יוסטון טקסאנס
צירופים בולטים: רקס גרוסמן (שיקגו) QB, דן אורלובסקי (דטרויט) QB, אנטוניו סמית' (אריזונה) DE, קייטו ג'ון (טמפה ביי) LB, דלתא אוניל (ניו אינגלנד) CB, פרנק בוש (מתאם הגנתי)
עזיבות בולטות: אהמן גרין (שחקן חופשי) RB, ויל דמפס (שחקן חופשי) CB, סייג' רוזנפלס (מינסוטה) QB, ריצ'רד סמית (קרוליינה), מתאם הגנתי
דראפט: בראיין קושינג LB, קונור בארוין DE
בשנה שעברה 8:8
יוסטון מסיימת שתי עונות "מאכזבות" של 8:8, והתחושה היא של עכשיו או לעולם לא. ההתקפה היא בדיוק מה שהמאמן גארי קוביאק רוצה חוליית רסיברים מצוינת, שעומדת על אנדריי ג'ונסון, טייט אנד טוב, מבחר מגוון של רצים אחוריים וקו התקפה יעיל. את כל הארסנל המרשים הזה קוביאק שם בידיים של מאט שאוב. שאוב, איך אומרים, הוא פוטנציאל גדול בהרבה מיכולתו. מאז ימיו כמחליף לויק באטלנטה ועד היום הוא כל הזמן בדרך לפריצה, אבל הפציעות והמחלות מונעות את הפריצה. בשנה שעברה, כששאוב היה פצוע, רוזנפלס המפמבל החליף אותו, והשנה הקרב על המחליף המצ'וקמק עומד בין רקס "הייתי פעם בסופרבול" גרוסמן לבין דן "הייתי הקוורטרבק של דטרויט בעונה שעברה" אורלובסקי. אוי.
ההגנה היא סימן שאלה עוד יותר גדול. הטקסנים החליפו את רוב מערך האימון הגנה אחורית, קו הגנה ומתאם ההגנתי. פרנק בוש, המתאם החדש, מקבל הזדמנות ראשונה אחרי 17 שנים כעוזר מאמן וינסה לעשות משהו מההגנה המאד מאכזבת של יוסטון, שמשקיעה כבר שנים את הבחירות הגבוהות בדראפט בהגנה ממריו ויליאמס, דרך דמקו ראיינס וכלה בבריאן קושינג השנה וכלום לא מתקדם. הבעיה המשמעותית ביותר היא ההגנה האחורית המזעזעת. כמה גדולה הבעיה? הם החתימו את דלתא אוניל בשבוע שעבר, עוד שז'אק ריבס, הקורנר הבכיר, ואנטואן מולדן (מגן הפינה המחליף) פצועים ולא ברור מתי יצטרפו לאימונים. בקיצור אם הקו הקדמי לא יצליח להפעיל לחץ מאסיבי על הקוורטרבקים וחוליית הליינבקרים לא תשתפר, ההגנה הזאת לא תלך לשום מקום.
8:8, גארי קוביאק הולך הביתה
אינדיאנפוליס קולטס
צירופים בולטים: ג'ים קולדוול (מאמן ראשי), קלייד כריסטנסן (מתאם התקפי), לארי קוייר (מתאם הגנתי)
עזיבות בולטות: מרווין הריסון (פרש) WR, דומיניק רודס (בפאלו)RB , טוני דאנג'י (מאמן ראשי), טום מור (מתאם התקפי), רון מיקס (מתאם הגנתי)
דראפט: דונלד בראון RB, פילי מואלה DL, קרטיס פיינטר QB
בשנה שעברה: 4:12 (הפסידו לצ'ארג'רס בוויילד קארד)
שאלת השאלות באינדי היא ההחלפה הטוטאלית של צוות האימון. קולדוול מקבל את ההזדמנות הראשונה שלו עם קבוצת פוטבול אחרי 36 שנים בענף (!) ב-7 השנים האחרונות הוא היה מאמן ה"קוורטרבקים" בקבוצה (כלומר המאמן האישי של מאנינג), כנראה שזה מספיק.
