קח אותי, כץ

המצב הנוכחי: מלחה של השנים האחרונות הפכה למקום עצוב. אין כסף, אין הצלחה בליגה או באירופה, והסגל לעונה הקרובה הוא עדיין בגדר רעיון. דני קליין כבר מכיר את כל הדיילות של "אל על" עקב חיפושיו אחר רוכש לקבוצה, והמשימה שלקחו על עצמם אנשי ההנהלה בקיץ הקודם – למצוא בעלים חדש למועדון – הפכה מהרת גורל לסוג של בדיחה תפלה בין החבר'ה.

יאללה, איפה חותמים: ירושלים אידיאלית עבור כץ, זה המקום בו הנקמה בפדרמן יכולה להיות המתוקה מכל. דמיינו את רענן כץ מתחבק עם שחקני הפועל ירושלים על הפרקט של יד אליהו, צלחת האליפות בידו וסיגר תחוב לפיו, כשממול פדרמן, לבוש חולצה שחורה, מביט בו בעגמומיות שימון מזרחית. אחרי שנתיים אפורות ונטולות הילה גאידמקית, ירושלים משוועת למישהו שיזריק צבע ועניין למועדון הכדורסל מספר 2 במדינה, וכץ הוא האיש שיכול איכשהו לצקת תוכן ריאלי בדמיון הירושלמי הפורה. ירושלים היא הקבוצה היחידה שבנויה מנטלית לסוג כזה של לחץ וציפיות, היא הרי הייתה רחוקה סל אחד מאליפות, כך שיש בסיס ומסורת שאפשר לעבוד איתם מהר ולעניין, כמו שכץ אוהב.

אהה, תנו לי לחשוב על זה: איכשהו, ירושלים היא קבוצה שכל ההוראס ג'נקינסים נדבקים אליה, והאריאל מקדונלדים לא מגיעים אליה. או שמגיעים והופכים בלית ברירה לג'נקינסים. במילים אחרות: למרות שעכשיו הבעיה של ירושלים היא כסף, היא הראתה לאורך השנים שגם כשיש לה כסף, היא יודעת לבזבז אותו ולא לנצל אותו. הרי ראינו סגלים מוצלחים מוחלפים כעבור שנה, וקבוצות עם פוטנציאל נחרבות מהיסוד, ודני קליין הוא לא האיש שיוכל לחשוב רחוק ולתכנן קבוצה שתנקום בפדרמנים. לכץ יש כסף, אבל כמו כל איש עסקים טוב, הוא רוצה להשקיע אותו ולא לזרוק אותו. פרויקט הארנה הוא התשובה של הבירה לרכבת התחתית של תל אביב, ועם כל הכבוד לאוהדים הנהדרים במלחה – רענן כץ הוא איש של חליפות ושואו שנטמע היטב בנוקיה, ולא עסקן עם עיגולי זיעה בבית השחי שיושב בחומוס פינתי.

איך יתקבל: בשטיח, אדום כמובן. החשדנות הבסיסית כלפי אנשים שבאים ממכבי תל אביב (גודס, לדוגמה) לא קיימת במקרה שלו, כי עבור הירושלמים מדובר בהתגלותו של צ'ה גווארה היהודי. אז מה אם הוא איל נדל"ן ממיאמי.

משפט ממסיבת העיתונאים: "אני האיש שיחבר את ירושלים, והיא הולכת להיות בירת הספורט של ישראל. תגידו לאלה בתל אביב שאנחנו רצים לדאבל".

המצב הנוכחי: מאז עלתה לפני שנתיים לליגת העל, הפועל חולון היא הקבוצה התוססת, המעניינת, הסקסית והמלהיבה ביותר בליגה. היא הייתה מפלצת עם סגל של קבוצת יול"ב איכותית ולקחה תואר היסטורי, ואחר כך הפכה לסינדרלה שמצליחה לקחת גביע ולתת עונה מרשימה עם תקציב של שקל וחצי. הסרט הרומנטי היה נפלא, ואז האורות נדלקו וכולם גילו שהוליווד פינקה בשעה וחצי של אשליות, ועכשיו צריך לצלוע ללחות והפקקים שמחוץ לקולנוע "רינה" הנטוש.

יאללה, איפה חותמים: אם כץ מחשיב את עצמו כאיש עסקים מוצלח, הוא חייב להתקשר עוד היום ליו"ר טובי שוורץ, ולהגיד לו להכין את הניירת. חולון תפורה על כץ האמוציונאלי, זה שקודם שולף ואחר כך חושב. זה מועדון עם מסורת, עיר של כדורסל, רגש ועניין, והכי חשוב: קבוצה שתאדיר את שמו. בירושלים קליין הוא הכוכב, בגליל קטש ובחולון רק מחפשים מישהו כדי לכתוב עליו שיר שיעיף את תקרת אולם הפחים לשמים (ואז סוף סוף יבנו גג חדש). זה עבד אצל דורסמן, זה יעבוד גם אצל כץ. האוהדים הם חלק מההנהלה, ושוורץ יכול להיות יד ימינו הנאמן, כך שכץ מגיע למקום בו הוא ה-מלך.

אהה, תנו לי לחשוב על זה: קבוצה אמוציונאלית כמו חולון חייבת בעלים קר רוח ושקול. חולון היא מיני מזרח-תיכון וחוסר היציבות הוא הדבר הכי יציב בה. חולון זקוקה לבעל בית שיבנה אותה לאט ויעמיד אותה על הרגליים, ולא עוד מיליונר שירים אותה לשמים ויטיח אותה לאחר מכן באדמה. כבר ראינו בימיו במכבי תל אביב שכץ הוא לא בדיוק מהאנשים שחיים את הקבוצה, ואם יתחיל לנהל אותה בשלט רחוק, עוד לפני שיגיד "מוטי ששון" הוא ימצא את עצמו כפרסונה נון גרטה בעיר.

