הכדור אצלך, גוטמן

מיכאל מייר, המנהל הספורטיבי של פ.צ קלן, לא האמין למשמע אוזניו. המשכורת שדרש נמניה ווצ'יצ'ביץ' הייתה מעמידה אותו בשורה אחת עם המרוויחים הגדולים בקבוצה, לוקאס פודולסקי ופדרו גרומל. מייר סירב בנימוס. מלכתחילה, הקשר הסרבי לא היה בראש סדר העדיפויות לקבלת חוזה חדש. מה גם שהמאמן הטרי, זבונימיר סולדו הקרואטי, לא חשק בשירותיו. ימים ספורים אחרי מינויו של סולדו, ווצ'יצ'ביץ' קיבל הודעה שחוזהו לא יוארך. הקשר לא ויתר. "סולדו שונא סרבים והוא לא רוצה לראות שום שחקן סרבי בקבוצה שהוא מאמן. אין שום פילוסופיה מקצועית מאחורי השחרור של ווצ'יצ'ביץ', אלו שקרים", צוטט גורם שהוגדר "מקורב למאמן" בתקשורת הסרבית.

הסיפור הזה ממחיש ומאפיין את קשר הרכש של הפועל תל אביב. מדובר בכישרון ענק, שחקן עם יכולות טכניות יוצאות דופן, וירטואוז בעל שליטה מופלאה בכדור ובד בבד, שחקן עם פה גדול, שלא מפחד לומר את אשר על ליבו ויודע להשתמש היטב בתקשורת לצרכיו. אלא שההתנהלות שלו במו"מ עם קלן ובמשך כל הקיץ, מצביעה על פן נוסף באישיותו. ווצ'יצ'ביץ' הוא שחקן בעל מניירות אמיתיות של כוכב ומצפה להכרה הראויה הן מבחינה מקצועית והן מבחינה כלכלית. מה שבהחלט יכול להסביר כיצד התגלגל מהבונדסליגה עד ליגת העל הישראלית.

מבחינת רזומה, ווצ'יצ'ביץ' הוא אחד השחקנים הגדולים שהגיעו בשנים האחרונות לישראל, עם פוטנציאל להפוך ללהיט הבא בליגת העל, שאוהבת שחקנים טכניים כדמותו. יחד עם זאת, בגרמניה יודעים לספר גם על שחקן סוליסט, שאוהב מאוד את הכדור ומעדיף לנסות לעבור עוד יריב מאשר לשחרר מסירה. התכונות הללו גרמו לגל ביקורות כלפי הסרבי מצד אנשי קלן ואוהדי הקבוצה ולא אהובות, בלשון המעטה, גם על אלי גוטמן. בפני מאמן האדומים, שמתמודד עם בעיה דומה גם במקרה של גילי ורמוט ואיתי שכטר, עומד אתגר גדול שגדולים לפניו כשלו בו. לנסות לחנך את ווצ'יצ'ביץ' בן ה-30 להפוך לשחקן קבוצתי.

ווצ'יצ'ביץ' סומן בגיל צעיר כהבטחה גדולה והגיע עד לנבחרת הצעירה של יוגוסלביה. בקיץ 2001, כשהוא בן 21, נמכר הקשר מ-OFK בלגרד ללוקומוטיב מוסקבה, אבל התקשה להתאקלם. הוא שותף ב-22 משחקים בלבד בשנתיים, והעביר את זמנו בעיקר בקבוצת המילואים. "התקופה בלוקומוטיב האטה את הקריירה שלי. הגעתי לשם כאחד השחקנים המוכשרים בסרביה, אבל יורי סיומין לא נתן לי הזדמנות", התייחס ווצ'יצ'ביץ' לתקופה בלוקומוטיב בראיון לתקשורת הרוסית, ולא פספס הזדמנות לסגור חשבון עם מאמנו לשעבר.

לאחר שחזר ל-OFK לעונת השאלה, נחת ווצ'יצ'ביץ' בגרמניה כשחתם במינכן 1860. במהלך עונתו השניה, עלה השחקן לכותרות. בבדיקת סמים שגרתית לאחר משחק הליגה בבורגהאוזן, התגלה בדמו של הסרבי חומר אסור מסוג פניסטריד. בחקירתו הודה הסרבי כי השתמש בחומר למניעת התקרחות, שהומלץ לו על ידי הרופא של חברתו וללא אישור רופא המועדון. ההתאחדות הגרמנית החליטה להשעות את השחקן לחצי שנה מהמגרשים ולמרות זאת, הקבוצה לא התירה את חוזהו והקשר המשיך לעונה נוספת לפני שעבר בקיץ 2007 לקלן.

