תנו למשוגע להשתגע

לעתים קרובות אנחנו זוכים לראות שער בכורה של שחקן שגד?ל להיות שחקן ענק. לעתים נדירות זה שער ניצחון, לעתים עוד יותר נדירות זה שער ניצחון מדהים ביופיו. בעוד מספר שנים מהיום נוכל לומר אחרי עוד תואר של פדריקו מאקדה, שראינו את שער הבכורה המדהים שלו נגד אסטון וילה, אבל בינתיים אפשר להיזכר בילד אחר שכבר צמח להיות ענק. "תזכרו את היום הזה", צעק השדר האנגלי ב-19 באוקטובר 2002 כמו שרק שדר עם תשוקה והתלהבות אנגלית יכול לצעוק, "גול מבריק, מבריק. תזכרו את השם – ווין רוני".

חמישה ימים לפני יום הולדתו ה-17, כבש רוני את שער הבכורה שלו, שער שזיכה אותו בתואר הכובש הצעיר בכל הזמנים בפרמיירליג. הענק הלבן שיחק נגד ארסנל. לא מדובר בארסנל העכשווית, מדובר בארסנל האגדית, עם הגווארדיה הצרפתית שכבשה את בריטניה בתחילת העשור. ארסנל הגיעו לגודיסון פארק עם רצף של שלושים משחקים ללא הפסד. המשחק עמד להסתיים בתיקו 1:1 מפתיע, שכן התותחנים של אז זרקו ים תחמושת על היריבות. בתוספת הזמן, כשהכל נראה גמור, קיבל ווין-פאקינג-רוני כדור שספק נמסר ספק הורחק. "ילד הפלא" כפי שכונה אחרי המשחק, עצר את הכדור, עצר?! סליחה, הדביק את הכדור לרגל בעודו באוויר, הסתובב במקום ו...

חזון, זה מה שמפריד בין שחקן ענק כמו ראול לבין אגדה קולקטיבית כמו זידאן. החזון של אריק קאנטונה, לדוגמה, הפך אותו לשחקן מספר 1 בכל הזמנים של יונייטד. באותו רגע, אנגליה ראתה שגם לרוני יש חזון ומהסוג האמנותי.

כבר אז, 5 ימים לפני גיל 17 ושלושים מטר אלכסונית מהשער של ארסנל, ווין רוני היה גדוש בוויז'ן אומנותי, כאשר נתן לעצמו מסירה קטנה לכיוון השער, כזו שאנחנו עושים בשכונה כדי לשחרר פצצה עם הרגל החזקה, ומ-25 מטר, הטנק עם הטאץ' שיחרר רקטה לבין החיבורים של דיוויד סימן. הדבר המדהים התחולל התקפה לאחר מכן, כשרוני קיבל כדור, הפעם מהצד השני, ובמקום ללכת לקרן הוא רץ לכיוון האמצע, עבר שני שחקני הגנה של ארסנל ומ-20 מטר, ברוב חוצפתו, הקפיץ את הכדור מעל סימן המבוהל. חזון לבד לא מספיק, צריך את החוצפה לנצל אותו בלי בושה.

עם עזיבתו של רונאלדו הדעה הרווחת היא שרוני עתיד למלא את החסר ביונייטד ואלוהים יודע שיחסר הרבה. אבל זו לא המשימה העיקרית שלו. הוא צריך להיות הרבה יותר מהחול שמכסה את הבור שהותיר הפורטוגלי עם עזיבתו. רונאלדו ליונייטד היה יחסית חומרי בלבד: שערים, בישולים, תארים. סטטיסטיקה ותו לא. אומנם זה הקרין על שאר הקבוצה כאשר השחקן הכי טוב בעולם הופיע בה, אך יונייטד יותר עיצבה את רונאלדו מאשר להפך. רונאלדו בעצמו הודה ואמר ש"זוהי ליגה עם הרבה כישרונות אבל מבחינתי היוצא מן הכלל הוא ווין רוני. היכולת שלו פנטסטית, אבל כשהוא משחק הוא מתנהג כמו אחד שמוכן למות למען הקבוצה". לכן רוני השמימי אמור לא רק למלא את הסטטיסטיקה של רונאלדו המטריאליסט, כי אם לספק את הרוחניות והחזון של קאנטונה, הלב של קין, המוח של סקולסי והרוח הילדותית של גיגסי. רוני חייב וצריך להזין את הקבוצה והאוהדים בהשראה, מה שהופך אותו, ללא ספק, לשחקן החשוב ביותר ביונייטד בעונה הקרובה.

