אופקים חדשים

בדיחה עתיקה מאוד מווסרמיל מספרת על אגרונום ישראלי שהרים טלפון לקולגה אנגלי, על מנת לשאול איך יתכן שהדשא שלו ירוק יותר. "שום דבר מיוחד", ענה האנגלי, "אני משקה, מדשן וקוצץ". הישראלי תמה ושאל "וזהו?", שהרי זה בדיוק מה שהוא עושה. "כן, זהו, ענה האנגלי. 300 שנה".

את הבדיחה הזו הבאתי גם כי רצוי מדי פעם לפתוח בצורה קלילה, וגם כי יש בה יותר מסתם משל עבור הפועל באר שבע של אלונה ברקת, משל על אלמנט שבנגב אוהבים לשכוח - העקביות וההמשכיות. פעם אחת זה להחזיר את הבאר שבעים, פעם אחרת זה להחתים שחקנים צעירים מבחוץ על חוזים ארוכי טווח ואחר כך זה ללמוד שהפעם הקודמת הייתה טעות להחתים שחקנים מבוגרים על חוזה לשנה, ושוב לשחרר מבוגרים אחרים (כמו כבדה הנהדר), על מנת לתת לצעירים להתקדם. הכל תוך כדי אמירה החלטית שמדובר במדיניות. בקיצור, לא חסרים נמשלים.

רק שבתוך שלל ההחלטות האלה מתגנבת לה תקווה שאולי בכל זאת משהו קורה בכיוון הנכון. הנה, לפני שבוע קראנו שהפועל באר שבע חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם בית הספר לכדורגל באופקים. אחרי שנים שהילדים באופקים הסתובבו עם חולצות של קבוצות אחרות, על החזה שלהם יהיה הסמל של הפועל באר שבע. הם יגיעו לטורנירים משותפים ואפילו, ככה הבנתי, גם לכמה משחקים של הפועל באר שבע. לכו תדעו, אולי שחקן או שניים של הקבוצה הבוגרת יבוא להעביר להם אימון, וככה יש סיכוי שגם אם שחקנים לא יצאו מהעניין, נקבל לפחות אוהדים.

נכון, זו טיפה בים הדברים שהפועל באר שבע צריכה לעשות על מנת לכבוש מחדש את הנגב ולפעול לשיקומו של המותג הזה. ולא פחות נכון יהיה לומר שהמבחן החשוב ביותר של הפרויקט הזה יהיה בעקביות ובהמשכיות שלו, לא בהיותו הבלחה של שנה או באירוע מקומי. הדרך והמדיניות, מילים שנשחקו עד דק בשנתיים האחרונות, צריכות להיות קודם כל במיצוי הפוטנציאל של המועדון בנגב, בהחזרת הימים בהם היית נחשב ממש מוזר אם היית גר בנגב ואהדת קבוצה אחרת, שלא לדבר על חלילה אם חלמת לשחק באחרת.

בתי ספר לכדורגל בכל הנגב, שיעורי מורשת של ותיקי המועדון, הסעות למשחקים – יש ים של דברים שצריכים לעשות. יש לקוות שההסכם האחרון הוא סימן לאופקים חדשים ונכונים של פעילות ובעיקר למשהו שיימשך גם אם ייתקל בקשיים. לכך, באווירת החג, נוסיף את הכניסה החלקה ליציעי וסרמיל במשחק מול הפועל תל אביב. אם לפני כחצי שנה במשחק מול רמת השרון רק בנס לא נגרם אסון בכניסה לשער 5, הרי שהשבוע נגד הפועל תל אביב זה נראה אחרת לחלוטין. הייתי אומר תענוג, אבל בווסרמיל המיושן עסקינן.

חוץ מזה, עדיף שלא נדבר יותר על המשחק מול הפועל תל אביב. ראש השנה עכשיו, למי יש ראש להיזכר בזה.