פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פוליטיקלי אינקורקט

        מדור חדש בוואלה! בייסבול: משה ברקוביץ' מבליח ומצליף ללא רחם. על המוקד: הקריסה של דני הארן והסדרה בברונקס

        לפני שניכנס לסדרה המאוסה בין ניו יורק יאנקיז לבוסטון, נפתח דווקא עם אריזונה ודני הארן. בשקט בשקט, הארן עם ERA של 6.26 בשלושה שבועות האחרונים מאז האולסטאר. לאלה שלא מכירים אותו, לא מבינים ובא להם להתעלק ולבלבל את המוח בשביל צומי, נוסיף ונאמר שהארן היה המגיש השני הכי דומיננטי בליגה אחרי טים לינסקאם בחצי הראשון של העונה, שאותו סיים עם ERA באזור ה-2.00.

        הנתונים הללו לא ממש מפתיעים, כי הארן מתפרק באופן קבוע בכל שנה אחרי האולסטאר, אבל העונה הוא היה כל כך דומיננטי בחצי הראשון, שהיו רבים שחזו לו המשך הצלחה גם בחצי השני. אני לא זוכר אם עשיתי התערבות עם אריאל גרייזס על העניין הזה, אבל בינתיים נראה שהייתי מנצח. אריאל לא לבד - מומחי פנטזי רבים חשבו שהוא יהפוך את הטרנד הזה העונה.

        ועכשיו, למנה העיקרית. סופסוף הצלחתי לשבת בשקט בסוף השבוע, ולראות תשעה אינינגים מלאים של בייסבול איכותי והרי הרשמים.

        א. סי.סי. סבאת'יה הוא מפלץ אמיתי, וכשהוא בזון ועם ביטחון אי אפשר לעצור אותו. אפילו פרינס פילדר, שדופק בזעם על דלת חדר ההלבשה, לא היה מפחיד אותו. זה סימן מעולה ליאנקיז שככה סיסי נראה בבית, במשחק חשוב, מול הארכי-יריבים. אני חושב שבפלייאוף של השנה סי.סי. יהיה בסדר.

        ב. קליי בוכהולץ אחלה מגיש עם עתיד גדול.

        ג. לכל קבוצה יש עליות וירידות, והירידה הנוכחית בכושר של בוסטון מטרידה אותי מאוד בתור שונא רד סוקס מוצהר. קבוצות צריכות להגיע לשיא שלהן באוקטובר, וכרגע היאנקיז נראים בשיא והרד סוקס לוקחים הפסקה בדיוק כשצריך. אני ממש לא אתפלא לראות את המגמה הזו מתהפכת בסוף העונה.

        ד. מנטאליות: מה שאפיין כל כך את הקבוצות היאנקיות של העשור הקודם הייתה ההרגשה שכשזה קובע אי אפשר לנצח אותן. זו ההרגשה שיש כיום לשונאי רד סוקס. אז כן, הם מעלים את סמולצי ומפסידים, הם מעלים כמעט רוקי נגד האס של היאנקיז בחוץ ומפסידים, אבל התחושה היא שכשזה יקבע, הם ייראו הרבה יותר טוב. הקבוצה שבה משחק אלכס רודריגז חייבת להוכיח שהיא מסוגלת לנצח במאני טיים. יש רוחות של שינוי בברונקס בעיקר בגלל התוספת של סבאת'יה, בארנט, טשיירה וגם ג'ירארדי שמכניס ווינריות, אבל כל עוד א-רוד שם אתה יודע שהם יצליחו לבעוט בדלי.

        ה. קצת מצחיק היה לשמוע את השדרים מייחלים לשובם של דייס-קיא (אין טעות באיות) וטים וייקפילד לרוטציה של הרד-קוקס (גם כאן אין...), כשדסקסו שם את מצב הרוטציה הנוכחי. למה שדרים לא רואים מה שכל אוהד כורסא ממוצע יודע? הם לא יודעים שוייקפילד זה מגיש של 50%? הם לא מבינים שדייס-קיא הוא סוס מת במייג'ורס? הכוח של הרד סוקס הוא בבקט ולסטר ואולי בבוכהולץ, אם ימשיך ככה. על השחרור של מאסטרסון הם לא יכולים להצטער בגלל ויקטור מרטינז, אבל הרוטציה שנראתה הכי עמוקה במייג'ורס פגיעה מאוד כרגע. מצד שני, כל מה שאתה צריך בפלייאוף בהגשה הפותחת זה שלושה מגישים טובים, ואת זה יש להם.

        ו. קווין יוקיליס באאוטפילד: היה שווה לראות את המשחק רק בשביל זה. לראות אותו מחייך לקהל אחרי תפיסה מוצלחת ואת הפרצוף הלחוץ והמתפלל שלו בכל אט-באט, שמבקש מאלוהים שלא ישלח כדורים לכיוון שלו. מאוד הזכיר לי את הפרק על ג'רמי ג'יאמבי במאני בול, שהיה בול אותו הדבר (למרות שיוקיליס שחקן הרבה יותר אתלטי ובאינפילד הוא בסדר גמור). בכל מקרה, זה הזמן לעשות ניסיונות מצידו של טרי פרנקונה. אולי לא במשחק נגד היאנקיז, אבל בגדול זו מחשבה נכונה.

        ז. מריאנו ריברה: היה נדמה לי, או שראו אותו דופק קללה עסיסית עם ההומר בשמיני, שהגדיל את היתרון לחמש ריצות והרג לו אפשרות שמירה אחרי שכבר התחיל להתחמם?