חמישיית החמישיות: שיקגו

רכז: נורם ואן ליר

קדנציה בקבוצה: 1972 1978

רזומה: חמישיית העונה השנייה (1974), 3 פעמים בחמישיית ההגנה, 4 פעמים בחמישיית ההגנה השנייה, 3 הופעות אולסטאר

מודל אופטימלי: 1974 (14.3 נקודות, 4.7 ריבאונדים, 6.9 אסיסטים, 2 חטיפות)

גדול רכזי הבולס (שהלך לעולמו בפברואר האחרון) שיחק בתשוקה בהתקפה אך במיוחד בהגנה: כרכז הגנתי, "סטורמין נורמן" נמצא בשורה אחת עם "קלייד" פרייז'ר וגארי פייטון. לא היה סקורר גדול אבל ניהל משחק נהדר, והיה אחד האנשים הקטנים הקשוחים ביותר שידע המשחק. ב-1973 המגזין 'ספורטס אילוסטרייטד' פרסם עליו כתבה תחת הכותרת "דוברמן פינצ'ר בסניקרס". בימיו, רכזים גבוהים הייתה האופנה והנמוכים לרוב הוגלו לליגת ה-ABA, אך בגובה 185 סנטמיטרים, לואן ליר הייתה די והותר קשיחות ויכולת אתלטית כדי לפצות על המחסור בסנטימטרים. יותר מזה: הוא היה ריבאונדר נהדר ביחס לגובה.

מועמדים נוספים:
בנג'מין רוי ארמסטרונג צמח בשיקגו ממחליף לבורג חשוב בשלוש האליפויות של המועדון בתחילת שנות התשעים. הגארד קטן המידות היה יותר סקורר מרכז; קלעי מצוין שירש בהצלחה את ג'ון פקסון הוותיק. אחרי פרישתו הראשונה של ג'ורדן, הראה בי ג'יי שהוא יכול גם ללא הוד אווירותו, ונבחר לאולסטאר.

שחקן העבר של שיקגו בולס, נורם ואן ליר, מול שחקן העבר של פילדלפיה, דאג קולינס. Rusty Kennedy, AP

אחד האנשים הקטנים הקשוחים ביותר שידע המשחק. ואן ליר מול דאג קולינס/AP, Rusty Kennedy

שוטינג גארד: מייקל ג'ורדן

קדנציות בקבוצה: 1985 1993, 1995 1998

רזומה: 6 אליפויות, 6 פעמים אם.וי.פי של סדרת הגמר, 5 פעמים אם.וי.פי, שחקן ההגנה של השנה (1988), 10 פעמים בחמישיית העונה, פעם אחת בחמישיית העונה השנייה, 9 פעמים בחמישיית ההגנה, 12 הופעות אולסטאר

מודל אופטימלי: 1992 (30.1 נקודות, 6.4 ריבאונדים, 6.1 אסיסטים, 2.3 חטיפות)

אם אתם קוראים את הכתבה הזאת, כנראה שאתם לא באמת צריכים פירוט לגבי האיש ופועלו, ואם כן אז קצרה היריעה. לכל אחד יש את הג'ורדן שלו. את שלי אני מעדיף מודל 92'. ב-93' כבר החלו לחשושים על עייפות החומר וב-96' מייק אמנם היה יעיל מתמיד, אך מעבר לשיאו האתלטי ובליגה מעט חלשה יותר. בעיני, זה היה הרגע בו התמזגו באופן מושלם יכולותיו הפיזיות הבלתי נתפסות עם יכולותיו המנטאליות המרשימות לא פחות - שכללו חבילה של ווינריות, רעב וכן מספיק ניסיון וביטחון של אלופים שצבר עד אז. באופן לא לגמרי מפתיע, זה גם היה הכדורסל הכי טוב שמישהו שיחק. אי פעם.

מועמדים נוספים:
ג'רי סלואן הרכיב יחד עם ואן ליר את אחד הקווים האחוריים ההגנתיים הגדולים בהיסטוריה, וכנראה הקשוח מכולם. בעל קביעות בחמישיית ההגנה. אחד הריבאונדרים הטובים בתפקידו, אי פעם. משחקו האגרסיבי - ויש שיגידו אלים ואף מלוכלך - עשה אותו לאחד השחקנים האהובים בשיקגו ושנואים מחוצה לה. סיים 11 עונות במדי הבולס עם ממוצעים של קרוב ל-15 נקודות ו-8 ריבאונדים למשחק. רג'י ת'יאוס היה גארד גבוה שכיכב בשנות המעבר של הקבוצה בתחילת שנות השמונים. היה טוב ל-20 נקודות ו-6 אסיסטים למשחק; אולסטאר רב חן בהתקפה ושומר טוב בעל ידיים זריזות.