התקופה בקלן התאפיינה בחוסר יציבות. את העונה הראשונה, במהלכה חזרה הקבוצה לבונדסליגה, פתח מצוין, אך סבל מפציעות ואיבד את מקומו בהרכב במחזורים האחרונים. העונה שעברה הייתה הפוכה. ווצ'יצ'ביץ' שיחק בקביעות, אבל הבריק בעיקר לאחר הפגרה. כשקלן הדהימה באליאנץ ארנה עם 1:2 על באיירן מינכן, הסרבי בישל פעמיים. בחודש מאי, הוסיף בישול מבריק לנובאקוביץ' הסלובני בניצחון 0:1 על ברמן. בסך הכל, ווצ'יצ'ביץ' שיחק בעונה שעברה 29 משחקים, מתוכם 22 בהרכב, כבש שער אחד ובישל חמישה.

"היו משחקים ששיחקתי טוב והקבוצה הפסידה ואז יצאתי מההרכב. זה לא קל וקשה לי לקבל את זה, כי כשאני על המגרש, הקבוצה טובה יותר", שחרר הסרבי עוד אמירה אופיינית בראיון ל"בילד", כשהתבקש להתייחס לשינויים ביכולתו, שהוגדרו על ידי המראיין כ"רכבת הרים". הסרבי המשיך לירות כשאמר: "אני לוחם, המאמן רוצה לראות אותי מתפוצץ על המגרש וזה מה שאני עושה". מבקריו של השחקן, ביניהם המנהל הספורטיבי מייר, ציינו כי ההתעוררות תוזמנה היטב לקראת השיחות להארכת החוזה. "נמניה יכול לעשות הכל עם הכדור, חבל שזה קורה לעיתים נדירות", התבטא מייר.

הדברים של מייר מגלמים בתוכם את הסיבה המרכזית לכך שווצ'יצ'ביץ' לא ימשיך בעונה הבאה בבונדסליגה – האהבה לכדור. אוהדי קלן הדביקו לסרבי את הכינוי 'ראסטלי', על שם אנריקו ראסטלי, ג'אגלר ואקרובט מפורסם מתחילת המאה ה-20. "היחסים שלי עם האוהדים נפלאים כי הם יודעים שאני כבר לא רק ילד עם דריבל טוב. אני אוהב להקים את הקהל מהרגליים ולספק להם מהלכים בלתי נשכחים", התבטא ווצ'יצ'ביץ', למרות שספג לא אחת שריקות בוז צורמות על עוד מהלך סוליסטי.

"בגרמניה יש ביטוי שנקרא 'כישרון נצחי', שכוונתו היא לכזה שאף פעם לא בא לידי ביטוי", מסביר יוסי ברומברגר, כתב "קיקר" בישראל. "ווצ'יצ'ביץ' הוא שחקן טכני בצורה יוצאת דופן שכל מאמן היה רוצה לראות בקבוצה, אבל לא הצליח להטביע את החותם שלו כשחקן קבוצתי. דווקא בגלל הכישרון האדיר שלו, בקלן היו בטוחים שייקח מנהיגות. זה לא קרה". הביקורת הזו מוכרת היטב לווצ'יצ'ביץ', אבל הוא מעדיף להתייחס אליה בביטול: "חבר אמר לי שאני לוחם שרוקד עם הכדור", אמר בעבר. "כדורגל הוא לא רק ריצה כמו בפלייסטיישן. לקיחת סיכונים זה חלק בלתי נפרד מהמשחק, והסגנון שלי הוא מסוכן".

בקלן, תפקד כריסטוף דאום את ווצ'יצ'ביץ' בעיקר בקישור השמאלי, כשבמהלך הקריירה שיחק הסרבי גם כפליימייקר, העמדה המועדפת עליו, וכחלוץ. למרות זאת, הבקעת שערים אינה הצד החזק שלו. בקלן כבש רק פעמיים בשתי עונות. במינכן 1860 תרם 12 שערים בשלוש עונות. "הוא היה אחד השחקנים הטובים בקלן. מבחינה התקפית, קשה לעצור אותו. הוא יכול לשחק באגפים, מאחורי החלוץ או כחלוץ שני", מנתח המאמן הסרבי, דרגוסלב סטפנוביץ', ומרגיע: "נכון שהוא אוהב את הכדור, אבל לא הייתי מגדיר אותו כשחקן לא קבוצתי. הוא התאים מאוד לשיטה של דאום בקלן".

