פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        עד עכשיו, ציון 100 לסיטי

        ההגנה מצטיינת, מיקה ריצ'רדס חוגג הופעה 100 ואדבאיור לוהט לקראת המפגש מול ארסנל. לירן שבתאי מסכם מחזור באנגליה וסופר שערים מכריעים לסטיבי ג'י

        וויליאם גאלאס שחקן ארסנל מול ווין רוני שחקן מנצ'סטר יונייטד (רויטרס)
        90 דקות סוערות שכללו את כל האלמנטיים הקלאסיים של משחק עונה. יונייטד מול ארסנל (צילום: רויטרס)

        כוס התה שלי

        לידיעת הגולשים בישראל – ככה נראה משחק עונה. גם אם זה משחק עונה ראשון, המפגש בין מנצ'סטר יונייטד לארסנל עמד בכל הציפיות. במפגשים ביניהן יש טרנספורמציה מהירה ממשחק מחושב בהתחלה לקרב שלוח רסן ונטול טקטיקה והגנה ככל שהמשחק התקדם. כמו בשכונה, רק במובן הטוב של המילה. היה במשחק את כל האלמנטים שמשחק עונה אמור להכיל. רקע – האלופה ביכולת בינונית נגד הטוענת לכתר בכושר הכי טוב. על הקווים – דו קרב מוחות. על הדשא – אוסף נדיר של כישרונות. הכוכב הגדול שנעדר – הפעם פברגאס לקח על עצמו את התפקיד. רגע של גאונות – השחמטאי הרוסי אנדריי ארשבין כובש שער גדול בעוד משחק גדול. וזה רק במחצית הראשונה.

        לאחר ההפסקה המוטיבים ההכרחיים במשחק עונה המשיכו להתפקד: תחילה פנדל שנוי במחלוקת שנעשה על ווין רוני ונכבש על ידיו, כי חייב להיות גם את תפקיד הכוכב שסוחב קבוצה לבד. לאחר מכן קפץ לבקר הלייט מוטיב של כל משחקי העונה – המהפך, הפעם של יונייטד בשלוש דקות, בכיכובו של הדמות הטרגית אבו דיאבי, שרק בשבוע שעבר כבש צמד, וכעת שוב הבקיע בנגיחה של חלוץ, רק הפעם לשערו שלו.

        כמובן שאין משחק עונה ראוי בלי דרמה בסיום - הצלות של בן פוסטר, החמצות של נאני וברבאטוב וכמובן, שער שוויון של רובין ואן פרסי שנפסל, בצדק, בדקה האחרונה. בסיום מנצ'סטר יונייטד מנצחת ביכולת לא משכנעת 1:2 את ארסנל, שיכולה לחוש פספוס. הפרמטר האחרון והמהותי שניפק לנו משחק העונה הראשון בפרמיירליג הוא תמונה הקולקטיבית. כמו אז, כששחקני ארסנל שמחו לאיד אחרי החמצת פנדל של ואן ניסטלרוי, או הבכי של קירן גיבס בחצי גמר האלופות בשנה שעברה, הפעם היה זה ארסן ונגר שהורחק ליציע ובהפגנתיות ונגרית עלה על מבנה הספסלים, כשמאחוריו אוהדי יונייטד השמחים, והוא עומד בייאוש זקוף כמו אחרון הרומנטיקנים. עוד משהו?

        אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

        מייבש השיער ל

        שוק העברות באנגליה. בקיץ האחרון הייתה מתודיקה ברורה - כל ההחתמות המשמעותיות היו מתוך הפרמיירליג. פרגוסון הסתפק במייקל אואן ואנטוניו ולנסיה, הרכש המשמעותי של ליברפול היה גלן ג'ונסון, והשחקן היחיד שבניטז הצליח להביא מחוץ למחוזות בריטניה הוא אקווילני - שחקן לא מהשורה הראשונה. כך גם הרכש הזר של אנצ'לוטי - יורי ז'ירקוב, שהגיע רק אחרי שהאיטלקי לא הצליח לשדל את קאקה, פאטו וריברי. על ארסנל אין מה להכביר במילים, זה כבר קונספט וגישה. אטו, שהיה מועמד למנצ'סטר סיטי יחד עם עוד עשרות שחקנים, חבר למוריניו בסיירה א'. הסכומים האסטרונומיים של הסיטי הצליחו להנחית רק שחקני פרמיירליג מוכחים. מי יותר ומי פחות.

