קיסר ברזיל

מאמן ברזילאי בכיר טען פעם ש"עמדת השוער היא כל כך גרועה וכפוית טובה, שהדשא לא צומח אפילו במקום בו השוער דורך". מסורתית, המונחים 'שוער' ו-'ברזילאי' מעולם לא הלכו יד ביד. לאורך השנים הציגה ארץ הסמבה שוערים שבמקרה הגרוע היו זרים לתפקיד (ולדיר פרס ב-1982) ובמקרה הטוב טבעו בבינוניות (קלאודיו טפארל), כיאה להנחה הרווחת בשכונה – נשים את השחקן הכי פחות טוב בשער.

בין שלל הלהטוטנים והמכדררים בחסד, הדרך היחידה בה מישהו יכול היה לשים לב לאיש העומד בין הקורות של הסלסאו הייתה במקרה של שגיאה פטאלית. הסיפור המפורסם והקיצוני ביותר הוא זה של ברבוסה, שוער הנבחרת במונדיאל 1950 שאהב לשחק ללא כפפות על מנת להרגיש את הכדור בידיו החשופות, והואשם בהפסד 2:1 בגמר במרקאנה מול אורוגוואי – הפסד שתואר כ"קשה ביותר בתולדות הכדורגל הברזילאי". ברבוסה נצלב מכל כיוון אפשרי ובברזיל פשוט תיעבו אותו עד יום מותו, כך שכל אחד מהבאים אחריו ידע איזה מטען כבד מונח על העומד בין הקורות. מאז, אומרים פרשני הכדורגל הוותיקים במדינה, מעל רחבת השוער תמיד ריחף ענן שחור.

אבל בשנים האחרונות השוערים הברזילאים הפכו את היוצרות וככל שחולפים הימים הם ממשיכים לנפץ מיתוסים ישנים לגבי התפקיד התובעני. המדינה הראשונה שהבינה את הצורך במתן יחס מיוחד לשוערים במהלך האימונים והפתיעה כשהופיעה עם מאמן שוערים למונדיאל ב-1966, קצרה סוף כל סוף את הפירות וביססה עצמה בחצי העשור האחרון כמעצמת שוערים של ממש, כשבראשה עומד ז'וליו סזאר. לדעת לא מעט אנשי כדורגל, שוערה של אינטר הוא כיום הטוב בעולם בתפקידו, וזה לא דבר של מה בכך בהתחשב בעובדה שבכל זאת מדובר בשוער ברזילאי. ערב המשחק הגורלי מול ארגנטינה ברוסאריו, מגיעה ברזיל עם יתרון גדול על יריבתה המרה, דווקא בעמדה שהיוותה את נקודת התורפה שלה לאורך ההיסטוריה.

טפארל אמנם תפס מקום של כבוד בין עשרת השוערים המובילים ב-20 השנים האחרונות על פי שקלול מתמטי של המכון הבינלאומי לסטטיסטיקה עולמית, מרכוס הציג יכולת נפלאה בדרך לזכייה במונדיאל 2002 ודידה היה שוער השנה ב-2005, אך כל אלה וקודמיהם מעולם לא זכו לקונצנזוס באשר ליכולתם כמו ז'וליו סזאר. "הוא החבילה השלמה, שוער מודרני במלוא מובן המילה", התרגש טפארל לאחר שסזאר ניפץ את שיא הדקות שלו בשמירה על רשת נקייה במשחקי המוקדמות תוך כדי הצגת יכולת שיא ב-1:1 של ברזיל באקוואדור. "יש לו משחק רגל מצוין, הוא מאוד מרוכז בין הקורות ומקנה תחושת ביטחון על ההגנה – אין ספק שהוא ראוי לתואר השוער הטוב בעולם".

האמת היא שבברזיל היו ספקנים לגבי יכולתו של סזאר עד לפני שנתיים. לאחר פרישתו של דידה בתום מונדיאל 2006, נפתח מחדש המאבק על אפודת השוער הראשון והמאמן דונגה העניק הזדמנות לשוערים כמו גומש, הלטון ודוני, עד שבסטפמבר 2007 החליט לנסות את ז'וליו סזאר. השוער שהחל את דרכו בפלמנגו ועבר עונת התחשלות בקייבו, הפך לשוער הראשון של אינטר הגדולה ואסף אליפויות בזו אחר זו. דונגה כבר לא יכול היה להתעלם. מאז אין עוררין לגבי העמדה מספר 1, כשגם המקטרגים האחרונים נאלמו דום לאור התצוגות של סזאר במשחקי החוץ מול קולומביה ואקוואדור. פתאום יש שוער שמביא נקודות במו ידיו.

נכון, ברזיל של דונגה היא נבחרת הרבה יותר ממושמעת וטקטית מקודמותיה. גם ז'וליו סזאר, שהוציא רק שישה כדורים מהרשת ב-14 משחקי המוקדמות וזוכה לפריבליגיה שלא הייתה לשוערי הסלסאו לדורותיהם, יודע זאת ("השיטה של דונגה נהדרת עבורי, יש מי ששומר עליי"), אך בכל זאת מדובר כרגע בשחקן הברזילאי שיחד עם מייקון, חברו להגנת אינטר, נמצא בכושר הטוב ביותר בנבחרת. כשדונגה הגיב לביקורות שדרשו לראות את ברזיל משחקת בסגנון של הנבחרת האטרקטיבית ממונדיאל 82', וטען כי "ברזיל של 82' התמתחתה אך ורק בהפסדים", ענה לו עיתונאי ברזילאי: "שיגיד תודה שיש לו את ז'וליו סזאר הנפלא. עם שוער כזה במקום ולדיר פרס, ברזיל של 82' הייתה זוכה בגביע העולמי ללא קושי".