איך יתקבל: השם "רענן" יהיה הנפוץ בין ילודי העיר בשנים הקרובות.

משפט ממסיבת העיתונאים: "אני אדאג שעמיר עוזי יבנה קבוצה כמו הפלאפל שאכלתי עכשיו בכיכר סטרומה – כזאת שמשאירה טעם של עוד".

המצב הנוכחי: מישהו זוכר את הימים בכפר בלום? האולם המפוצץ בגן נר במשחקי הפלייאוף נגד חולון בעונה שעברה, הבהיר שיש סיכוי טוב שיצור הכלאיים הזה נשאר ולא הולך לשומקום. בית ההשקעות "אלטשולר שחם" ממשיך להשקיע כסף, ואין סיבה שהקבוצה לא תעמיד שוב את האוטובוס מחוץ ליד אליהו בסוף מאי.

יאללה, איפה חותמים: אם יש מישהו שגורם לפדרמן ומזרחי להזיע ולחשוש לגורל האליפות זה עודד קטש, כך שכץ עושה עסקה לא רעה. אחרי ניצחון על מכבי בגן נר, כץ יחבק את קטש, חביבו של פדרמן, ויפזול הצדה בחדווה כדי לראות את דייויד מחליף צבעים מרוב זעם. יש עבר מפואר, יש המשכיות של הצוות המקצועי ומרבית שחקני הסגל, ויש קבוצה שנחשבת מותג לארץ ישראל היפה. מפה אפשר רק להמריא.

אהה, תנו לי לחשוב על זה: קחו את העסקנות של דני עטר, הכבוד והגאווה של חיים אוחיון והפה הגדול של עמית גל, תוסיפו להם אישיות דומיננטית כשל כץ, ותקבלו תערובת שעלולה להסריח כמו הדשן בשדות עמק יזרעאל. חוץ מזה, קטש תמיד יהיה יותר פופולרי ממנו. אם הקבוצה תגיע לגמר הפיינל פור או תיקח גביע אז יגידו שהקוסם הבשיל ותהליך הבניה הצליח; אם הקבוצה תיכשל יגידו שכץ הפריע לשקט התעשייתי שהכותש הצליח להשריש בגליל.

איך יתקבל: בחיבוק אמיץ. עטר ואוחיון יניחו על שולחן הפורמייקה קערת פירות וקנקן לימונדה, יגידו "כן" לכל תנאיו של המיליונר ויחייכו בהקלה על שירד מהם עול כלכלי לא פשוט.

משפט ממסיבת העיתונאים: "אתם תראו שבעוד כמה שנים האולם בגן נר לא יספיק. אני הולך להרים ארינה עם 15 אלף מקומות בנהלל, כדי שגם לאלה מעמק החולה יהיה מקום במשחקי היורוליג".

המצב הנוכחי: שתי הקבוצות משקפות נאמנה את מצב הכדורסל בפריפריה. נהריה חוותה בעונה שעברה טראומה והיא חיה מכספי העירייה, ולאחר שבנתה את עצמה לאורך שנות ה-2000, כולל הצלחות באירופה והנחתת זרים איכותיים, היא התמוטטה כלכלית והעונה שאיפותיה מסתכמות בהישרדות בליגה ואולי איזו הפתעה בגביע. סביב אשקלון תמיד יש סימני שאלה מסוג כלשהו, אבל עכשיו שמורן רוט וכריס ווטסון הגיעו, יש משהו שאפשר לעבוד איתו.

יאללה, איפה חותמים: יש חוף, יש קהילה, אבל מדובר בשתי ערים שסובלות מהמצב הביטחוני ועולות לכותרות רק כשנורה קסאם או שספינת דיג לבנונית חשודה כיאכטה של החיזבאללה. כץ יכול להיות האיש שיביא את הכסף הגדול לפריפריה, ישקם את נהריה ויהפוך אותה לבית חם עבור הכדורסלן הישראלי, או לחילופין ייקח את אשקלון צעד אחד קדימה ויגרום לה להאמין שהיא כבר לא אחת שצריכה לפנטז רק על שחזור הזכייה בגביע ווינר.

אהה, תנו לי לחשוב על זה: כץ הוא אחד שחושב בגדול, וכאחד שרגיל לצפות בדווין וויד, המעבר לדרור דוידי האשקלוני יכול לגרום למשבר נפשי. חוץ מזה, מדובר בשתי קבוצות שיסמנו את כץ כציוני או יהודי בעל לב חם במיוחד, אבל חשוב לזכור שהדוד ממיאמי שם דולרים כי הוא רוצה להכאיב לשמעון ודייויד ולא להוריד את מכבי ראשון לציון ליגה.

איך יתקבל: כמשיח. אנשי המיצובישי לנסר וברודווי 80 יתקשו להסתגל למכונית השרד כהת חלונות וסיגר הגואנטנמרה המשובח, אבל הכסף, העניין התקשורתי והשם הגדול, יגרמו לכולם להאמין שההצלחה הספורטיבית עוד תאמיר את מחירי הנדל"ן בעיר.

משפט ממסיבת העיתונאים: "אני סוג של בן גוריון מודרני, רק שאני לא הולך למדבר אלא הולך להפריח את המדבר"