - וואלאס היה איום ונורא, במיוחד בפלייאוף, בסדרה הקצרה של הפיסטונס מול קליבלנד. האם שוב יצטרכו בבוסטון להישען על "ביג בייבי" דיוויס לעזרה? האם ראשיד יוכל למתן את האגו הגדול והטירוף המפורסם ולתעל אותו לתוך צרכי הקבוצה? רק הזמן יגיד.

        ואם בגבוהים עסקינן, תתפלאו: שלדן וויליאמס דווקא מהווה החתמה טובה במחיר הגון. הבחור אמנם עוד לא מצא את מקומו בליגה, אבל כישרון יש וגם רצון. הכי גרוע? הוא יתגלה כשחקן כדורסל פחות טוב מאשתו (קנדיס פרקר). ביג דיל.

        מה מי מו

        חמישייה: רייג'ון רונדו, ריי אלן, פול פירס, קווין גארנט, קנדריק פרקינס

        ספסל: אדי האוס, טוני אלן, מארקיז דניאלס, ביל ווקר, גלן דייויס, בריאן סקלבריני, שלדן וויליאמס, ראשיד וואלאס

        מאמן: דוק ריברס (עונה שישית)

        מועמד לפריצה:

        הפתעה גדולה זאת לא תהיה, אבל אחרי פלייאוף מדהים, רייג'ון רונדו בשל לעשות את הצעד הבא. אם ימשיך בגרף העלייה העקבי שלו הוא צפוי להיות אולסטאר העונה ואולי אפילו הרכז הבכיר במזרח. אם ישפר את הג'אמפ שוט הרעוע שלו, זה כבר לא יהיה פייר. סימני שאלה מסוימים אמנם עלו לאחר שמועות לגבי טריידים במהלך הקיץ, וכן, ייתכן שחוסר שקט מאחורי הקלעים עשוי לשחק תפקיד, אבל לפחות על פי הנתונים המקצועיים היבשים, הפנומן בן ה-23 צפוי להצטרף השנה לרכזי העילית של הליגה.

        מועמד לדעיכה:

        ראשיד וואלאס הוא הניחוש הקל אבל את הדעיכה שלו הוא כבר עשה ועכשיו נותר רק לקוות לתחייה. מי מהשלישייה הגדולה ידעך? או ליתר דיוק, מי ידעך יותר? ריי אלן היה המועמד הראשי לדעיכה בעונה שעברה, אבל התברר כסלטיק המצטיין. פירס, על אף שמשתמש בכל גרם של חוכמה וניסיון כדי להישאר יעיל בשני צידי המגרש, כבר לא השחקן שהיה – במיוחד מבחינה אתלטית. וגארנט, מה יהיה עם גארנט? האם הוא כשיר? האם הוא יהיה כשיר? הבעיה של גארנט היא שהוא ספרינטר, וה-NBA הוא מרתון; כשאתה משחק באינטנסיביות כל כך גדולה כל הזמן - סופך להישרף מוקדם. גארנט משולל יכולות אתלטיות עשוי להיות מראה מעוררת רחמים של עצמו הטוב, עצמו הגדול. וכל זאת, כמובן, בהנחה שהוא יהיה בריא.


        אקס פקטור:
        תקוותיה של עיר שלמה נשענות על ברך אחת. המצב המסתורי של הברך של גארנט בהחלט לא מעודד, במיוחד לאור העובדה שהסלטיקס הביאו את ראשיד וואלאס ואת שלדן וויליאמס והחתימו מחדש את גלן דיוויס (במצב נורמאלי ובריא זה לא היה קורה). בוסטון צריכה את כל השלישייה הגדולה בריאה וכשירה, והכרטיס הגדול הוא החשוב שבהם וגם סימן השאלה הגדול ביותר. גארנט בריא הופך את הקבוצה לקונטנדרית לגיטימית, גם עם הירידה המסוימת שצפויה אצל פירס ואלן, ולאור השיפור הצפוי של רונדו. בלי גארנט כשיר במאת האחוזים, הסלטיקס הם עוד קבוצה טובה, לא יותר.

        ולכדור הבדולח

        תסריט אופטימי:

        גארנט מבריא לחלוטין, אלן ופירס ממשיכים לסחוב ועם רונדו ופרקינס משופרים הסלטיקס מציגים את החמישייה המאוזנת ביותר בעשרים השנים האחרונות. ראשיד ושלדן וויליאמס מוצאים את הטאץ' וביג בייבי לומד לתפקד גם כשהוא עולה מהספסל. הגישה הנבונה אומרת לשמור כוחות לפלייאוף אבל ל-KG יש רק הילוך אחד והוא לא יכול אחרת; 65 ניצחונות מרהיבים.

        תסריט פסימי:

        גארנט ממשיך להחמיץ משחקים והתקשורת ממשיכה למלא פיה מים; אף אחד לא יודע בדיוק מתי יחזור ובאיזה מצב. הסלטיקס חווים דז'ה-וו מסוף שנות שנות השמונים כאשר הפציעה של גארנט מגבירה את הנטל על הוותיקים האחרים ותהליך ההזדקנות של הקבוצה מואץ. רונדו ברוגז עם המועדון שלא הביע בו אמון וראשיד וואלאס מוסיף אי-שקט לחדר הלבשה שפעם היה יציב. הסלטיקס מדדים לפלייאוף פצועים, עייפים ומסוכסכים כאשר הם מביטים על חמישים ניצחונות מלמטה.

        תחזית:

        בתור אלופים וותיקים, הסלטיקס צריכים לשאוף לאחד מארבעת המקומות הראשונים במזרח, משימה שאין סיבה שלא יעמדו בה - גארנט או לא גארנט. לכשיגיעו לפלייאוף הכל יכול להיות, במיוחד בבוסטון. אז איך זה ייגמר? 50 וקצת ניצחונות שיספיקו למקום השלישי במזרח במטרה אחת ברורה: להביא את כל הצוות הזה בריא לפלייאוף. משם כבר הכל פתוח; האם אתם הייתם רוצים לפגוש את הסלטיקס, בריאים ושלמים, בסדרה של 7 משחקים? בדיוק.