מבחינת ז'וליו סזאר, האיש שסלל את הדרך לפריחה של השוערים הברזילאים הוא אלילו טפארל. אמנם מיגל דה לימה היה פורץ הדרך המקורי, כשהיה לשוער הברזילאי הראשון ששיחק באירופה כשחתם בקלן הגרמנית ב-1965, אבל טפארל העקבי הוא זה שגרם למועדוני אירופה לקחת בחשבון גם את השוערים הברזילאים. "תמיד היו לנו שוערים כך שאי אפשר להגיד שמדובר ברנסנס", התייחס סזאר לנושא, "פשוט באירופה לא שמו לב אלינו עד שטפארל פתח את הדלת".

אם טפארל פתח את הדלת, אפשר להגיד שז'וליו סזאר הגיע עם D-9 והכשיר את הקרקע לנהירה של שוערים ברזילאים נוספים. פתאום המילה 'שוער' כבר לא כל כך גסה גם בקרב הילדים ברחובות ריו, שרואים את ההצלחות של הגדולים ולא נבהלים מהכפפות. לכן לא מפתיע ששני השחקנים הנערצים בליגה המקומית הם שוערים ותיקים כמו רוג'ריו סני בן ה-35 שמשחק מאז 1993 בסאו פאולו, ומרכוס בן ה-36 שנמצא יותר מ-17 שנים בפלמייראס, בעוד רבים משוערי הדור הצעיר מוצגים לא אחת כמועמדים לעבור לאירופה.

לאחר ששוערי ברזיל מכל התקופות ציינו כי מבחינתם ז'וליו סזאר הוא הטוב בעולם כיום - ואפילו ג'אנלוקה פאליוקה והמתחרה הבכיר על התואר, ג'אנלואיג'י בופון, הצטרפו לקביעה – נשאל השוער עצמו לגבי העניין והעדיף להתעלם מהפן האישי ולהתמקד בתופעה. "לא ממש חשוב לי אם אני הטוב מכולם, אני בעיקר מאושר מהתקופה הנהדרת שעוברת על השוערים הברזילאים", אמר סזאר בראיון ל'סקיי איטליה'. "פעם השוערים שלנו לא הוערכו באירופה ואפילו היו ללעג, והיום יש 10 או 11 שוערים מברזיל שמשחקים במועדונים בכירים ביבשת. זו גאווה גדולה להיות חלק מזה".

הדומיננטיות של ז'וליו סזאר בנבחרת מורגשת היטב בקמפיין הנוכחי. כשנשיא ברזיל, לולה, החליט בספטמבר אשתקד לנסות את מזלו כפרשן כדורגל - טען כי לשחקני הסלסאו חסרה נשמה במשחק והם צריכים ללמוד מלאונל מסי, הכדורגלן הטוב בעולם - היה ז'וליו סזאר היחיד מבין אנשי הנבחרת שהתבטא בחריפות נגד הפוליטיקאי המשועמם. "כאזרח ברזילאי שהצביע עבורו, התאכזבתי והתרגזתי מדבריו", תקף השוער. "אם הוא כל כך אוהב את מסי, שיילך לחיות בארגנטינה ויתחרה שם בבחירות. אולי יהיה לברזיל אפילו טוב יותר בלעדיו, מי יודע? אותי לימדו בילדות שכדאי לחשוב פעמיים לפני שפותחים את הפה, וגם לולה היה צריך לחשוב לפני שדיבר".

מקרה זה רק חיזק את מעמדו של ז'וליו סזאר בקרב חבריו וגם בדעת הקהל, שעד אז ראה בו כאחד מאנשי צוות ההווי והבידור של הנבחרת. אפילו דונגה, שהתלבט ארוכות באשר לזימונו לנבחרת של אמאורי מיובנטוס, לא התבייש להתייעץ עם השוער. "ז'וליו התקשר והעלה בפניי את הרעיון לזמן את אמאורי, ואם יש מישהו שאני סומך עליו זה הוא", הבהיר דונגה את הסוגיה, למרות שבסופו של דבר ויתר על החלוץ שרצה הבטחה למקום בהרכב.

כעת ניצב סזאר על סף סגירת מעגל. המשחק בזכותו פרץ לתודעה היה בגמר הקופה אמריקה ב-2004, אז עצר פנדל בדו-קרב מהנקודה הלבנה והעניק לברזיל ניצחון על ארגנטינה, והנה יש לו הזדמנות לנצח את אותה ארגנטינה ברוסאריו, להבטיח עם נבחרתו מקום במונדיאל ואולי לקבל הכרה סופית כגדול מכולם בארצו. דווקא לדייגו מראדונה, מאמן נבחרת ארגנטינה והאדם האחרון שיגיד משהו טוב על ברזיל, אין ספקות. "אלו כבר לא הימים ששוערים ברזילאים היו סופגים גם מכדורים שכלל לא נבעטו לעבר המסגרת", לא התאפק דייגו. "היום יש להם את השוער הטוב בעולם".