כשנבחרת צ'ילה ביקרה כאן לפני שנתיים בדיוק, הכוכב הגדול שלה פרננדו גונזאלס הפך לאחד האורחים הפחות רצויים ברמת השרון בשנים האחרונות, אחרי שדאג טוב מאוד "להתכסח" עם הקהל המקומי. האוהדים הישראלים עשו לגונזאלס את המוות, וקצת אחרי הניצחון ההיסטורי שהעלה את ישראל לבית העליון, כולם נשמו לרווחה. "רק שלא ייצא להם לנקום בנו בעתיד אצלם, אוי ואבוי לנו. רק הדרום אמריקאים יכולים להיות יותר גרועים מהישראלים בגביע דייויס", זה היה הקונצנזוס ששרר בחדרי ההלבשה ומשרדי איגוד הטניס לפני שנתיים.
והנה, לא יכלנו להמנע מזה. צ'ילה תארח את ישראל בין ה-5 ל-7 למארס 2010, וכל התנאים שוב לרעתנו. הקיץ שיהיו בעיצומו בחצי הכדור הדרומי, משטח החימר הכל כך אהוב על טניסאי אמריקה הלטינית וקהל של לפחות 10,000 איש בסנטיאגו או אחת מהערים האחרות במדינה (גם הצ'יליאנים אוהבים להעביר את האירוח מעיר לעיר). וזה לא סתם קהל, אלא כנראה הקהל החם ביותר בתולדות גביע דייויס - קהל שגרם לשתי נבחרות להיפסל מהמפעל אחרי המהומות שחולל במפגש בין צ'ילה לארגנטינה בשנת 2000 בסנטיאגו, ואילץ את שחקני שתי הנבחרות לברוח לחדרי ההלבשה.
גם עם סגל קצר הם פייבוריטים
לא ברור למי הקהל הצ'יליאני מחכה יותר - לנבחרת הישראלית שתגיע ל"סגירת חשבונות" או לטניסאי מספר 1 במדינה כיום פרננדו גונזאלס, שנכון להיום נמצא בנתק מול התאחדות הטניס הצ'יליאנית ופרש מנבחרת הדייויוס. גונזאלס, שהפסיד לדודי סלע באותו משחק סנסציוני ברמת השרון, הודיע על פרישה מנבחרת הדייויס שלו בעיצומה של העונה הנוכחית. מסתבר שלטניסאי המדורג 12 בעולם היו חילוקי דעות עם ההתאחדות שלו בנוגע לכספים שאותם היה אמור להרוויח כחלק מהשרות הלאומי. יותר מזה, גונזאלס התנגד לפרסום תנאיו הכספיים בתקשורת, מה שלא היה מקובל על ידי קברניטי ההתאחדות. בסופו של דבר הם לא נכנעו, וגונזאלס לא הופיע לשני המשחקים השנה מול קרואטיה (שניצחה 0:5 בסיבוב הראשון) ואוסטריה (שהפסידה לצ'ילה 3:2 בבית ההשרדות).
ללא גונזאלס, נותרה נבחרת צ'יליאנית עם סגל צר במיוחד, כאשר ניקולס מאסו הוותיק ופול קפדוויל משחקים ביחידים וגם בזוגות. מאסו היהודי, הדאבליסט האולימפי לשעבר, לא מפסיק לצנוח בדירוג והשנה הוא כבר מצא את עצמו הופך לטניסאי מספר 3 בצ'ילה. מאסו מדורג כיום 96 בעולם, בעוד שפול קפדוויל המשתפר טיפס למקום ה-84 בעולם. בכל מקרה, במפגש נגד אוסטריה שהתקיים בעיר רנקגואה, הצ'יליאנים הוכיחו שהם לוחמי דייויס אמיתיים. ביום הראשון הם ניצחו בשני משחקי היחידים, אבל האוסטרים הישוו ל-2:2. בסופו של דבר מאסו (מאזן של 2:12 במשחקי דייויס על חימר) הוכיח עד כמה חשוב הנסיון וגבר במשחק המכריע על סטפן קובק 4:6, 6:4, 4:6, 6:7. אוסטריה נחשבת לנבחרת לא רעה בכלל במונחים של גביע דייויס, ושחקניה דווקא אוהבים את החימר - אבל זה לא הספיק לה שם בדרום אמריקה. אז איך אייל רן מתכוון לצאת מזה בשלום?