        כוכבים בעלי שיעור קומה לא ששו להגיע לממלכה. תחילה היו אלה בנזמה, ריברי ואגוארו שדפקו ברז ליונייטד וצ'לסי, לאחר מכן דובר על הדוידים של ולנסיה שבחרו להישאר עטלפים. אטו כאמור עבר לאינטר. אפילו את השאריות של ריאל מדריד - הונטלאר, סניידר ואריאן רובן - לא הצליחו להביא לאנגליה. רובן, שחוזר על ידי יונייטד, העדיף לבסוף את הנקניקייה הגרמנית של באיירן.

        כך גם שחקנים פחות נוצצים כמו הונטלאר ופילפה מלו (שבחרו במילאן ויובה בהתאמה במקום ארסנל), לוקה טוני, ויירה, שמאק המרוקאי, ועוד צעירים ומוכשרים וכוכבים מזדקנים - שבדרך כלל שמחו להגיע לליגה האנגלית לקבוצות כמו ווסטהאם, טוטנהאם ואסטון וילה - לא עשו השנה ביקורת דרכונים בהיתרו. הליגה האנגלית עדיין תהיה העונה אחת האטרקטיביות, הכי אינטנסיבית, הכי חזקה ויותר מכל גם הכי תחרותית, אולם משהו בתשומת לב ובניצוץ שנתנו השחקנים הגדולים מבחוץ יחסר לה. כוכבי העל דוגמת רוני, פברגאס, ג'רארד ולמפארד גדלו ועוד יגדלו בפרמיירליג, אך סביבם תמיד היו כוכבים מסקרנים כמו טורס, טבז, רוביניו וארשבין שהגיעו מבחוץ והוסיפו את הטאץ' הזר והשונה.

        מיקה ריצ'רדס שחקן מנצ'סטר סיטי נאבק עם סטיבן וורד שחקן וולבס (רויטרס)
        100 הופעות בפרמיירליג, והוא רק בן 21. ריצ'רדס בדרך הנכונה (צילום: רויטרס)

        הסקאוט

        אתמול (ראשון) בקרב האיסלמי בין אל פחים של פורטסמות לבין הדובאיים ממנצ'סטר, ערך מיקה ריצ'ארדס את הופעת ה-100 שלו בהרכב של מנצ'סטר סיטי. לא נתון ספקטקולרי עד שמגלים שהמגן החסון בן 21 בלבד. רק להופיע בהרכב של קבוצת פרמיירליג יומרנית 100 פעמים זה הישג לא מבוטל, אז בגיל כזה? האנגלי שבר את שיאו של ריו פרדיננד, כשהפך לשחקן ההגנה הכי צעיר ששיחק בנבחרת בגיל 18. מיקה הוא עוד כישרון שגדל ברחובות התעשייתיים של לידס ושיחק עבור קבוצת הנוער שלה. ב-2001 עבר לקבוצת הנוער של הסיטי, וב-2005, כשהוא רק בן 17, ערך האנגלי את הופעת הבכורה והפך לשחקן אהוב על סטיוארט פירס, מאמנו דאז.

        למרות עונה בינונית אשתקד, לריצ'ארדס - מגן ימני מהיר, בעל מבנה גוף של פנתר ושכל של מאמן - יש את הכלים לשחק בכמה תפקידים, וכך גם להרוויח עוד הופעות. העונה הגנת הסיטיזנס עדיין לא ספגה, וזה הרבה בזכותו. לא בכדי מארק יוז מיהר להחליף אותו לאחר שמתח שריר בניצחון 0:1 על פורטסמות. לסקוטים וטוראים יכולים לבוא וללכת, אך עושה רושם שמבין כל המיליונים, מיקה ריצ'ארדס עתיד להיות מה שג'ון טרי לצ'לסי, משמע – מיסטר סיטי.

        אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

        מספרים

        * בדקות האחרונות באיצטדיון ריבוק בשבת צולמה סצנה מוכרת בכיכובו של סטיבן ג'רארד. במצב של 2:2 בין בולטון לליברפול, סטיבי ג'י קיבל כדור בקצה הרחבה ומהאוויר שלח טיל מנצח לחיבורים. במבט ראשון אתה ממלמל לעצמך באדישות נוראית "נו, עוד שער טיפוסי של ג'רארד", בהילוך החוזר נופל האסימון – שער ניצחון בדקות האחרונות! מהאוויר לחיבורים! לכל שחקן אחר זה היה מסדר מועמדות לשער של הקריירה, אצל סטיבן ג'רארד הוא שער אופייני ותו לא.

        מה הופך את השוט הזה לצפוי ויפה כמו סרט של גאי ריצ'י? פשוט מאוד – מיחזור חומרים. במדי ליברפול כבש ג'רארד 27 שערים מכריעים, מנצחים או איך שלא תכנו אותם. כמו זה נגד מילאן בגמר ההוא, כמו זה נגד אולימפיאקוס שהעלה אותם משלב הבתים של אותה עונה, וכמובן כמו זה בגמר הגביע נגד ווסטהאם ב-2006, בעודו מדדה בגלל פציעה בדרך לצמד אדיר ששלח את ליברפול להניף גביע ואת חברו לעתיד, יוסי בניון, למרר בבכי.

        * אם כבר ישראלים: לתמיר כהן יש כבר שני שערים בפרמיירליג. שניהם נגד ליברפול, האקסית של האבא.

        ארון לנון עם טום האדלסטון שחקני טוטנהאם חוגגים (רויטרס)
        רוצים לעשות קולות של קבוצה רצינית? תנצחו קבוצה גדולה. טוטנהאם (צילום: רויטרס)

        במחזור הבא

        מנצ'סטר יונייטד ידרימו עד ללול הכי לוהט בלונדון, הווייט הארט ליין, כשטוטנהאם תארח את האלופה לקרב תרנגולים. המשחקים בין השדים האדומים לתרנגולים תמיד אטרקטיביים. ב-2001 היה זה ה-3:5 המפורסם של יונייטד בווייט הארט ליין אחרי פיגור 3:0 במחצית, והרימייק בעונה החולפת עם מהפך רגיל באולד טראפורד שהסתיים בניצחון 2:5, בכיכובם של ווין רוני ועוד איזה אחד, כריסטיאנו רונאלדו. אם באמת טוטנהאם, שנמצאת בפורמה נהדרת, חושקת בטופ פור - היא חייבת לנצח את הקבוצות החזקות אצלה בבית. השנה בצפון לונדון רוצים שינוי. את הטסט הראשון נגד ליברפול התרנגולים עברו בהצלחה, אבל שינוי אמיתי מתחיל בניצחון על מנצ'סטר יונייטד.

        אבל כמו בפרמייר ליג, יש תמיד עוד מנה. במפגש האחרון בין ארסנל למנצ'סטר סיטי ניצחו התותחנים 0:2 בזכות האקס המיתולוגי עמנואל אדבאיור. הקיץ הטראבל-מייקר עזב בטונים צורמים לאותה מנצ'סטר סיטי, כשגם קולו טורה הצטרף ואיתם עזבה גם האווירה העכורה. לעתים אקסים נפגשים באקראי באיזה בית קפה או מסיבה שכונתית, נוצר מתח הורג וכל צד מנסה להיראות הכי יפה ומוצלח שהוא יכול. האישה מספרת אודות הגבר הנפלא והעשיר שמצאה והבחור מודה שההפרדה עשתה לו רק טוב והוא מגלה רבדים חדשים ועמוקים על עצמו. במחזור הבא המסיבה תיערך בסיטי אוף מנצ'סטר. אדבאיור, שכובש עד כה בכל משחק, יתרברב במועדון העשיר שלו ואילו ארסן ונגר יתיפייף ויתגנדר עם הבחורה הצעירה והסקסית שלו. יהיה מותח כמו שרק מפגש עם האקסית יכול להיות.