בפרפרזה למשפט של ג'ון לנון – החיים קורים בזמן שהסטטיסטיקה נכתבת. לפני שנתיים, כבש רונאלדו 42 שערים והקבוצה אספה הכי הרבה נקודות בפרמיירליג. קאנטונה כבש מעט מאוד ביחס לקיסר, אולם אין ספק שהוא אחד האנשים שאחראים למטמורפוזה שעברה הקבוצה, ולא על ידי מספר סטטיסטי יוצא דופן, אלא דרך החזון והאופי שלו. לנישה הזו ווין רוני אמור להגיע בעונות הקרובות ולהפוך למה שרונאלדו לא היה גם אם היה מבקיע 120 גולים בעונה - המנהיג של מנצ'סטר יונייטד. אחרי הכל, מדובר במועדון רוחני שתמיד הונהג בידי אנשים שמימיים. "טורס מסיים יותר טוב, ארשבין קשר סופר גאון, ולרוביניו יש יותר כישרון טבעי", נכתב ב"טיימס" הלונדוני, "אבל רוני הוא השחקן השלם יותר. הוא התברך בהכי הרבה רגש, בטאץ', וחזון מסתורי עד פחד".

לאחר יורו 2004 פרגוסון קנה את היהלום האנגלי ב-25 מיליון ליש"ט, שיא העברות לשחקן שטרם מלאו לו 20. לאחר מספר ימים הודה פרגי ש"תכננתי לרכוש את רוני בעוד שנה-שנתיים אבל נבהלתי כששמעתי שניוקאסל כבר הגיעו לסיכום עם אברטון". הבכורה הייתה חלומית: שלושער נגד פנרבחצ'ה בליגת האלופות. באותה קבוצה רוני היה כישרון עולה וחלק מהרכב שכלל את רוד ואן ניסטלרוי, גיגס, סקולס ומדי פעם גם כריסטיאנו רונאלדו אחד. בתום אותה עונה רוני היה מלך השערים של הקבוצה עם 17 כיבושים. כולם ציפו לרגע שבו ווין יהפוך להיות כינור ראשון ורונאלדו יעזור לו. אחרי מונדיאל 2006, שבמהלכו זכורה התקרית עם רונאלדו, היוצרות התהפכו, רוד ואן ניסטלרוי סולק למדריד ורונאלדו לקח/גנב את הבמה עם יכולת שיא. רוני הפך להיות רובין לבאטמן הפורטוגלי, נדחק הצידה, ליתר דיוק לאגף שמאל, ועשה עבודה שחורה.

"אני מקריב את היכולת ההתקפית והאישית שלו לטובת משימות טקטיות", אמר בלי למצמץ אלכס פרגסון. רוני, כמו מספר 2 קלאסי, ויתר על האגו ושיתף פעולה למען טובת הקבוצה. "אולי אני צריך להיות יותר אנוכי כדי לשחק בתפקיד האהוב עלי", תהה החלוץ בקול עם סיום העונה שעברה. כעת, עם לכתו של כריסטיאנו, רוני הופך להיות האיש מספר 1 של הקבוצה ולשחק בתפקיד האהוב עליו. "רוני ישחק העונה בתפקיד הטבעי שלו וזה באמצע, חלוץ מרכזי, העונה צריכה להיות העונה שלו", אמר פרגי, והפעולות של המנג'ר מעידות על נכונותו לתת לרוני את המפתחות. לראייה, לא נקנה אף שחקן בעל שם עולמי שיכול לגנוב את הפוקוס מרוני. כולם על תקן עוזרי במה לכוכב החדש, וחובת ההוכחה היא עליו.

ידוע הוא שמי שמחזיק במפתחות, מחזיק באחריות, ומדובר בעול מנטלי לא פשוט, בטח נוכח הציפיות שמערים פרגוסון על רוני. זו ללא ספק שעת המבחן של השחקן שזכה בתואר השחקן הצעיר הטוב בעולם בשנת 2005, אבל העונה הילד כבר אמור להפוך לגבר שינהיג ויוביל את מנצ'סטר יונייטד ואנגליה. לא פעם נכתב שאחת הבעיות של רוני היא הטמפרמנט שלו. בשנה שעברה הוא נכנס כמחליף נגד פולהאם כשיונייטד פיגרה, הכניס תנופה והעיר את חבריו האדישים בצעקות. לבסוף האובר-אמביציה שלו עלתה בהרחקה, לאחר שזרק כדור על שחקן פולהאם. "האנרגיה שלו לא מנוצלת כהלכה ורוב הזמן הוא כמו בולדוג יללן", נכתב ב"טיימס", "סביר להניח שבעונה הקרובה יהיה על הכתפיים שלו יותר מדי והוא יקרוס".

האומנם? אם תשאלו את הבולדוג עצמו הוא יענה כי "הפסדנו שני שחקנים שכבשו המון בעונות הקודמות, אבל אני באמת מרגיש שאני יכול למלא את החלל". כן, זה נשמע כמו ניסיון לשכנע את העולם שמדובר במישהו שיכול להיות מספר 1. "אישית, עבורי, העונה הבאה יכולה להיות זאת שתהפוך אותי ממישהו שיכול להיות שחקן גדול למישהו שהוא שחקן גדול. לזה אני מקווה. זאת עונה גדולה עבור המועדון ועבורי, אישית, כאשר הפרס בסופה הוא גביע העולם. זאת עונה שאני רוצה ל'חטוף' אותה בשתי הידיים".

רוני הוא קוקטייל של פנטזיונר גאון, לוחם איגרוף עם לב ענק, שור זועם בעל טאץ' עדין של מנתח פלאסטי, שחקן חכם ומחושב עם מסירות מדויקות ובדומה לאיזה ג'ינג'י זקן גם ניכן באינטליגנציית משחק גבוהה. בנוסף, הקוקטייל מעורבב עם ווינריות ויכולת הנהגנה פוטנציאלית על בסיס של תשוקה בלתי נדלית, בגוף של אוהד שיכור שפרץ למגרש. הבעיה היא שמנת הריטלין שקיבל עד כה הייתה גבוהה מדי. מסרסים אותו, קושרים לו רצועה לפה, הוא כמו ד"ר לקטר עם המסכה. תנו למשוגע להשתגע, תנו לו להתפוצץ! תנו לו לקלל בלי להטיף, הוא גאון מטורף, תנו לו לזרוק חולצה אחרי חילוף בגמר ולמחוא כפיים לשופט, תנו לו לפרק שחקנים שירעדו ממנו ולנגוח באוהדים, ככה היה עם קינו ואריק - משוגעים חסרי תקנה - ורק ככה הם נהפכו למנהיגים קלאסיים.

כשם שהיכולת הפנומנאלית של רונאלדו הוסיפה ביטחון לחבריו כך גם תשוקתו של רוני יכולה לסחוף את השדים. נכון, אז מדי פעם הוא יקבל אדום או הרחקה לכמה משחקים, זה חלק אינטגראלי מחייו של אמן בלתי צפוי, וקאנטונה יעיד על כך. לא בכדי יש לפרגי סגל עמוק ואיכותי – כדי לחפות על הכוכבים . יוחרם הריטלין לאלתר, תשוחרר הנצרה ויפתחו הרצועות על מנת שהחניבעל יתפרץ, יוריד את הטרנינג ויצא מהפינה השמאלית למרכז הזירה. אוהדי היונייטד לא בכו על עזיבתו של רונאלדו מפני שהם משתוקקים לראות את רוני "חוטף אותה בשתי הידיים". העונה, כך נראה, הרסן אכן יותר, המגבלות סוף-סוף יוסרו והחופש האמנותי שיקבל רוני יהיה כמעט מוחלט. אם יצליח לעמוד בציפיות ולהנהיג את יונייטד להצלחות, אולי אפילו לאליפות רביעית רצופה וסנסציונית, שמו ייכתב בספר הזהב של המועדון עוד מוקדם ממה שהאוהדים ציפו. בינתיים יש להם סיבה טובה לקוות שבסיום העונה הכותרת שתתנוסס מעל תמונתו תהיה "wayne's world".