שחקן העבר של שיקגו בולס, מייקל ג'ורדן. John Swart, AP

כל מילה מיותרת. ג'ורדן/AP, John Swart

אל תפספס

נחשו מי נבחר להיכל התהילה

סמול פורוורד: סקוטי פיפן

קדנציה בקבוצה: 1988 1998

רזומה: 6 אליפויות, 3 פעמים בחמישיית העונה, פעמיים בחמישיית העונה השנייה, פעמיים בחמישיית העונה השלישית, 7 פעמים בחמישיית ההגנה, 7 הופעות אולסטאר

מודל אופטימלי: 1994 (22 נקודות, 8.7 ריבאונדים, 5.6 אסיסטים, 2.9 חטיפות)

הסמול פורוורד של שנות התשעים; שחקן ההגנה הטוב בדורו והסייד קיק הטוב בהיסטוריה. איך הקריירה שלו הייתה נראית ללא ג'ורדן? בעונת 94' קיבלנו מושג: ללא מייקל, פיפן הוביל את הבולס למקום השלישי במזרח וסיים שלישי בהצבעות ל-MVP. היה הרכז בפועל והמחסל ההגנתי של שש אלופות; אתלט נדיר שהצטיין בכל אספקט של המשחק. אחד השחקנים השלמים והמושלמים אי פעם.

מועמדים נוספים:
צ'ט ווקר הגיע לבולס אחרי תהילת האליפות בפילדלפיה וסייע למועדון הצעיר לבסס את עצמו בליגה. לא רק 20 נקודות בטוחות, כי אם החבילה השלמה: מסיים נהדר במגרש הפתוח, קטלני מהבייס ליין, בחדירה מכל כיוון, בפוסט אפ או בג'אמפ הקצר והקטלני שלו, אמן הטעיות. הצטיין בסחיטת עבירות.

שחקן העבר של שיקגו בולס, סקוטי פיפן, לצד הבמאי ספייק לי. Fred Jewell, AP

אחד השחקנים השלמים והמושלמים אי פעם. פיפן "משוחח" עם ספייק לי/AP, Fred Jewell

פאוור פורוורד: בוב לאב

קדנציה בקבוצה: 1969 1977

רזומה: פעמיים בחמישיית העונה השנייה, 3 פעמים בחמישיית ההגנה השנייה, 3 הופעות אולסטאר

מודל אופטימלי: 1971 (25.2 נקודות, 8.5 ריבאונדים)

גדול שחקני הבולס פרה-ג'ורדן. הגו-טו-גאי בקבוצה עמוסת הכישרון של שיקגו בשנות השבעים. הוביל את הבולס בנקודות במשך שש עונות רצופות. כמצופה מכל שחקן בקבוצות הבולס של דיק מוטה, לאב היה גם שומר מצויין, על אף גזרתו הדקיקה. בעיות גמגום קשות מנעו ממנו למצוא עבודה ולאחר פרישתו הדרדר עד שהיה לשוטף כלים ומנקה שולחנות במסעדה. בסופו של דבר התגבר על קשייו וכיום הוא עובד עבור הבולס ונושא נאומי מוטיבציה.

מועמדים נוספים:
דניס רודמן היה בשיקגו קצת מעבר לשיאו האתלטי וקצת לפני שיאו הפסיכוטי; הבולס השכילו לנפק מן ה"תולעת" את שארית התוצרת שעוד יכול היה לתת: הרבה ריבאונדים, היכולת להיכנס מתחת לעורם של טובי הפאוור פורוורדים בליגה (אחד קארל מאלון במיוחד) וכן יכולת המסירה וחוכמת המשחק הנהדרות שלו, שהיוו מרכיבים חשובים בשלוש קבוצות אלופות. לעומתו, הוראס גרנט היה מתון, יציב ומגוון יותר. גובהו וכוחו אפשרו לו לשמור על סנטרים במידת הצורך והקליעה המצוינת שלו מחצי מרחק הייתה חלק חשוב בהתקפת המשולש המפורסמת. לא תמיד קיבל את הכבוד המגיע לו.