אבל צחוק בצד אצל ביל פוליאן, ה-GM, נראה כאילו הכל מתוכנן, קולדוול מחליף את דאנג'י, קלייד כריסטנסן, שהיה מאמן הרסיברים ב-8 השנים האחרונות, הופך למתאם ההתקפה ולהגנה מגיע לארי קוייר, עם 45 שנות ניסיון. טום מור נשאר מאחורי הקלעים כ"יועץ" ובכלל, כמו תמיד שקט תעשייתי. שחקנים רוצים להישאר בקבוצה, הפרי אייג'נסי שקט כמו רג'י וויין וכל העבודה נעשית דרך הדראפט. השאלות המשמעותיות: האם הקולטס יצליחו לנהל איזה שהוא סוג של משחק ריצה השנה (מקום 31 בעונה שעברה) עם אדאי בריא והרוקי בראון מאחוריו, האם אנטוני גונזאלס יצליח להיכנס לנעליו של הריסון ומי יהיה הרסיבר השלישי? (המועמדים: פייר גארקון, אוסטין קולי או סמואל גייר - אף אחד מהם לא תפס זריקה מקצוענית מימיו).
בהגנה השאלות הן אחרות. קבוצות ההגנה של דאנג'י היו תמיד קטנות ומהירות ומסתמכות על היכולות שלהן להגיע ראשונות לכל מקום אבל בשנה שעברה הדברים החלו להתקמט. פציעות רבות ועייפות החומר שהביאו להתדרדרות למקום ה-17 נגד הריצה. קבוצות מבוססות ריצה הגיעו ללוקאס אויל סטדיום ופשוט נהנו לרוץ דרך האמצע. כתגובה הקולטס הביאו בדראפט את פילי מואלה השמנמן כדי לנסות לחזק ולהביא קצת בשר לחבורה הצנומה. שני הסייפטים הפותחים בוב סאנדרס (שהחמיץ חלק גדול מהעונה שעברה) ואנטואן באת'אה פצועים וזמן חזרתם לוט בערפל, מה שלא מוסיף אופטימיות.
כל כך הרבה שאלות ותשובה אחת זאת הקבוצה של מאנינג ואי אפשר להמר נגד הקבוצה של מאנינג. העונה שעברה היתה איומה ניצחונות בשיניים, קאמבקים מטורפים, שחקנים עייפים ושבוזים והקבוצה הגיעה ל-12 ניצחונות. 5:11.
ג'קסונוויל ג'גוארס
צירופים בולטים: טורי הולט (סט. לואיס) WR, טרה תומאס (פילדלפיה) T, מל טאקר (מתאם הגנתי)
עזבו: פרד טיילור (ניו אינגלנד) RB, דניס נורת'קאט (דטרויט) WR, רג'י ויליאמס (שחקן חופשי) WR, מאט ג'ונס (שחקן חופשי) WR, ג'רי פורטר (שחקן חופשי) WR, מייק פיטרסון (אטלנטה) LB, , פול ספייסר (ניו אורלינס) DE, גרג ויליאמס (מתאם הגנתי)
דראפט: יוג'ין מונרו T, אבן בריטון T, ג'ארט דילרס WR
בשנה שעברה: 11:5
מה עובד על ג'קסונוויל? אחרי שנתנו עונה נפלאה לפני שנתיים העונה שעברה היתה ביזיונית. לגרארד אין למי למסור, קו ההתקפה מזעזע וההגנה רחוקה מלעמוד בציפיות. דל ריו, שתהרגו אותי אבל אני עדיין לא מבין איך יש לו עבודה אחרי הזוועות שהוא מעביר על הקבוצה הזאת, ניסה ללכת לכיוונים הנכונים באוף סיזן, אבל אני לא יודע עד כמה זה יעבוד. מהרגע שסימן את גרארד כקוורטרבק הנכון לקבוצה, דל ריו מנסה לעשות הכל כדי לשפר את החוליות המשלימות טורי הולט, ביחד עם שלושה רסיברים רוקים, הוחתמו, קו ההתקפה שופר עם ההחתמה של תומאס וההגעה של מונרו בדראפט וג'ונס דרו קיבל בלעדיות על משחק הריצה. על פניו הכל נראה נכון ומדויק, השאלה היא מה יהיה במציאות תומאס ומונרו נאבקים על אותה העמדה, הולט והרוקים אמורים להחליף ארבעה רסיברים מנוסים שעזבו וג'ונס דרו אמור לתפקד כרץ אחורי בכיר לראשונה בקריירה שלו.
בהגנה משהו רע מאד קורה בג'קסונוויל כבר כמה שנים. השנה הוחתם המתאם ההגנתי השלישי בשלוש שנים, מל טאקר, שמה אני אגיד לכם ההיילייט ברזומה שלו הוא שנתיים כמתאם ההגנתי של הבראונס. ההגנה האחורית נראית נורא כבר כמה שנים ואף אחד מהשחקנים שהגיעו לעזור (שון קונסידיין, ג'רלד אלכסנדר, מרלון מקרי והרוקי פוקס) לא תותחים גדולים. הגנת הריצה כשמה היא נוחה לריצה. בקיצור קבוצת הגנה יעילה אין פה יותר. בעונה שעברה, תחת גארי ויליאמס, מאמן הגנתי מוערך, הקבוצה דורגה רק 17 בהגנה כללית ו-21 בנקודות למשחק. טאקר ודל ריו יצטרכו לעשות הרבה עבודה עם חוליית הליינמנים וקו ההגנה הצעירים מאד.
טורי הולט כבר לא ילד ולבנות עליו התקפה תחת גרארד נראה כמו בדיחה טובה או ניסוי יומרני. ההגנה, מה אני אגיד לכם. 11:5 בעונתו האחרונה של דל ריו.
טנסי טייטנס
צירופים בולטים: נייט וושינגטון (פיטסבורג) WR, פטריק ראמזי (דנבר) QB, ג'ובאן היי (טמפה ביי) DL, צ'אק ססיל (מתאם הגנתי)
עזבו: אלברט היינסוורת' (וושינגטון) DL, כריס סימס (דנבר) QB, ג'ים שוורץ (מתאם הגנתי).
דראפט: קני בריט WR, סנדריק מארקס DL
בשנה שעברה: 3:13
אחרי עונה יוצאת מהכלל ב-2008, טנסי מגיעה לתחילת העונה עם קבוצה מצוינת ומעט סימני שאלה אבל סימני השאלה האלה גדולים ומעניינים. ההתקפה נשארת כשהיתה קרי אלכוהולינס ממשיך להיות הקוורטרבק הפותח, אחרי שחתם לעוד שנתיים בקבוצה, וינס יאנג ממשיך להתבונן מהספסל. משחק הריצה נשאר כשהיה, רק טיפה קליל יותר אחרי שלנדייל וייט השיל כ-7 ק"ג מחגורת המותניים, חוליית הרסיברים התחזקה קלות עם תוספות של נייט וושינגטון והרוקי קני בריט, וקו ההתקפה נותר חסון ועמיד כשהיה.
אבל אנחנו יודעים שטנסי עומדת על ההגנה שלה, ובהגנה שתי שאלות גדולות מתוות את ההכנות לעונה: הראשונה היא עזיבתו של ג'ים שוורץ המסכן, זה שבנה את ההגנה היצירתית והמאיימת הזו, לדטרויט. מחליף אותו צ'אק ססיל. אני לא יודע מי כאן זוכר, אבל ססיל נחשב עד היום לאחד הרוצחים הקשוחים והמסוכנים בהיסטוריה של הליגה וזו ההזדמנות הראשונה שלו לחשל חוליית הגנה. הסוגיה השנייה והגדולה יותר, תרתי משמע, היא עזיבתו של היינסוורת', זה שרבים החשיבו כמועמד ל-MVP בעונה שעברה, זה שההגנה הזו נבנתה סביב היכולת שלו להעסיק שניים או שלושה שחקני קו בכל התקפה ולעצור כל מי שנמצא ברדיוס חמישה מטרים ממנו. ג'אבון היי מטמפה אמור להחליף אותו במרכז ההגנה ושאר ההגנה אמורה להתנהג כאילו הכל נותר כשהיה.
ג'ף פישר בנה קבוצה כמו שהוא אוהב, כזו שהשיטה חזקה מספיק על מנת ששם אחד לא ירים או ירסק את ההישגים, וככזה הוא לא נאבק להשאיר את היינסוורת' אלא נפרד ממנו בקלילות. זה נכון לגבי כל העמדות מהקוורטרבק, דרך הרץ האחורי וכלה בשחקני ההגנה האחורית כולם ניתנים להחלפה. זאת תהיה עונה טובה מאד בטנסי, גם אם קצת פחות מהקודמת. 5:11.
אל תפספס
