ככה מסיימים שנה

איחולי ה"שנה טובה" שמציפים אותנו מכל מדיה אפשרית, מבטיחים לנו שנה מופלאה, מלאת אהבה, הגשמה עצמית, הרבה מתוק והרבה מאוד טוב והמון כו' וכו'. נקווה. מה שבטוח הוא שאנחנו הם היחידים שיכולים להחליט איך תיראה השנה הבאה שלנו אם רק נרצה. אז בפעם הבאה שאתם מקבלים אימייל מעוצב בברכות שנה טובה שנשלח ב-500 עותקים, או ברכת sms בנאלית שמגיעה בארבע הודעות, תחשבו אילו מהברכות הייתם רוצים להגשים.

אני אישית עוד לא החלטתי מה לאחל לעצמי לקראת השנה החדשה, אבל מה שבטוח זה שאני כבר יודע איך אני רוצה שהיא תיגמר: כמו בנוכחית, כמו אתמול (חמישי) בבלומפילד, מה צריך יותר מזה. אירופה. אומרים לנו שפה זה לא אירופה, צודקים, באירופה לא מתחילה עכשיו שום שנה. מה שבטוח הוא שבכל פעם שמגיעה לארץ משלחת רשמית מאירופה, הכל מסביב מתחיל להיראות אירופה. טוב, לא הכל, באמצע העונה בלומפילד בשיפוצים, ושוב מחליפים כיסאות ביציעים בהם אף אחד אף פעם לא יושב.

לזכותה של עיריית תל אביב רק נציין שחלם אכן ממוקמת באירופה. שיפוצים או לא שיפוצים, הקהל תמיד היה אירופה וגוטמן תמיד יהיה אירופה, אבל פתאום אין תורים דחוסים בכניסה למגרש, על כל אוהד יש מאבטח והפלא ופלא, גם בכניסה ליציע התנועה זורמת והנתון המרשים ביותר: כולם יושבים במקומותיהם המסומנים.

פתאום השירותים נקיים, מוכרי הקרטיב לימון אדיבים מתמיד ומסתבר שבמשחקי הליגה האירופאית הם מוכרים גם קרטיב ענבים. פתאום הפועל משחקת כדורגל, אפילו כמעט כולם רצים, חוץ מדדי, כשמו כן הוא, הוא מדדה, לא רץ ולא הולך. אתמול זה הספיק, כי אחרי הגול שהסקוטים גנבו הם עברו להליכה קלה והצליחו להכתיר את שארית המחצית הראשונה כעשרים דקות הכי משעממות בתשס"ט. במחצית השנייה החבר'ה מגלזגו חשבו שזה הולך להיות טיול, אז עוד לפני שהם יצאו מההלם של הטיל הסרבי, גילי ורמוט לקח אותם לטייל. אחרי המשחק הוא אמר שהוא בסך הכל ראה שטח, אז הוא רץ אליו ומסר רוחב. חמוד כזה.

ביום שני הקרוב מתחילה סוף סוף השנה החדשה, ההיא מהברכות והאיחולים, ומבחן גדול מצפה לכל ה"שנות טובות" שאקבל בסוף השבוע הקרוב: מכבי חיפה מגיעה לבלומפילד. אני מקווה שבאמת תהיה שנה טובה ומתוקה.