דקות של חרדה עברו על הצוות המקצועי של מכבי חיפה בתום האימון המסכם לקראת המשחק מול אקטובה לפני כשבועיים. לקראת סיום האימון ערך אלישע לוי משחקון פנימי, כשניר דוידוביץ' עמד מול ההתקפה החזקה של חיפה שכללה גם את הרכש החדש, ולדימיר דבאלישווילי. החלוץ קיבל כדור בתוך הרחבה ומצא את עצמו כמעט לבדו מול השער, אך את דוידוביץ' לא עניין כל כך שמדובר באימון, והשוער זינק אל רגליו של הגיאורגי ומנע ממנו שער בטוח. אלא שהתיקול לא עבר נקי, ודוידוביץ' נשכב על הארץ עם כאבים בכתפו. "לראות את ניר סובל מכאבים, זה תמיד מחסיר פעימה", אומר גורם בצוות המקצועי של חיפה. "למרות שאת המשחק מול אקטובה הוא לא יכניס לרזומה שלו, למזלנו הוא זה שהיה שם. שוער אחר כבר היה מתפרק לאחר שספג שלושה שערים, אבל בסוף המשחק היו לו הצלות שדאגו להשאיר פה את הניצחון".
לא סתם מזכירים במכבי חיפה את הטעות של דוידויביץ' (32) מול אקטובה. לא סתם הם גם מדגישים את האופן שבו דוידוביץ' הרים את עצמו אחרי השלישייה שחטף, ואת מה שכל זה מסמל. מצד אחד דפיקות לב. לדוידוביץ' יש היסטוריה כזו עוד לפני הטעות מול אקטובה. מצד שני, יכולות נפשיות אדירות שנרכשו בגלל אותה היסטוריה, כולל היסטוריה של פציעות שכל שוער אחר לא היה שורד. עם החבילה הזו השוער המצוין של הירוקים יגיע למשחק חייו מול רד בול זלצבורג. פעם אחת הוא פספס את ליגת האלופות בגלל פציעה. פעם אחרת בגלל טעות מול מאלמו. עכשיו, כמו שהוא רגיל, הגיע שלב ההתרוממות. הזמן לכפר על קריירה מלאה בכישרון וחוסר מזל. האם דוידוביץ' יצליח לשים שוב את הכל מאחוריו, להוביל את עצמו ואת מכבי חיפה לליגת האלופות, ואולי להפוך לשוער הכי טוב בהיסטוריה של מכבי חיפה אחרי אבי רן? או שמא לא הבנו נכון את הטעות שעשה מול אקטובה?
רק תבוא רגוע
התופעה הייחודית, על שלל פניה, קיבלה דוגמה מוחשית בחדר ההלבשה של מכבי חיפה שניות אחרי המפלה מול מאלמו. "אוי דוידוביץ'", צמד המילים הטראומתיות עבור כל אוהד בירוק מאז המשחק מול מאלמו השוודית בקיץ 2005, אולי מספרות יותר מהכל את חוסר המזל שפקד את השוער במפעלים האירופיים עם מכבי חיפה. אלא שמעט מאוד אוהדים יודעים כי דווקא בסיום אותו משחק התרחשה דרמה בחדר ההלבשה שגרמה להגדיר את דוידוביץ' אחרת בחיפה. כמו תמיד, דוידוביץ' הדגיש גם את הצד האחר שבמפלה. הכישלון הצורב שליווה את שחקני חיפה בחדר ההלבשה הפך תוך שניות לדממת אלחוט. באותם רגעים התיישב דוידוביץ' כשעצב ודמעות חנוקות בגרונו. המבט הכואב בעיניו לא פסח על הדובר דאז, עופר הראל, שניגש אל השוער בניסיון לעודד אותו. את התחושות הקשות שליוו אותו לאחר אי ההעפלה, ביקש הראל שיביא אל המצלמות וידבר אל לבם של האוהדים. כמו רוב השחקנים בירוק, השוער סירב בהתחלה, אלא שלאחר שכנועים מצדו של הראל, נעמד דוידוביץ' אל מול מצלמות הטלויזיה כשדמעות זולגות על לחיו וביקש סליחה מהאוהדים הירוקים.
עבור רבים במערכת, היה זה רגע מעצב בהבנת חידת דוידוביץ'. "לראות את ניר ככה, בימים שהוא נחשב לטיפוס הכי מופנם בקבוצה, מתפרק מול המצלמה, זה שינה את כל המחשבות עליו במועדון", נזכר אחד השחקנים. "למרות הפציעות והיכולת המצוינת שלו, אף פעם לא ידענו באמת אם לניר אכפת רק מעצמו או באמת אוהב את המועדון, כי הוא אף פעם לא ממש מדבר. רק לאחר מכן הבנו כמה חשוב לו להעפיל עם הקבוצה לליגת האלופות. אני מקווה שפעם אחת המזל כן יאיר לו פנים והוא יביא את היכולת הנפלאה שלו לשני המשחקים מול זלצבורג".
גם בליגה דוידוביץ' הצליח להרים את עצמו. מצד אחד, לפעמים הוא נראה שבע מליגה שבה הוא משחק כמעט 15 שנה; ליגה בה הוא תקוע בגלל פציעות; ליגה שלא בטוח שכבר יש לו אתגר בה; ליגה בה לפעמים הוא מפשל עד כי נדמה שמכבי חיפה אולי צריכה כבר לחשוב על שוער חדש; אבל כל אלו הם דברים שלא לוקחים בחשבון גיליון פציעות נדיר בכל קנה מידה. אפילו הפיזיוטרפיסט של הקבוצה, פיני שרון, שמלווה אותה כבר עשרות שנים וראה כמה פציעות בחייו, התלוצץ עם השוער בעונה שעברה אחרי שהוא חזר מהפציעה ברגל ואמר לו: "אם זה היה שחקן אחר, הוא היה כבר בכסא גלגלים".