שחקן העבר של שיקגו בולס, בוב לאב. AP, AP

גדול שחקני הבולס פרה-ג'ורדן. לאב/AP, AP

סנטר: ארטיס גילמור

קדנציה בקבוצה: 1977 1982

רזומה: חמישיית ההגנה השנייה (1978), 4 הופעות אולסטאר

מודל אופטימלי: 1978 (22.9 נקודות, 13.1 ריבאונדים, 3.2 אסיסטים, 2.2 חסימות)

הסנטר הענק (2.18 מ' לפני האפרו) הגיע לשיקגו אחרי שהטיל את חיתתו על ה-ABA. לא רק גבוה, אלא גם חזק ביותר וגם לנתר הוא ידע. כל כך יעיל שזה מפחיד: ה-A-Train מוביל את ה-NBA בכל הזמנים באחוזי קליעה מהשדה עם 59.9% לקריירה. סגר ואטם כל רחבה בריבאונדים ובחסימות. גם למסור הוא ידע, תודה רבה. סוג של קארים עבדול-ג'באר למעוטי הכנסה. הסנטר הטוב ביותר ואולי השחקן הטוב ביותר שטרם נבחר להיכל התהילה; אי בחירתו היא שערורייה מתמשכת.

מועמדים נוספים:
מקובל לחשוב שלבולס היה חור בפיבוט בתקופתו של ביל קארטרייט, אבל זה רחוק מהאמת: הסנטר הוותיק והטוב אמנם התפרסם יותר בזכות מרפקיו החדים מאשר בזכות הכדורסל שלו, אלא שבו בזמן היה סנטר יעיל וחכם, בעל זריקה מכוערת במיוחד אך מדויקת להפליא. טום בורווינקל נתן הגנה וריבאונדים בקבוצות ההגנתיות של דיק מוטה בשנות השבעים, לפני שאיבד את מקומו בחמישייה לקליפורד ריי הנמוך והאתלטי. ריי שיחק היטב עבור הבולס אך הועבר בטרייד לווריווורס תמורת נייט ת'רמונד המזדקן. צחוק הגורל הוא שת'רמונד סייע לשיקגו להגיע ליתרון 2:3 בגמר המערב, אך הבולס נכנעו בסופו של דבר ב-7 משחקים ל... ווריוורס, עם קליפורד ריי, שהמשיכו לזכייה באליפות.

שחקן העבר של שיקגו בולס, ארטיס גילמור, מול שחקן העבר של גולדן סטייט ווריירס, קליף ריי. AP, AP

קארים עבדול-ג'באר למעוטי הכנסה. גילמור/AP, AP

מאמן: פיל ג'קסון

פסיכולוג, מאסטר, מניפולטור, מוטיבטור, פרובוקטור. מאמן. האמת, לא היה עדיין מאמן כה מצליח בהיסטוריה שאנשים כל כך מפקפקים ביכולותיו. בעצם, לא היה מאמן כזה מצליח, נקודה. אז למה הפקפוקים? אה, כי היו לו כוכבים. נו שוין. המאמן הגדול בתולדות המשחק? ייתכן. המאמן הגדול בתולדות הבולס? בטוח. נזכיר גם את דיק מוטה מהפסקה הקודמת, שהנחיל בשיקגו של שנות השבעים הגנה רצחנית והתקפה איטית וסבלנית. את הקבוצה בנה לדבריו סביב ג'רי סלואן, וזה פחות או יותר אומר הכל. ההגנה הונהגה על ידי צמד הגארדים הדוברמנים ואן ליר וסלואן וההתקפה על ידי צמד הפורוורדים הפנתרים ווקר ולאב.

פיל ג'קסון חוגג אליפות עם הבולס בשנת 1997. AP Morry Gash, AP

המאמן הגדול בתולדות המשחק? ייתכן. המאמן הגדול בתולדות הבולס? בטוח. ג'קסון/AP, AP Morry Gash

מבט לעתיד: האם החמישייה הזאת עתידה להשתנות בשנים הקרובות?

דרק רוז אמור וצריך לרשת את עמדת הרכז בחמישייה זו. לרוז הכלים להיות הרכז של העשור הבא. רייג'ון רונדו, אולי הרכז השומר הטוב בליגה, לא הצליח לעצור את הרוקי בן ה-20 בפלייאוף האחרון. ברגע שיפתח ג'אמפ שוט, יוביל את קבוצתו לגבהים שלא ידעה מאז ימי ג'ורדן.

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון