להיות אדם

בדצמבר 2003 נשלח אדם ויינרייט, מגיש צעיר, כחלק מעסקת טרייד רבת משתתפים לסט. לואיס. הקרדינלס התכוונו להשתמש בו כמגיש פותח ולתת לו להתפתח לאט. שנתיים מאוחר יותר, ערך ויינרייט את הבכורה שלו כמגיש מחליף וב-2006 היה חלק מהבולפן. יש שחקנים שנזרקים היישר לעמדת הפותח, עם ויינרייט העדיפו הציפורים האדומות ללכת לאט יותר.

פציעה של הקלוזר ג'ייסון איזרינגהאוזן טרפה את הקלפים. הקרדינלס רצו לפלייאוף ולא היה להם קלוזר. לקראת סיום עונת 2006 החל ויינרייט לסגור משחקים, שבסיומם עלתה סט. לואיס לפלייאוף עם מאזן לא מרשים של 78:83. באוקטובר הכל התהפך - ההגשה הפותחת של הקרדינלס הייתה דומיננטית ו-וויינרייט נתן הופעות מהסרטים מהבולפן. את הכדור האחרון לעונה ההיא הוא הגיש, סט. לואיס ניצחה 2:4 את דטרויט וזכתה בוורלד סירייס. בשתי העונות הבאות הפך ויינרייט לפותח והשתפר בהדרגה, כשאת 2007 הוא מסיים עם מאזן 12:14 ו-ERA של 3.70, ואת 2008 עם 3:11 ו-ERA של 3.20.

השנה, דומה שויינרייט הבשיל להיות מה שציפו בסט. לואיס שיהיה - מכונת ניצחונות. הוא מוביל את הליגה בצוותא עם ג'וש בקט עם 14 ניצחונות, וחשוב מכך - עם ERA של 2.62, כשהוא עדיין במיקס המירוץ לסיי יאנג. אם כריס קרפנטר יישאר בריא, ויינרייט והוא יהיו פאנץ' 1-2 משמעותי מאוד בפלייאוף (מותר להמר שהקרדינלס יגיעו לשם), ועם אחד, אלברט פוחולס, שמשחק בהתקפה שלהם, יש סיבה לעיר הבייסבול הטובה ביותר בארצות הברית לחשוב שהתואר יחזור אליה אחרי שלוש שנים.

הנה פילוח סטטיסטי מעניין - מאזן הקבוצות שמובילות את המירוץ לפלייאוף במשחקי הבית. ב-AL, ניו יורק יאנקיז עומדים על 18:41, דטרויט על 19:38 ולוס אנג'לס איינג'לס על 22:36. ב-NL, לסט. לואיס יש מאזן 24:36 וללוס אנג'לס דודג'רס 22:36.

לא, לא שכחנו את פילדלפיה. אנחנו כבר בעיצומו של המירוץ, באמצע אוגוסט, והפיליז, שימו לב, לא הצליחו להגיע למאזן ביתי חיובי ועומדים על 29:29. השבוע האחרון רק מעיד על המגמה המוזרה שהתפתחה בעיר האחווה - פילדלפיה פתחה אותו כשהיא מטואטאת בביתה על ידי פלורידה, יצאה לסדרה קשה בשיקגו ולא הראתה רחמים בסוויפ על הקאבס. את הסדרה באטלנטה סיימה פילדלפיה עם ניצחון, שאלמלא שבירה אומללה של בראד לידג' בשבת היה הופך לסוויפ. המאזן שלה בחוץ עומד על 20:38, טוב משמעותית מכל קבוצה אחרת במייג'ורס.

אז מה זה אומר על העתיד? לא יותר מדי, אבל לא מדובר בקוריוז בשלב זה של העונה. ולמרות הכל, זו תופעה לא ברורה, שהרי הלחץ המפורסם של האוהדים בעיר נעלם עם הזכיה בוורלד סירייס בשנה שעברה, כך שהנוכחות שלהם ב"סיטיזנס בנק" לא יכולה לשמש תירוץ. ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מכך שהפיליז משחקים טוב יותר מחוץ לפילדלפיה. חומר למחשבה לצ'רלי מנואל וגם ליריבות לפני אוקטובר.

בסיום העונה הנוכחית יהיה ג'וני דיימון מניו יורק יאנקיז שחקן חופשי. בגיל 36 עם הגנה בינונית מינוס, סביר להניח שהפסים יילכו על פיתרון צעיר יותר בשדה החיצוני, בדומה למה שעשו עם בובי אבריו וגארי שפילד. אלא שהאיצטדיון החדש בברונקס והיכולת של דיימון העונה עשויים לגרום להאנק סטיינברנר ולבריאן קשמן להתלבט לא מעט.

העונה שדיימון נותן היא מספרית אחת הטובות ביותר שלו בקריירת המייג'ורס - 119 חבטות, 22 הומראנס (שיא הקריירה שלו הוא 24), 67 הכנסות רצים ו-52 הליכות ב-28.6 אחוז. הסלאגינג (ממוצע הבסיסים לחבטה) שלו עומד על 52.6, הגבוה בקריירה, לא מעט בזכות יאנקי סטדיום החדש. בתחום גניבות הבסיסים הוא צנח משמעותית (8 בלבד עד כה העונה), אבל אפשר להבין את זה בעקבות הגיל המתקדם - גם איצ'ירו סוזוקי, אחד מגדולי הגנבים בעשור האחרון, דעך העונה. ככה זה כשהרגליים לא נהיות צעירות, אבל דיימון הוא תמיד מה שנקרא tough out - קשה לחסל אותו על הצלחת.

מה שיותר חשוב אצל דיימון זו העובדה שהוא מביא אתו המון ניסיון פלייאוף, כשגם באוקטובר האחרון בו השתתפו היאנקיז, ב-2007, הוא לא היה רע, עם 27.8 אחוזי חבטה, חמש חבטות ושני הומראנס בסדרה אחת בלבד, נגד קליבלנד. דיימון הוא בדיוק שחקן מהסוג של טינו מרטינז או סקוט ברושוס, שהיו שחקנים טובים אבל לא כוכבי על, ובפלייאוף סיפקו את החבטות הגדולות. ליאנקיז עצמם יש ניסיון עם העניין הזה, כשבמשחק 7 ב-2004 הוא חבט במדי בוסטון את הגראנד-סלאם שקבר אותם סופית.

- האם אלכס גונזאלס הוא התשובה לבעיות עמדת השורטסטופ של בוסטון?

- מי זה כריס קוילן, הבסיס השלישי של פלורידה שמלהטט בחודש האחרון?

- כשרואים את פרנק פרנסיסקו מטקסס, לא יכולים שלא לתהות אם על קלוזרים חל "חוק הקצינה הצה"לית": אם הפכת מריליוור לקלוזר, חובה עליך לגדל ישבן עצום.

- איך זה שיוסטון ומינסוטה, קבוצות שרגילות לעשות את הריצה שלהן באוגוסט, מתפרקות ככה?

- למה בשבוע כזה צריך טרוי טולוויצקי לשחק דווקא בקבוצת הפנטזי היריבה שלי?

- ניצחתי בכל זאת. שיילך לחפש.

- היה קשה, אבל התאפקנו: אף מילה על המטס.

הומראנס:

1. אלברט פוחולס (סט. לואיס) - 38
2. מארק ריינולדס (אריזונה) - 37
3. אדריאן גונזאלס (סן דייגו) - 32
4. אדם דאן (וושינגטון), קרלוס פניה (טמפה ביי) - 31

אחוזי חבטה:

1. ג'ו מאוור (מינסוטה) - 37.7
2. איצ'ירו סוזוקי (סיאטל) - 36.0
3. הנלי רמירז (פלורידה) - 35.6
4. ג'ייסון בארטלט (טמפה ביי) - 34.2
5. מיגל קבררה (דטרויט), פבלו סנדובאל (סן פרנסיסקו) - 33.0

הכנסות רצים:

1. פרינס פילדר (מילווקי) - 105
2. אלברט פוחולס (סט. לואיס) - 104
3. ג'סטין מורנו (מינסוטה) - 94)
4. ריאן הווארד (פילדלפיה) - 91
5. אוואן לונגוריה (טמפה ביי) - 88

ניצחונות מגישים:

1. ג'וש בקט (בוסטון), אדם ויינרייט (סט. לואיס) - 14
2. חמישה מגישים עם 13 ניצחונות כל אחד

ERA:

1. טים לינסקאם (סן פרנסיסקו) - 2.19
2. כריס קרפנטר (סט. לואיס) - 2.27
3. זאק גריינקי (קנזס סיטי) - 2.33
4. מאט קיין (סן פרנסיסקו) - 2.49
5. דני הארן (אריזונה) - 2.50