האיש שגידל את דוידוביץ', חיים לוין, לא מוכן לשמוע את התיאוריות על שובע. "מאז היותו ילד הוא תמיד היה שוער עקשן שלא ויתר על כלום", אומר לוין. "מעבר ליכולת הטובה שלו לאורך השנים, זה הדבר שהכי הגדיר אותו וזה מה שגרם לו להפוך להיות שוער מצטיין. נכון שזה מציק לו שהוא לא הגיע לאירופה, אבל העקשנות שלו והרצון להוכיח לכולם שהוא הטוב ביותר הם אותם הדברים שגרמו לו לחזור להציג יכולת נפלאה לאחר כל אחת מהפציעות. קשה לי להסביר למה באירופה, במשחקים החשובים, הוא נחל כישלון. מהיכרות איתו, הוא הגיע לאותם מפגשים עם מוטיבציית יתר שגרמה לו להתרגש מעבר לרגיל ולעשות טעויות שלא מאפיינות אותו. אם ניר יגיע רגוע למשחקים מול האוסטרים, אין לי ספק שהוא לא יעשה טעויות ויראה למה הוא נכס למכבי חיפה".
רק תרים את הקול
היום השוער בחיפה עובד תחת תוכנית אימונים אישית שמותאמת עבורו. מאמנו הצמוד, גיורא אנטמן, יודע בדיוק עד כמה אפשר לאמץ את הגוף של דוידוביץ', אולם גם המידע הזה לא תמיד מצליח להיות מדויק, ופעמים רבות דוידוביץ' עצמו הפסיק את אימוניו מפחד לעומס על גופו. מהבחינה הזו, אף אחד בשורות הירוקים לא יוציא מילה של ביקורת על השוער. לראיה, בחיפה מאשרים לו אפילו את טיפוליו במרפאה האיטלקית, למרות שניתן לעבור אותם גם בארץ, וזאת בשביל השקט הנפשי שלו.
ועדיין, דוידוביץ' צריך את זלצבורג כדי להותיר חותם היסטורי גדול יותר ומשמעותי בספר דברי הימים של מכבי חיפה. בכפר גלים תמיד יספרו על שוער בעל חזות חיובית, אבל לא מנהיג. "קשה למצוא מילים רעות להגיד על ניר", טוען חברו לקבוצה. "אבל למשל במשחק מול אקטובה היה חסר מישהו עם ניסיון כמו שלו שידבר בחדר הלבשה. רוב הקבוצה מורכבת משחקנים צעירים, והניסיון של ניר יכול לעשות לפעמים לעשות הבדל משמעותי, כי במגרש הוא תמיד יודע לכוון אותנו בצורה הטובה ביותר. חבל שזה לא בא לידי ביטוי גם מחוצה לו".
לופא קדוש, מאמן בית"ר/שמשון ושוער גדול בעברו, מחדד את העניין: "אי אפשר לבקר את דוידוביץ' בהיבט המקצועי. הוא שומר על יציבות לאורך שנים ובגלל זה הוא שוער מצוין ואין לנו הרבה כמוהו. עם זאת, אני מצפה במיוחד משוער, שזו העמדה אולי הכי חשובה בקבוצה, להיות יותר מעורב ויותר להנהיג גם במשחק עצמו וגם בקבוצה בכלל. שוער יכול לראות דברים שחבריו לקבוצה לא ערים להם, והוא תמיד צריך להעיר ולתקן, בטח ובטח עם ניסיון כמו שלו. כנראה שבגלל זה דוידוביץ' לא הגיע להיות קפטן בחיפה, ויכול להיות שזה גם גרם לו להישאר בארץ ולא לעבור לאירופה. אולי זה מימד נוסף שהוא צריך להוסיף למשחק שלו, וזה יכול להיות מפתח בהצלחת חיפה במשחקים באירופה".
עם המשקל הזה על כתפיו, יעלה ביום רביעי דוידוביץ' למשחק חייו. בחיפה עדיין לא חושבים על מחליף, אבל בהחלט מייחלים לסגירת מעגל על אדמת המדינה בה עלתה הקבוצה לליגת האלופות עם דודו אוואט בשער. באין ספור שיחות עם חבריו ומקורביו אמר השוער כי אחד החלומות שלו הוא להגיע עם חיפה לליגת האלופות. כדי שזה יקרה דוידוביץ' צריך להגיע למשחק בהכנה מנטלית מקסימלית ואם יקשיב למאמן השוערים יגלה שאין עליו לחץ.
"ניר זה כמו מניה של טבע: ברוב המקרים היא השקעה יותר מבטוחה. לפעמים גם קורה שהיא יורדת, אבל רק על מנת שוב לעלות", אומר גיורא אנטמן. "קל לבוא ולבקר אותו לאחר משחקים שבהם היה פחות טוב, זה רק בגלל שכולם רגילים ליכולת הגבוהה שהוא שומר לאורך שנים. אנשים שוכחים כי לניר גם היו משחקים מצויינים באירופה והוא היה אחד האחראים להביא אותנו על לשימינית גמר גביע אופ"א. אין כזה דבר תחליף לניר כי לא יהיה עוד אחד כמוהו. אני, יחד עם כל המערכת, הדבר האחרון שמדאיג אותנו ברמה המקצועית זה ניר".