וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אחד טוב לב, אבל קצת טמבל

עומר דיקמן

1.8.2009 / 13:15

לצד כמה מהלכים נאים ומתבקשים, הקיץ הזה הביא עימו גם מספר צעדים בלתי הגיוניים בעליל. עומר דיקמן החליט לדרג אותם

6. הסוכן של אריזה

תוספת כסף, סיכוי לטבעת, מקום ברוטציה, אפילו אהבה לעיר – אין ספק שישנן סיבות רבות וטובות לשחקן לעזוב את קבוצתו ולחתום על חוזה בקבוצה אחרת. היעלבות של הסוכן שלך, עם זאת, היא לא אחת מהן. במסגרת השיגעון הכללי שאחז בלא מעט שחקנים וסוכנים הקיץ, החליט טרבור אריזה לעזוב את המקום המובטח בחמישייה של האלופה המכהנת ואת דירת הפאר בעיר המבוקשת ביותר בליגה, והלך לשחק ביוסטון המתפוררת בשביל אותו כסף בדיוק. למה, אתם שואלים? בגלל שהסוכן שלו נעלב.

ואני לתומי חשבתי שהסיבה שבגללה שחקנים שוכרים אנשי מקצוע מנוסים ולא ילדים בני שבע, זה כדי שהם ישיגו לשחקן שלהם את החוזה הטוב ביותר במקום לשלוח אותם להיקבר בקיבינימט בכל פעם שג'רי באס ישכח להגיש להם בורקסים. הלייקרס, מצידם, אמרו תודה לאל והחתימו את רון ארטסט באותו כסף בדיוק, ואם זה לא הספיק אז שנייה וחצי לאחר מכן יאו מינג החליט לסיים את הקריירה וגזר על אריזה לבלות את 5 השנים הבאות בתחתית הטבלה, אי שם בין ממפיס לקליפרס.

5. הבלבול של מינסוטה

קשה להחליט מה מהמהלכים שביצעה מינסוטה הקיץ היה מטומטם יותר – לשלוח את שני הגארדים הבכירים שלה לוושינגטון בתמורה לבחירה החמישית בדראפט הסופר בינוני של 2009, או לבזבז את הבחירה הזו על ריקי רוביו למרות שזה הכריז קבל עם ועדה שאין לו שום כוונה להגיע למינסוטה בגלל ש"אמא שלי לא אוהבת מקומות קרים".

בינתיים, כדי שבטעות שלא יישאר לה בסגל מישהו שיודע לשחק כדורסל, שלחו הוולבס את טלפייר וקרייג סמית' שנתנו עונה טובה מאוד יחד עם מארק מדסן לקליפרס, בתמורה לחוזה הנגמר העונה לשם קוונטין ריצ'ארדסון, וזאת למרות שהחוזים של כל השחקנים הנ"ל מסתיימים אף הם בקיץ הבא, כך שהדבר היחיד שיצא להם מהטרייד הזה זה הוא חיסכון ב-2 לוקרים. בסופו של דבר, כמה מפתיע, צפויים לחתום רוביו ואימו החמימה בברצלונה, בעוד מינסוטה נשארה עם קו אחורי של ג'וני פלין וצ'אקי אטקינס, וכל מי שמצליח למצוא כאן איזשהו שמץ של הגיון מוזמן לצבוע אותו בצבעים שמחים ולשלוח למערכת. בין הפותרים נכונה תוגרל הפנסיה של קווין מקהייל.

4. הקלטת הלוהטת של לברון

והנה לכם דוגמה מצוינת לכך שגם שחקן שיש לו יותר יועצי תקשורת מאשר כיורים מצופי זהב מסוגל להתנהל לפעמים כמו פואד בן אליעזר. חודש וחצי של השמדת ראיות והדחת עדים גרמה לכולנו לחשוב שאותו דאנק מסתורי של ג'ורדן קרופורד כלל סיבוב של 360 מעלות באוויר, דילוג מעל ראשו של ג'יימס, והטבעה מהדהדת שהסתיימה בהטחת הכדור בפרצופו חסר הישע של לברון תוך שהנ"ל מנשק את סוליות נעליו של קרופורד.

אלא שבסופו של דבר, מתברר שהסרטון האמיתי הוא בסה"כ צילום מטושטש של איזה ברנש שמטביע בזמן שלברון עובר בקצה הפריים עם הרכב שלו בדרכו לקנות צ'יפס במקדיוויד. לא משהו מביך יותר מקליפ בר-מצווה ממוצע. בחייאת, לברון/נייקי, באמת חשבתם שבעידן בו כל נפיחה מוצאת את דרכה ליוטיוב, תוכלו למנוע מהסרט הזה להתפרסם? לברון יכול היה לצאת מלך אמיתי אם בתחילתו של כל הפיאסקו הזה היה דורש מנייקי שישחררו את הקלטת וחוסך לכולנו חודש וחצי של המולה תקשורתית שלא עשתה טוב לאף אחד. כאילו, חוץ מלקובי.