אלא שדווקא הנקודה הזו לא שיחקה לטובתו של ווצ'יצ'ביץ' בגרמניה, כפי שמסביר ברומברגר: "דאום הוא טיפוס אקסצנטרי והם הסתדרו מצוין, אבל הכדורגל גרמני הוא ממושמע ולא מוכן לקבל שחקן כמו ווצ'יצ'ביץ' שרוצה לעבור שלושה, ארבעה, חמישה שחקנים עד שהשישי חוטף לו את הכדור. הרבה מאמנים חשבו שיצליחו לאלף אותו ולהכניס אותו לתלם. כולם איבדו תקווה כי ראו שזה פשוט לא עובד. הוא מחזיק מעצמו שחקן גדול, אבל פעם אחר פעם בעט בדלי".

המעבר החד מהבונדסליגה לליגת העל הגיע כהחלטה של אין ברירה עבור ווצ'יצ'ביץ'. "יש עוד 17 קבוצות בבונדסליגה ואני בטוח שיהיו כאלה שישמחו לראות את נמניה בשורותיהן", אמר סוכנו של השחקן לאחר השחרור מקלן. דובר על התעניינות מבוכום ומיינץ, שלא הובילה לדבר. ביוון יודעים לספר כי השחקן הוצע לא.א.ק אתונה שלא התלהבה לצרפו. מו"מ עם קבאלה העולה החדשה הסתיים ללא תוצאות. נציגיו של הסרבי חיפשו אלטרנטיבות בספרד, אבל השחקן העביר את כל הקיץ בבלגרד ללא הצעה קונקרטית ולא מצא קבוצה.

במצב הזה, יצאו החוצה התותחים הכבדים. "כואב לי שאני לא בקלן. אני אוהב את המועדון והעיר ולא אסרב לחזור. אשמח אם נשוב למו"מ", התבטא השחקן בסוף חודש אוגוסט. הספין לא עבד על ראשי קלן, שהודיעו מיד כי הנושא לא עומד על הפרק. גם במינכן ניהלה התקשורת המקומית קמפיין להחזרת השחקן למינכן 1860, אבל השיחות, שהתקיימו עד יומיים לפני החתימה בהפועל תל אביב, לא הבשילו. בלית ברירה, קיבל הסרבי את ההצעה הכספית הגבוהה (200 אלף יורו לעונה) ונחת בישראל במעבר חד.

"יש לו את הכישורים לשחק בליגה טובה יותר, אבל אני חושב שהוא בחר נכון", טוען סטפנוביץ'. "ראיתי את מכבי חיפה ואני חושב שיש לכם בישראל שחקני קישור עם טכניקה גבוהה. מהבחינה הזאת, ווצ'יצ'ביץ' ישתלב מצוין ויכול להצליח מאוד". ווצ'יצ'ביץ', מצידו, מגיע למשבצת האהובה עליו, משבצת הכוכב. הקהל הישראלי אמנם אוהב וירטואוזים כמותו, אבל ספק אם אפשר לומר את אותו הדבר לגבי גוטמן. המאמן עומד בפני אתגר שרבים לפניו כשלו בו – ניסיון להפוך את ווצ'יצ'ביץ' לשחקן קבוצתי יותר ולפטור אותו מההרגל המגונה של החזקת יתר בכדור. כשמדברים על שחקן בן 30, האתגר הזה הופך לקשה מאוד.

לסגל של הטקטיקן הנוקשה בליגה, מצטרף כעת שחקן שלישי שמזוהה עם דריבלים אינסופיים ואהבת נפש לכדור. השילוב עם גילי ורמוט ואיתי שכטר מאיים ליצור פקק תנועה בחלק הקדמי ומלחמות על הכדור. באופן פרדוקסאלי משהו, הפועל תל אביב הפכה לקבוצה 'לא גוטמנית' מצד אחד, אבל שופעת טכניקה ויצירתיות מהצד השני. בינתיים הסרבי מלהיב באימונים, אבל נראה שההצלחה שלו תלויה יותר מכל בשאלות: מי ייקח על עצמו את האחריות ויבקש את הכדור? וכן כיצד יגיב גוטמן במקרה של עוד דריבל מיותר או הפרה של המשמעת הטקטית? תשובה ראשונה, ביום ראשון בבאר שבע.