מועמדים לשמחה

אנשים לפעמים שוכחים כמה זה קשה להחזיר אליפות לארון אחרי הרבה שנים. גם לקבוצות גדולות יחסית, שגרפו יותר מאליפות אחת בעבר, עונת החזרה בתשובה בדרך כלל היא קשה, סיזיפית ולא נראית טוב לפרשן האליטיסט הממוצע. נדרשת לא מעט ציניות בסגנון המשחק כדי להגיע ראשונים לקו המטרה. כל נקודה יכולה להכריע גורלות, כל משחק יכול לשנות סדרי עולם, כל שינוי במצב רוח אצל שחקן מסוים יכול להרוס מלאכה של חודשים. לפרטים עדכניים: סמואל יבואה.

בניגוד לפרשיית יבואה שהגיעה במפתיע, גוטמן יוכל לדעת מראש על מוקש אחד שמצפה לו בעונה הבאה: אליפות אפריקה שתחל בחודש ינואר 2010 באנגולה, אליה ייצא וינסנט אניימה ומי יודע כיצד יחזור. אניימה, למרות התסכול שלו מכך שלא יצא לאירופה, הוכיח גם במשחקי גביע הטוטו המשעממים שהוא עדיין רמה אחת מעל הליגה הזו. מאושר או מתוסכל, הוא עדיין רמה אחת מעל כולם, וכולם זה כולל שחקני הפועל תל אביב. אניימה הוא השחקן הכי טוב של גוטמן, האיש שיותר מכולם החזיר את הקבוצה למאבק באליפות בעונה שעברה. כיצד הפועל תל אביב תסתדר בלעדיו? כמה נקודות יקרות תאבד? כמה שערים כואבים תספוג? ואיזה וינסנט אניימה יחזור מאנגולה? חד? עצוב? מתוסכל? אלו שאלות שידירו שינה מעינו של גוטמן. דבר אחד בטוח: אניימה יחזור באיחור.

ואליד באדיר היה במידה רבה סמל לרנסנס שגוטמן הנחיל בהפועל תל אביב. לקחת שחקן שכולם חוץ ממנו עצמו אומרים שהוא גמור ולהפוך אותו לבלם טוב, זה בערך כמו לקחת מועמדת לירידה ולהפוך אותה למועמדת לאליפות. הבעיה היא שבגיל כזה אתה לא יודע מה לצפות משחקן, גם אחרי שנדמה שהוא חזר לעצמו. בשנייה אחת אדי הדלק נגמרים, בשנייה אחת של שובע וסיפוק עצמי כל הבעיות הפיזיות צפות מחדש. גם העונה הפועל תל אביב תהיה תלויה בבאדיר. מיותר לציין איזה משקל יש למשחק ההגנה בסיפור ההצלחה של גוטמן. נכון, גוטמן ודאי אומר עכשיו שמשחק הגנה קשור בכל הקבוצה, אבל עדיין לא ראיתי את זה מצליח אם הבלם שלך נמצא בכושר מזוויע.

הפועל תל אביב של העונה הבאה תהיה קצת שונה מהקבוצה הגוטמנית הטיפוסית. קבוצה גוטמנית טיפוסית מורכבת ברובה מברגים, מחיילים נאמנים שהולכים באופן עיוור אחרי המפקד, עם מעט מאוד כוכבים והרבה מאוד משמעת טקטית. גוטמן אף פעם לא היה מאמן של כוכבים גדולים כי הוא הכוכב של הקבוצה. כוכבים לא קונים את המניפולציות שלו, את הטריקים שלו, את הכריזמה שלו. בעונה הבאה גוטמן יצטרך להתאים את עצמו לקבוצה מעט אחרת. יותר כוכבנית, יותר וירטואוזית. לגוטמן יש העונה שחקנים שיודעים לקחת אליפות. השאלה היא האם הוא ייתן להם חופש פעולה לעשות זאת. לגוטמן יש העונה סגל רחב עם לא מעט שחקנים שהיו חסרים לו בעונה שעברה, שחקנים שגם מבינים מה המטרה הגדולה של העונה הקרובה. השאלה היא האם ינוהלו נכון ולא ידוכאו ויתמרמרו על דקות המשחק והיחס שהם מקבלים.

כדי שהפועל תל אביב תזכה באליפות, מיכאל זנדברג צריך לסיים כשחקן העונה. זנדברג מספק לגוטמן הרבה פתרונות לבעיות שהעיקו עליו בעונה שעברה, אבל גם לא מעט אתגר כמאמן. זנדברג הוא גולר מדופלם שמגיע לקבוצה שהיתה יותר מדי תלויה בחלוץ שלה בעונה שעברה, אבל בשנתיים האחרונות מאזן השערים שלו הפך משני לעומת מאזן הבישולים שלו. זנדברג הוא שחקן שיודע לקחת אליפות. הוא, יותר מכולם, היה אחראי על האליפות הראשונה של בית"ר בעידן גאידמק, אבל הוא גם שחקן שבע ולא נראה כמו הסופרסטאר שיכול לזכות בתארים עם שלוש קבוצות שונות. זדנברג הוא שחקן מאוד חכם, אבל כזה שלא סובל מאמנים מתחכמים. הוא יותר שחקן של דריבל שאוהב לעכב את הכדור אצלו מאשר להניע אותו כמו שגוטמן אוהב. גוטמן יצטרך לעזור לזנדברג למצוא פתרונות לירידה ברמת הכיבושים, להתעכבות עם הכדור והרעב שנשחק, וגם לשמור את הקשר שחזר מפציעה בריא. בלי זה, עם כל הכבוד לדדי בן דיין, יהיה קשה להצביע על שינוי מהותי בהפועל תל אביב לעומת השנה שעברה.

אפשר לעלות עוד לא מעט שאלות בהקשר להפועל תל אביב 2009/10, ובראשן בוודאי תמצאו את החידה מתי ביברס נאתכו יהפוך לשחקן משפיע ויצדיק יותר את האשראי המרשים שהוא מקבל מהמאמן. אבל לכל אלה אין סיכוי להצליח, אם הנהלת הפועל תל אביב לא תעמוד מאחורי המאמן שלה גם בעונה הבאה. זה מה שהפך את העונה הקודמת של האדומים לשנת מהפך, למרות הפתיחה הקטסטרופלית. גם העונה גוטמן בנה קבוצה קצת חדשה שתהיה חייבת סבלנות. יהיו עוד חריקות בדרך, יהיו ימים לא קלים, וגוטמן תמיד מצליח במועדונים שהולכים אחרי הדרך שלו באותה נאמנות כמוהו. האם אלי טביב וגבי קצרה יעשו זאת כמו מוני הראל, או שינסו לנצל את המשבר הראשון כדי להכניס את המאמן שלהם? זאת שאלה לא פחות חשובה מהאם ממוצע האיבודים של נאתכו יירד למינימום.