דברצן זו רק דוגמה

במשחקי מוקדמות יורו 2008 שנערכו לפני כשלוש שנים, רשמה מלטה את ניצחונה הראשון במשחק רשמי זה ארבע שנים והרביעי בסך הכל ב-40 השנה שקדמו לכך. הקורבן הייתה הונגריה האומללה, שנכנעה בוואלטה 2:1 והוסיפה יגון לאוהדי הכדורגל במדינה. בשנות ה-50 של המאה הקודמת אף אחד לא יכול היה להעלות בדעתו שהונגריה תידרדר לתהומות הכדורגל האירופאי ותהפוך לעוד נבחרת בינונית ביבשת, וזו מחמאה. המצב לא היה טוב יותר גם ברמת הקבוצות, שם הובסה אויפשט על ידי ואדוז מליכטנשטיין (ששיחקה בליגה השנייה בשוויץ) 4:0 בגביע אופ"א ובליגה התרוצצו שמועות על שחיתויות, הספונסרים מיאנו להגיע והכדורגל המפואר מימי פושקאש וקוצ'יש איבד כל זכר.

אלא שברמה המקומית היו כאלו שעבדו קשה. ב-2001 החליטו במ.ט.ק בודפשט להקים את אקדמיית שאנדור קארולי שהתמקדה בנערים בגילאים 14-18 ובעזרת עמל רב ומדוקדק החלו לייצר שחקני כדורגל ברמה גבוהה. בליברפול האנגלית זיהו מיד את הפוטנציאל ופצחו בשיתוף פעולה, וב-2004 צורפה הונגריה לאיחוד האירופאי ושחקניה לא שימשו יותר כזרים בליגות הבכירות.

ב-2006 העפילה נבחרת הנערים שנבנתה בעיקר סביב הילדים ממ.ט.ק לאליפות אירופה אחרי שהתגברה בבית המוקדם על פורטוגל, שבדיה ואוקראינה ולאחר מכן שחקנים צעירים התחילו להצטרף למחלקות נוער של קבוצות באיטליה ואנגליה. בזמן שהנבחרת הבוגרת דשדשה והושפלה, אחיותיה הצעירות צמחו והתפתחו ובהונגריה הבינו שגם אם ההווה נבצע בגוונים של אפור, העתיד ורוד. הפירות הבשילו באליפות אירופה לנוער ב-2008, שם הגיעו הילדים לחצי הגמר והבטיחו העפלה לטורניר העולמי במצרים וכעת ממתינים בהונגריה גם לבציר. עם פטר גולאשי, אנדראס סימון וקריסטיאן נמת' השייכים לליברפול, עם מרקו פוטאצ'ש מורדר ברמן, ולדימיר קומאן השייך לסמפדוריה ורולנד וארגה מברשיה האיטלקית, זה בהחלט אפשרי כבר עכשיו.

גם בשנים הרעות ההונגרים הצליחו לראות מדי פעם את האור כשהשיגו מדי פעם תוצאות מחמיאות או הציגו דקות טובות נגד נבחרות גדולות. אלא שאותן תקוות תמיד התנפצו לרסיסים כעבור זמן קצר עם עוד תוצאה משפילה. עכשיו, עם העלייה של דברצן לליגת האלופות ועם ההצלחות של הנבחרת הצעירה, מקווים שם שהאופטימיות תצדיק את עצמה. תוצאות טובות של המגיארים הצעירים במצרים יעשו שירות ענק לכדורגל שלהם, שתר אחר תקומה אחרי עשרות שנים במדבר.