3. הזאק רנדולף של ממפיס

לו הייתי איזייה תומאס (ותודה לאל שאני לא), הייתי שולח מיד זר פרחים ענקי לכריס וואלאס, הג'נרל מנג'ר של הגריזליס, ומודה לו על כך שבתוך שנתיים הספיק להשכיח את כל מורשתי, ולתפוס בבטחה את תואר המנג'ר הגרוע בתולדות הליגה. שנה וחצי לאחר אותו טרייד הזוי ששלח את פאו גאסול ללייקרס בתמורה לאריזת מסיבמבה, החלו הדברים סופסוף להיראות טוב עבור ממפיס.

אוסף של בחירות דראפט שהשתלבו היטב ומאמן מוצלח בשם ליונל הולינס יצרו שם תשתית לא רעה בכלל של צעירים מוכשרים ומספיק קאפ ספייס כדי להביא את אחד הפורוורדים הצעירים המשובחים שהסתובבו בשוק הקיץ, כדוגמת פול מילסאפ או דיוויד לי. במקום זה החליט וואלאס להשליך את יהבו על לא אחר מאשר זאק רנדולף, שחקן שהתועלת היחידה שהביא בקריירה שלו זה לקופת המדינה באמצעות תשלום דמי ערבות מדי חודשיים לערך. שנתיים לאחר ששלח את פאו וחוזהו היקר ללייקרס כדי לחסוך כסף, הביא וואלאס שחקן גרוע בהרבה באותו כסף בדיוק וקבר את פרוייקט הצעירים של ממפיס תחת 150 הקילוגרמים של זאק החזק.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה

2. סדרי העדיפויות של טורקוגלו

ואם חשבתם שהסיבה של אריזה להחליף קבוצה היתה הזויה, אז הנה בא הידו טורקגולו וגורם לאריזה ולסוכן שלו להיראות כמו שני האנשים הרציונאליים ביותר בעולם. לאחר עונה חלומית במדי המג'יק שחקקה את שמו של טורק בספרי ההיסטוריה של הליגה, החליט הידו לוותר על המשך החוזה עם אורלנדו ועל ההזדמנות להיות שחקן מוביל בקונטנדרית בכירה לשנים הקרובות והלך לחפש את מזלו בשוק הפרי אייג'נטס.

כל זה עוד היה יכול להיות נסבל איכשהו אילו הוא לא היה דוחה הצעה סופר נדיבה מקבוצת הצמרת של פורטלנד והולך לחתום עם טורונטו הבינונית בשביל עוד שקל וחצי, תוך שהוא משתמש בטיעון הסופר הזוי לפיו אשתו רוצה לגור בעיר עם קהילה הטורקית גדולה. ואני לתומי חשבתי שכל הרעיון בלעבור לאמריקה הוא לגור במקום שיש בו פחות טורקים. ניחא. גם בעולם ציני כמו עולם הספורט האמריקאי, בו הסנטימנטים תופסים מקום משני ביותר מתחת לערימות הדולרים, אין ספק שמהלכו של הטורקי קובע רף חדש של ציניות. בגיל 30, במקום להפוך לספורטאי הטורקי הגדול בכל הזמנים, העדיף טורקגולו לפרוש לסוג של פנסיה מוקדמת בקנדה השלווה. נו, מילא: העיקר שאפשר לקנות רחת לוקום ממש מתחת לבית.

1. המשא ומתן של אודום

והתואר, גבירותיי ורבותיי, הולך ללמאר אודום, האיש ששיגע את כל הליגה בחודשיים האחרונים רק כדי לחתום בסופו של דבר באותה הקבוצה, בשביל פחות כסף ממה שהוצע לו מלכתחילה. עד עכשיו עדיין מנסים טובי הפרשנים להבין מה לעזאזל ניסה אודום להשיג באמצעות אוסף המהלכים התמוהים שביצע הקיץ.

תחילה הוא דחה הצעה של 36 מליון ל-4 שנים בטענה שהוא רוצה - מה זה רוצה, חייב! - חוזה ל-5 שנים לפחות על מנת לקנות קדילק לכל אחד מניני ניניו העתידיים; המשיך בדחיית הצעה של 40 מליון ל-5 שנים מפורטלנד כשגילה ש 40/5 זה פחות מה-9 מליון שהוצעו לו מלכתחילה; עבר לשחק פוקר מול מיאמי והלייקרס במקביל תוך שהוא משחרר הצהרות לתקשורת כל 15 דקות ומעלה את הסעיף לכל הנוגעים בדבר, ולבסוף גילה שלמרבה הצער ג'רי באס הוא שחקן פוקר קצת יותר טוב ממנו, וסגר על הצעה של 33 מליון ל-4 שנים. כן, קראתם נכון – 3 מליון פחות מההצעה המקורית. חבל, מי יודע מה היה קורה אילו אודום היה ממשיך להתמקח. אולי הוא היה מצליח להשיג חוזה אפילו נמוך יותר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully