פוליטיקלי אינקורקט: סרט בוראס

אחרי הסיפור שהיה בין סקוט בוראס לאלכס רודריגז בסיום עונת 2007, רבים חשבו שהיאנקיז לא יהיו מוכנים להתעסק יותר עם בוראס, הסוכן השנוא ביותר על הפלנטה. עד שהגיע מארק טשיירה. בוראס חייב לעמוד במוניטין של עצמו, ובגלל זה הוא מסבך כל דבר. היה מרענן לראות אותו סוגר איזה חוזה מהיר לשם שינוי.

במקרה של סטיבן שטרסבורג, שחתם בוושינגטון לפני מספר ימים על חוזה הרוקי היקר בהיסטוריה – 15.1 מיליון דולר לארבע שנים, השחקן עצמו היה מעורב במו"מ, אבל אני לא יודע באיזו תדירות זה קורה בדרך כלל. אני רק יודע שאם אני הייתי שחקן, הייתי לוקח אחד כמו בוראס ולא מתערב בכלל בשום פרט במו"מ. הוא יודע את העבודה מצוין.

מה שבוראס, שדרש בהתחלה חוזה על סכום של 50 מיליון דולר, ניסה לעשות הוא לשנות בכלל את הצורה של הערכת השחקנים לפי הדראפט. כולם יודעים שדראפט בבייסבול הוא לא כמו בפוטבול או ב-NBA, שם אתה פחות או יותר יודע בסבירות גבוהה אלו שחקנים יצליחו במקצוענים. בבייסבול, מלבד יחידי סגולה, אין שום עירבון. בגלל הצד המנטאלי של המשחק, קשה מאוד להעריך כישרונות ולדעת מי יהפוך לשחקן תותח ומי לא. זו הסיבה שחוזי הרוקיז נמוכים יחסית ואת הכסף הגדול עושים בפרי אייג’נסי.

המגמה הזו השתנתה בשנים האחרונות, והרבה רוקיז מקבלים כסף גדול. מקובל מאוד גם לדבר עם המועמדים בדראפט לפני הבחירה, כדי להבין את סדר גודל הכסף שיידרש כדי להחתים אותם, והרבה מאוד קבוצות מחליטות לגבי שחקנים מסוימים לפי צפי הסכום להחתמה. אבל עדיין - עד עכשיו דובר על סכומים קטנים יחסית (כמה מיליונים במקרים קיצוניים מאוד). כל קבוצה בוחרת די הרבה שחקנים בכל דראפט, ואם היו נדרשים כמה מיליונים כדי להחתים כל אפס, חצי מהקבוצות לא היו במרוץ בכלל.

בוראס ניסה להשיג לשטרסבורג חוזה של פרי אייג’נט ובמשימה הזו הוא נכשל. זה ממש לא אומר שהוא לא ימשיך לנסות עם הסופר פרוספקט הבא שלו. אבל בסך הכל בוראס, עם כל השם המפוצץ שלו, לא ממש הצליח עם א-רוד, גם לא עם מני רמירז וגם עם שטרסבורג אני די בטוח שכל סוכן אחר היה משיג לו את אותו חוזה.