פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אודות שמידט

        "מאנדיי, מאנדיי": איזה ג'ייסון שמידט נראה אחרי שנתיים של היעדרות, מה הערך של שון פיגינס לאיינג'לס ומה נסגר עם ארויו?

        למי שהחל להתעניין בבייסבול בשנתיים האחרונות, השם ג'ייסון שמידט לא אומר יותר מדי. מי שעוקב אחרי המשחק זמן רב, די בטוח שהבחור כבר פרש. הלילה (בין שני לשלישי) יעלה שמידט למשחק הראשון שלו מזה יותר משנתיים, כשיגיש במדי לוס אנג'לס דודג'רס נגד סינסינטי רדס.

        הסיפור של שמידט הוא סיפורו של כל שחקן שצומח בפיטסבורג, עד שהפייראטס מגלים שהוא יהיה כוכב, שלא יוכלו לעמוד בתנאי החוזה המחודשים שלו וממהרים לעשות עליו טרייד. ב-2001 עבר שמידט לסן פרנסיסקו, ושם הצליח להיפטר מהיסטוריה של פציעות בדרך למספר עונות מצויינות. לשיאו הגיע ב-2003, עונה לאחר שהגיש בוורלד סירייס, כשרשם מאזן של 5:17 עם ERA של 2.45. זה הספיק רק למקום שני במירוץ לסיי יאנג, אחרי אריק גאנייה מהדודג'רס, שנתן עונה סנסציונית בתור קלוזר. הוא נחשב לסוס עבודה, והעובדה שהמאמנים שלו היו דאסטי בייקר ופליפה אלו טוחני הזרועות הייתה בעוכריו. כי בטווח הארוך, כמות האינינגים שהגיש (מעל 200 ב-2003, 2004 ו-2006) פגעה בו.

        לאחר עונת 2006 סיים שמידט את חוזהו בג'איינטס וחתם בדודג'רס. לוס אנג'לס, שלא נודעה בשנים האחרונות בשפיות כלכלית, העניקה לו חוזה עצום על סכום של 47 מיליון דולר לשלוש שנים. כבר לאחר שלוש הופעות הוא נפצע בכתף והחמיץ חודש וחצי. הוא חזר ב-5 ביוני, רק כדי לשוב לרשימת הפצועים לאחר שבועיים, והפעם התברר שמצב הכתף גרוע משחשב. התוצאה: ניתוח שהשבית אותו לשנתיים.

        מכיוון שג'ו טורה ידוע כטוחן מגישים בעצמו, לשמידט יש עכשיו סיטואציה לא קלה. אם יראה סימני חלודה ולא יהיה אפקטיבי, המגיש בן ה-36, המשחק על חוזה לעונה הבאה, עלול להיפגע מקצועית וכלכלית. אם ייכנס מהר לתלם ויהפוך לאס שהיה (קשה להאמין, אבל לא מופרך בכלל), סביר להניח שטורה ישתמש בו עד הפציעה הבאה שתסיים לו את העונה ואולי גם את הקריירה. כדאי לעקוב אחרי האיש שעד לא מזמן היה לו את הסינקר הכי קטלני במייג'ורס.

        ג'ייסון שמידט שחקן לוס אנג'לס דודג'רס (AP , Tony Gutierrez AP)
        עומד מול סיטואציה לא קלה. שמידט (צילום: AP)

        פני מלאך

        ידידנו יקיר המדור, המגיב ולאד גררו, מיהר להכריז לפני חודשיים שעד פגרת האולסטאר ישובו האיינג'לס לפסגת ה-AL מערב. אמר וצדק - למרות הנגיסות של טקסס, המלאכים נכנסו במומנטום טוב לפגרה ויצאו ממנה מחוזקים עוד יותר. לפחות כרגע נראה שהעניינים מתחילים לשוב לקדמותם.

        אלא שדווקא החוליה החזקה של האיינג'לס בשנים האחרונות, ההגשה, לא מצליחה לשמור על רמה סבירה. ג'ו סונדרס בעונה קטסטרופלית, ג'ון לאקי עדיין לא יציב וביכולת של ג'רד וויבר חלה נסיגה קלה. באופן די מפתיע, מי שמחזיק את לוס אנג'לס היא ההתקפה, ובאופן מפתיע עוד יותר, אחד הגורמים הראשיים לכך הוא שון פיגינס.

        כמו כל שחקן שיש לו מהירות ומגע אבל אין לו עוצמה, פיגינס פחות מוערך משחקני בסיס שלישי שמספקים פאוור. הוא נודע בגניבות הבסיסים שלו (יש לו כבר 27 העונה), אבל הומראנס הם לא תחום הייצור העיקרי שלו, ובסוף השבוע חבט לשני העונה בסך הכל. ובכל זאת - אמרתם איינג'לס בייסבול, אמרתם פיגינס - ריצות מטורפות ונבונות על הבסיסים, סבלנות על הצלחת, ייצור נקודות מכלום - זה האיש. העונה הזאת לא נראית, אמנם, כמו 2005, שנת השיא שלו בקריירה, אבל פיגינס עומד בינתיים בקצב של כמעט 200 חבטות ו-50 גניבות בסיסים ביותר מ-31 אחוזים. במצב עניינים כזה, אפשר לתת עוד קצת זמן לטוריי האנטר להחלים, לולאד גררו להיכנס לעניינים ולבולפן להתייצב.

        שון פיגינס שחקן לוס אנג'לס איינג'לס (AP , Ben Margot)
        אמרתם איינג'לס בייסבול, אמרתם פיגינס (צילום: AP)

        משאלת המוות של ברונסון

        כשברונסון ארויו הגיע לסינסינטי בטרייד ששלח לבוסטון את ווילי מו פניה, אפילו לרדס, שהתמחו בהחתמות גרועות בשנים האחרונות, לא היה מושג כמה יעבוד החילוף הזה לטובתם. זה לא שארויו נתן עונות של סיי יאנג בסינסינטי, אבל הוא עדיין מגיש לגיטימי במייג'ורס, ואת פניה אף אחד לא ממש מוצא היום.

        לארויו תמיד היו פוטנציאל וגם ביצים. זכורה לטובה ההופעה שלו ב-ALCS של 2004 במשחק מספר 6 מול היאנקיז. שלושה משחקים בלבד לפני כן הוא חטף מבול של ריצות בתור פותח, בדרך להשפלה ולהפסד 19:8. במשחק 6 הוא נכנס כמחליף לקורט שילינג וסייע לשמור על הניצחון שהשווה את הסדרה ל-3:3. הבעיה שלו היא יציבות. בכל עונה יש לו את המשחקים שבהם הוא סופג מספר דו ספרתי של ריצות, כשלצדן הופעות מחשמלות.

        בשבע ההופעות האחרונות שלו, ארויו ספג עשר חבטות או יותר בשלושה משחקים וחמש ריצות או יותר בארבעה. לא משהו להתברך בו. אבל שני המשחקים האחרונים היו מאסטרפיס - תשעה אינינגים ושישה סטרייקאאוטים בהשתקה נגד המטס, שבעה ושישה מול מילווקי, בלי ריצות חובה. זה ברונסון ארויו, האיש שתמיד נותן את ההרגשה שלו רק רצה, יכול היה להשיג יותר.

        אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

        בשורה אחת

        - האם העובדה שיוהאן סנטנה חזר לעצמו, באמת מעידה על כך שלא הייתה לו שום פציעה אלא סתם נפילת מתח?

        - תיזהרו מקלייטון קרשאו מהדודג'רס. נראה שהפריצה שלו החלה.

        - הימור פרוע: אלברט פוחולס עובר או לא עובר את ה-60 הומרים העונה?

        - ג'ייסון מארקי וג'ואל פיניירו. WTF?

        - האם מישהו יזיז את גדרות היאנקי סטדיום אחורה בשנה הבאה, או שנמשיך לראות שם אורגיות של הומרים?

        - כולם מחכים לנסיגה הצפויה של דני הארן. איכשהו, יש הרגשה שהפעם היא לא תגיע.

        - סופסוף נבנה בברונקס גשר למריאנו ריברה. מה שעושה פיל יוז בבולפן של היאנקיז פשוט לא מציאותי.

        יוהאן סנטנה שחקן ניו יורק מטס (AP , Paul J. Bereswill)
        תעזבו אותו, סתם היה שבוז. סנטנה (צילום: AP)

        מצעד המנצחים

        הומראנס:

        1. אלברט פוחולס (סט. לואיס) - 34
        2. פרינס פילדר (מילווקי), אדם דאן (וושינגטון), אדריאן גונזאלס (סן דייגו), ראול איבנייז (פילדלפיה) - 24

        אחוזי חבטה:

        1. איצ'ירו סוזוקי (סיאטל) - 36.3
        2. ג'ו מאוור (מינסוטה) - 35.8
        3. הנלי רמירז (פלורידה), ג'ייסון בארטלט (טמפה ביי) - 34.5
        5. אלברט פוחולס (סט. לואיס) - 33.3

        ניצחונות מגישים:

        1. ג'ייסון מארקי (קולורדו) - 12
        2. ג'וש בקט (בוסטון), מאט קיין (סן פרנסיסקו), רוי האלאדיי (טורונטו), יוהאן סנטנה (ניו יורק מטס), טים וייקפילד (בוסטון) - 11

        ERA:

        1. דני הארן (אריזונה) - 1.96
        2. זאק גריינקי (קנזס סיטי) - 2.08
        3. טים לינסקאם (סן פרנסיסקו) - 2.27
        4. מאט קיין (סן פרנסיסקו) - 2.32
        5. פליקס הרננדז (סיאטל) - 2.52

        אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)