את הכדורגל היפה ביותר היום לא משחקים באירופה, אלה בדרום אמריקה, ארגנטינה יותר נכון. הנבחרת הלאומית מועמדת מס' 1 לזכיה במונדיאל (את זה לא אני קבעתי, תשאלו את סוכנויות ההימורים באנגליה) והליגה בטירוף. לפני קצת יותר משנה היתה זו בוקה ג'וניורס, שלקחה את הסופר קאפ אחרי ניצחון על ריאל מדריד הגדולה. העונה הנוכחית היתה של קבוצה קטנה במונחים ארגנטינאים (כולה איזה 100 אלף אוהדים), שמציגה כדורגל שוטף, מהיר, מלהיב - ראסינג קלוב. הארגנטינאים קוראים למועדון "לה אקדמיה".
מי שראה את 'משחק העונה', זה שבדיעבד גם הכריע את גורל האליפות, בין ראסינג לריבר פלייט, קיבל הגדרה מחודשת למונח כדורגל. קרוב ל 65 אלף אוהדים מילאו את איצטדיון "פרזידנט פרון" והכינו קבלת פנים חמה למחנה של ריבר, שדורגה שניה בטבלה, עם חמש נקודות פחות, אבל עם תחת של קבוצה שתוארים בשבילה הם עניין שבשיגרה. האוהדים, שהיו צרודים משירה כבר שעות לפני שריקת הפתיחה, הציפו את המגרש בפיסות נייר וצבעו אותו בלבן, שלידו המגרש בו שיחקה הפועל מול לוקומוטיב, נראה ירוק בוהק. על כדור אדום, אגב, אף אחד בצוות השופטים לא חשב.
המיליונרים מבואנוס איירס, שפתחו את המשחק טוב יותר, כבשו ראשונים בדקה ה-45 משער של אסטבן קאמביאסו ונראה היה כי חבורת הכוכבים שלהם עוד יכולה, אחרי הכל, לקחת את האליפות. ראסינג, שהתעשתה במחצית השניה, התקשתה להגיע למצבי כיבוש, אבל ארבע דקות לסיום נהדף כדור ברחבת ריבר לעבר הקולומביאני, ג'רארדו בדוז'ה, שעם טיל מכל הלב קבע 1:1.
שלושה מחזורים לסיום שמרה ראסינג על פער חמש הנקודות ולמרות ששבוע אחרי זה הלחיצה את עצמה עם תיקו 0:0 מול בנפילד שהוריד את הפער מריבר ל-3, מול לאנוס בבית היא מצאה איכשהו את הדרך לנצח (למרות משחק בינוני) והשאירה משימה אחת קטנה למחזור האחרון - להשיג נקודה בחוץ מול ולז סארספילד. המשימה, כמו שאתם כבר יודעים, הושלמה בהצלחה.
אוניברסיטה של כדורגל
מועדון הכדורגל של ראסינג קלוב הוקם ב-25 למרץ 1903. תושבי העיר אבלנדה, שסבלו מאבטלה קשה, ראו את התקווה במועדון הקטן. 10 שנים בלבד אחרי שהוקמה, זכתה ראסינג באליפות הראשונה. סליחה, שבע אליפויות ראשונות. בין השנים 1919-1913 שלטה ראסינג בכדורגל הארגנטיני ללא עוררין, הסגנון המלוטש, בפניו לא עמדה אף קבוצה הליגה הביא לכינוי שניתן למועדון הצעיר "לה אקדמיה" בעברית פשוטה האקדמיה. האוהדים פשוט הבינו שזה לא בית ספר לכדורגל, זו כבר אוניברסיטה.
הליגה המקצוענית בארגנטינה הוקמה אחרי מלחמת העולם השניה וראסינג הייתה לקבוצה הראשונה שזכתה בשלוש אליפויות רצופות (1951-1949). באמצע שנות השישים שיחקו בראסינג שחקנים כמו לואיס קארנזו, אוסקר מרטין, אלפו באסל (שאימן מאוחר יותר את נבחרת ארגנטינה) רובן דיאז, חואן חוזה רודריגז ומיגל אנחל. השמות האלו אולי לא אומרים כלום לאלו שלא מתעניינים בכדורגל דרום אמריקאי, אבל בארגנטינה הם אגדות חיות. הקבוצה ההיא כונתה "הקבוצה של חוזה" על שם המאמן חואן חוזה פיצוט, שיצר מערך התקפי, שלא הפסיד במשך 39 משחקים ואחרי האליפות של 1966, הביא את התואר הגדול ביותר בהיסטוריה של ראסינג - זכיה בסופר קאפ של 1967, עם ניצחון 1:2 על סלטיק.
הפופולאריות של ראסינג הגיעה באותם ימים לשיאה 100 אלף צופים הגיעו לאותו גמר מול סלטיק והרבה יותר יצאו לחגוג ברחבי ארגנטינה לאחר סיום המשחק. אבל כמו העליה, כך גם הנסיקה. האקדמיה לא זכתה מאז באליפות הליגה ופינתה את הבמה לשתי הגדולות מבואנוס איירס.
העונה היה ברור כבר מההתחלה, שרוח חדשה מנשבת בראסינג. הקבוצה הפסידה רק פעם אחת (3:1 לאלופה בוקה ג'וניורס) ומלך השערים של הקבוצה, הקולומביאני מקסימיליאנו אסטבס (9 שערים), צפוי להיבחר לשחקן העונה. בוקה וריבר סיפקו בעשרים השנה האחרונות כוכבים גדולים לכדורגל האירופי, החל ממראדונה, דרך באטיסטוטה ועד סאביולה. בברצלונה, ריאל ויובה כבר קנו כרטיסי טיסה בעונה הבאה הולכים על רכש אקדמי.