פיליפ חביב

למי שלא מכיר מספיק טוב את ההיסטוריה של מריאנו ריברה, גדול הקלוזרים בכל הזמנים, נספר שהוא החל את הקריירה שלו במייג'ורס כפותח. אחרי שעשה את הדרך מהיאנקיז לליגות הנמוכות ובחזרה, רצה ג'ורג' סטיינברנר להיפטר ממנו. לאחר שלא סוכם על טרייד עם סיאטל, נשאר ריברה והפך לסט אפ של ג'ון ווטלנד הותיק. כשפרש ווטלנד הפך הפנמי לקלוזר של ניו יורק, והשאר הוא, כמובן היסטוריה.

עד כה, נראה המסלול של פיל יוז דומה. יוז החל את הקריירה כפרוספקט מבטיח של הפסים, אבל יכולת ירודה לצד סדרת פציעות גרמה לג'ו ג'ירארדי להזיזו אל הבולפן במהלך העונה הנוכחית. היאנקיז סובלים לאורך העשור האחרונות מבעיית מחליפים קשה, ולג'ירארדי כבר לא נשארו פתרונות. המהלך התברר כמבריק, כשיוז הפך להיות אחד הסט אפים הטובים ביותר בליגה. בשבוע שעבר הוא קיבל הזדמנות ראשונה לשמירה, וביצע אותה בהצלחה מול אוקלנד.

מעבר לשאלה לאן הולכת הקריירה של יוז והאם יבוא יום שבו יחזור להיות מגיש פותח (לפי שעה, נראה שכן), הפסים נפטרו בעזרתו מהחידה הקשה ביותר שלהם בשנים האחרונות - איך שמים את הכדור ביד של ריברה. הפותחים של ניו יורק היו בדרך כלל סולידיים, אבל אם יצאו לאחר פחות משמונה אינינגים, לא יכולת לדעת איך יתפתח שאר המשחק. ההספק של יוז ביולי עומד על שש החזקות יתרון (הולד), שמירה אחת וניצחון אחד, וכל זאת בעשר הופעות. יש בעל בית חדש בבולפן של הפסים.

במשך העונה דובר רבות בסט. לואיס על כך שאין הגנה לאלברט פוחולס. ה-MVP היוצא וכנראה הנכנס של הליגה חובט בלי הכר, אבל לא מקבל פרוטקשן. למה הגנה סביבו כל כך חשובה? כדי שמגישים יריבים יידעו שאם יוליכו אותו במזיד או שיגישו "סביבו" (הולכה שלא בכוונה תחילה), הם יקבלו אחריו חובט שמסוגל להעניש.

מאט הולידיי עבר לפני פתיחת העונה בטרייד מקולורדו לאוקלנד. ההצלחה שלו (למעלה מ-31 אחוז לאורך הקריירה) נזקפה לזכות העובדה שהוא משחק ב"קורס פילד", גן העדן לחובטים של הליגה. הולידיי עשה פניית פרסה חדה לאחד המגרשים הפחות ידידותיים, הקולוסיאום הענק באוקלנד שדי דופק את הממוצע. אבל חובט טוב נשאר חובט טוב, ואת האייז הוא עזב עם ממוצע של 28.6 אחוז, 99 חבטות ו-11 הומראנס. ירידה? בהחלט, אבל בוודאי שלא קריסה.

כשהקרדינלס והאייז ביצעו את הטרייד, סט. לואיס שיחקה בפילדלפיה ואוקלנד בניו יורק, מה שאיפשר לשחקן להגיע עוד באותו יום של השלמת העסקה ולשחק במדי הציפורים האדומות. ההספק שלו: 4 מ-5, ריצה אחת והכנסת ריצה. השורה הסטטיסטית הזו מעידה בדיוק על הבעיה של הקרדינלס - הולידיי הוא מה שהם היו צריכים, אבל לפניו ואחריו עדיין אין מספיק תוצרת. ועדיין, כשלצדו השחקן הטוב ביותר בענף, גם הולידיי וגם סט. לואיס יכולים רק להרוויח מהטרייד הזה.

בסיפורת האמריקאית שמור לבייסבול מקום של כבוד, אולם דומה שהמשחק מעולם לא קיבל תפקיד דומה לזה שבו יוצג בספרו של בן שרווד "מותו וחייו של צ'רלי סט. קלאוד". הספר, שבקרוב מאוד יעובד לסרט, מספר על צ'רלי סט. קלאוד, ברנש צעיר ממרבלהד שבמסצ'וסטס וכוכב בייסבול בבית ספרו, ש"שואל" משכנתו את רכבה ולוקח את אחיו הצעיר סם למשחק של בוסטון רד סוקס ב-1991. בדרך חזרה מתנגש הרכב במשאית, סם נהרג וצ'רלי ממשיך להיפגש עמו ב-13 השנים הבאות בזכות יכולת נדירה לתקשר עם המתים, ולבצע את הפעילות האהובה עליהם - זריקת כדורי בייסבול.

העלילה העיקרית ב"מותו וחייו של צ'רלי סט. קלאוד" לא נסבה סביב הבייסבול, אולם למשחק בכלל ולרד סוקס בפרט יש בה תפקיד משני גדול וחשוב. לא זו בלבד, אלא שכשצ'רלי פוגש את טס קרול, מי שתהיה אהובתו, מתברר לו שהיא אוהדת של הפטריוטס, והשניים מארגנים טראש טוק סביב אהדתם לקבוצותיהם.

"מותו וחייו של צ'רלי סט. קלאוד" (הביקורת המלאה תתפרסם בעוד מספר שבועות בוואלה! תרבות) הוא ספר הרפתקאות פראפסיכולוגי שמייצר הנאה בכל מקרה, אולם השימוש הנרחב של שרווד בתרבות הספורט של בוסטון, כולל שמות כמו וייד בוגס, נומאר גארסיהפארה, טום בריידי ודרו בלדסו, נותן לו ערך מוסף עצום למתי המעט בינינו שמבינים את המשחק. עם עבודת התרגום המשובחת של יותם בן יואב, שלא כשל היכן שרבים אחרים נופלים, ותרגם את שמות השחקנים, העמדות והמהלכים בדיוק מירבי, מדובר בפנינה אמיתית לאלה מכם שצמאים לקצת תרבות בייסבול אמיתית בעברית.

- האם ה-NL מרכז ייתן לנו קרב מרובע עד הפלייאוף? כי אם כן, זה יהיה מגניב.

- מתי נפסיק להתעלל כאן בגוויה של המטס? (תשובה: כשהם יהיו קבוצה נורמלית. תשובה הנגזרת מהתשובה: אף פעם).

- יום אחרי הפרפקט גיים של מארק בהרלי, הוייט סוקס חטפו סוויפ בדאבל הדר מדטרויט. הנה לכם הגדרה חדשה לאנטי קליימקס.

- עד מתי תתקיים המשוואה "סמולץ מגיש = בוסטון מפסידה"?

- אחרי רוי האלאדיי, זק גריינקי ופליקס הרננדז, אפשר להתחיל לשרבב את שמו של ג'סטין ורלאנדר לרשימת המועמדים לסיי יאנג ב-AL.

- ואת של מאט קיין ב-NL.

- הנה שאלה לאריאל גרייזס: נו, אז מה אתה אומר עכשיו על חוליו לוגו?

- ונסיים ב: "שיואו, איזו תפיסה של דיוויין ווייז. שיואו, איזו תפיסה של דיוויין ווייז" (לא ראיתם? הגיע הזמן).

הומראנס:

1. אלברט פוחולס (סט. לואיס) - 34
2. ראול איבנייז (פילדלפיה), ג'סטין מורנו (מינסוטה), מארק ריינולדס (אריזונה) - 26
5. חמישה שחקנים עם 25 הומרים

אחוזי חבטה:

1. ג'ו מאוור (מינסוטה) - 36.3
2. איצ'ריו סוזוקי (סיאטל) - 35.9
3. הנלי רמירז (פלורידה) - 34.8
4. ג'ייסון בארטלט (טמפה ביי) - 33.7
5. מיגל קבררה (דטרויט) - 33.0

ניצחונות מגישים:

1. ג'ייסון מארקי (קולורדו), מאט קיין (סן פרנסיסקו) - 12
3. שמונה מגישים עם 11 ניצחונות

ERA:

1. זאק גריינקי (קנזס סיטי) - 2.04
2. דני הארן (אריזונה) - 2.14
3. מאט קיין (סן פרנסיסקו) - 2.27
5. פליקס הרננדז (סיאטל), טים לינסקאם (סן פרנסיסקו) - 2.45