מלו חמישה כוכבים

ראשי שמונה המעצמות הגדולות בעולם (G8) שהתכנסו באיטליה בשבוע שעבר, מצאו לעצמם גם זמן להתעסק בכדורגל. הנושא המרכזי שעמד על הפרק היה הדחתו והגלייתו של הנשיא מנואל זלאייה בהפיכה הצבאית בהונדורס, אבל נשיא ברזיל, לואיס אינסיו לולה דה סילבה, החליט גם להשתעשע. לולה העניק לנשיא ארצות הברית, ברק אובמה, חולצה חתומה של הסלסאו, שזה עתה זכו בגביע הקונפדרציות לאחר ניצחון על האמריקאים בגמר. מבין כל השחקנים, דרש לולה להעניק את החולצה מספר 5, זו של פליפה מלו.

אובמה, חובב ספורט מושבע, לא ידוע באהבתו לכדורגל והעדשות שהנציחו את האירוע תפסו אותו מופתע ומובך מהמתנה. לעומתו, כמו כל ברזילאי טיפוסי, הכדורגל זורם בדמו של לולה. "צפיתי בכל המשחקים ואני מרוצה, מצאנו את דונגה החדש", אמר הנשיא בהתייחסו למלו. לולה לא לבד. דונגה עצמו סימן את מלו כיורשו ונותן יחס מיוחד לבן טיפוחיו. ארסן ונגר קרא לו "ז'ילברטו סילבה החדש" ויובנטוס שילמה עליו השבוע 21.5 מיליון יורו והחתימה את הקשר האחורי הנהדר לחמש שנים.

יחד עם זאת, מלו מהווה סוג של אנטיתזה לקשר האחורי הברזילאי הטיפוסי. לא מדובר בשחקן האלמוני שפרץ וזכה להכרה במדי הנבחרת כמו ז'ילברטו סילבה או סזאר סמפאיו. מלו הוא טיפוס שחצן ודעתן, שלא מתבייש לומר את אשר על ליבו. מהבחינה הזו, קווי הדמיון לדונגה קיימים בעיקר על המגרש. שם מדובר בקשר אחורי אגרסיבי ולא מתפשר, שמשלב ראיית משחק פנטסטית, טכניקה ויכולת מסירה. בגיל 25, אחרי שהשלים תהליך ארוך של קבלת הכרה וגיבוש תפקידו במגרש, מלו אמור להוביל את הדור החדש של יובנטוס ונבחרת ברזיל.

בדרכו להפוך ליורש של דונגה, מלו עבר מסע מפרך ורצוף מכשולים, שכלל גם שינויי תפקיד מרובים. בגיל 21, לאחר ששיחק בפלמנגו, קרוזיירו וגרמיו, עזב מלו את ברזיל והגיע למאיורקה, בה מיעט לשחק. לאחר מכן המשיך לשנתיים ברסינג סנטאנדר, אבל המשיך להיחשב בברזיל לשחקן אנונימי. "שיחקתי בספרד כחלוץ והיה לי קשה מאוד להציג יכולת טובה. כשהגעתי לפיורנטינה קיבלתי את ההכרה ואת התוצאות כל אחד יכול לראות", אמר מלו לפני חודש בראיון לאתר הרשמי של פיפ"א.

עד אותה הכרה מיוחלת, למלו היו חיים קשים בספרד. "אתה לא יכול לשחק בקישור כי אתה לא מספיק טוב", אמר לו מאמן סנטאנדר, מיגל אנחל פורטוגל, כשהברזילאי התחנן בפניו לחזור לעמדתו המקורית. מלו המתוסכל עבר בקיץ 2007 לאלמריה, שם הוסט לעמדת הקשר המרכזי ורשם עונה נפלאה. "כשעברתי לאלמריה, הוכחתי לו שהוא טעה ובפיורנטינה, חידדתי את הנקודה עוד יותר", עקץ מלו את פורטוגל, שלימים הפך למנהל הטכני של ריאל מדריד.

לאחר העונה באלמריה, נמכר מלו לפיורנטינה תמורת 13 מיליון יורו במהלך שרשום בתקשורת האיטלקית על שמו של המנהל הספורטיבי, פנטלאו קורבינו. אלא שמי שעזר מאחורי הקלעים הוא דונגה. מאמן הסלסאו שיחק בין השנים 1988 ל-1992 בויולה ושמר על קשר הדוק עם המועדון. ההמלצה של דונגה הובילה את המהלך של קורבינו. יש הטוענים כי דונגה עמד גם מאחורי הסטתו של מלו לעמדת הקשר האחורי בפיורנטינה.

כשמלו הגיע לקבוצה גדולה ומצא את מקומו הטבעי במגרש, הדרך לסלסאו הייתה קצרה. דונגה הצהיר בגלוי כי הוא עורך מעקב אחר הכישרון ורמז: "אני שמח שהוא מצא את מקומו הנכון ואת הסביבה שתעזור לו להתפתח בקבוצה שמשחקת בסגנון דומה לנבחרת ברזיל". בפברואר השנה קיבל מלו את הזימון הראשון לנבחרת, ומאז הספיק לרשום 10 הופעות בחמישה חודשים ולהפוך לבורג מרכזי בזכייה בגביע הקונפדרציות. כך הושלם סופית תהליך הפיכתו ליורש.

תהליך ההכרה שעבר מלו הפוך לחלוטין מהתהליכים שעברו קשרים אחוריים אחרים בנבחרת ברזיל. ז'ילברטו סילבה וסזאר סמפאיו, לדוגמא, פרצו במדי הסלסאו והמשיכו לקריירה מפוארת. מלו, כאמור, בניגוד לקשר האחורי הברזילאי הטיפוסי, עבר את ההתחשלות בכדורגל האירופי לפני שקיבל את הבמה בנבחרת. אפשר להצביע על שוני נוסף – האופי הסוער והשחצני משהו של מלו. צניעות היא לא הצד החזק שלו. "אני אליל בפירנצה. כשאני הולך ברחוב, כולם מסתכלים. כשאני אומר שאעזוב, יש כאלה שבוכים", סיפר באחת ההזדמנויות בראיון בברזיל.

הנה עוד סיפור עדכני. ערב המפגש נגד איטליה בגביע הקונפדרציות, התראיין ג'אנלואיג'י בופון לתקשורת האיטלקית ואמר: "אנחנו יכולים לנצח את ספרד וברזיל בלי כדורגל גדול. בין נבחרת של להטוטנים לנבחרת קשוחה, אני מעדיף את האפשרות השנייה". מלו, שידע היטב בשלב זה כי בעונה הבאה ישחק יחד עם בופון ביובנטוס, לא נשאר חייב והגיב: "בופון מדבר יותר מדי, מחר הוא ישתוק". התוצאה בסיום, להזכירכם, הייתה 0:3 לברזיל.

האופי הלוחמני של מלו בא לידי ביטוי גם במגרש. 17 כרטיסים צהובים ושלושה אדומים היו מנת חלקו של הקשר בעונה שעברה בסרייה A. בחודש אפריל, אירחה פיורנטינה את קליארי. מלו התעמת במשך כל המשחק עם דייגו לופז, שחקן ההגנה האורוגוואי של היריבה. העימות הפך לקרב אגרופים במנהרה לאחר השריקה. ההתאחדות האיטלקית החליטה להשעות את השניים לחמישה משחקים. "עשו לו אמבוש והוא היה חייב להגן על עצמו", זעק צז'ארה פראנדלי, מאמן הויולה. מי שכמובן נחלץ לעזרה הוא דונגה, שהוסיף: "מלו ילד שקט, אני תומך בו".

אולי שקט זה לא הצד החזק של מלו, אבל בעיני פרשני הכדורגל, מדובר באחד הקשרים האחוריים המבטיחים בעולם, שלא נופל ביכולתו ממייקל אסיין, ג'נארו גאטוסו או חבייר מסצ'ראנו. מלו הוא אולי שחקן אגרסיבי מאוד, אבל יש לו ראיית משחק פנטסטית, טכניקה נהדרת ויתרונות גם בצד ההתקפי. "מלו הוא קשר עוצמתי עם איכויות. הוא צעיר, חזק ובעל מסירה מצוינת", פרגן ז'ילברטו סילבה. דונגה הוסיף: " מלו הוא שחקן מלא אופי. יש לו יכולת להכתיב את המשחק והוא תמיד מודע למה שקורה סביבו".

בינתיים בטורינו יושבים להם היו"ר ז'אן קלוד בלאן והמנהל הספורטיבי אלסיו סקו וחוככים ידיהם בהנאה. אלה אותם שני אנשים שמכרו לאינטר את זלאטן איברהימוביץ' ופטריק ויירה וסידרו לנראזורי ארבע אליפויות רצופות. אותם אנשים שהביאו לכם את סרחיו אלמירון, טיאגו, ז'אן אלן בומסונג וכריסטיאן פאולסן במחירים מופקעים. אותם אנשים שגרפו פעם אחר פעם את תואר "פח הזהב" – ההעברה הגרועה של הקיץ באיטליה, הצליחו סוף סוף לעשות את זה כמו שצריך. היד שנכנסה עמוק לכיס שלחה את הכסף למקומות הנכונים, כשיובה הצליחה לשים את ידה על דייגו מורדר ברמן וכמובן מלו והפכה בין לילה למועמדת מובילה לזכייה בסקודטו.

זה לא היה קל. המו"מ עם פיורנטינה היה ארוך ומפרך כשברקע ונגר הפעיל לחצים כבדים על מלו לחתום בארסנל. ז'ילברטו סילבה נשלח לשכנע את הקשר להגיע לצפון לונדון, אבל הביאנקונרי היו מהירים יותר והחלטיים יותר. התותחנים היו מוכנים לשלם 15 מיליון ליש"ט ולהוסיף את עמנואל אבואה. יובה שילמה יותר וצירפה לעסקה את מרקו מרקיוני. ההתעקשות של ונגר להיצמד לעקרונותיו ולא לשלם "יתר על המידה", הובילה לגל ביקורות חריף כנגדו בתקשורת האנגלית. הגברת הזקנה יצאה המרוויחה הגדולה.

בעוד מילאן הפכה לקבוצה לא רלוונטית בשוק ההעברות ואילו אינטר עסוקה בלשכנע את מייקון ואיברהימוביץ' להישאר, יובה מתנהלת נפלא הקיץ. "יובה היא המלכה של חלון ההעברות", כתב העיתונאי האיטלקי פבריציו פונצ'ירולי. בעידן שאחרי פאבל נדבד ורגע לפני סוף תקופת הנסיך, אלסנדרו דל פיירו, הגברת הקנה תיבנה סביב דייגו ומלו והצעירים הנפלאים מרקיסיו, ג'ובינקו ודה צ'לייה. יובה זקוקה לעוד שחקן הגנה ורסטילי, כמו פאביו גרוסו מליון או לורנצו דה סילבסטרי מלאציו שנמצאים על הכוונת, כדי להעמיד סגל עמוק שיחזיר אותה לטופ האיטלקי ויערער את עליונותה של אינטר.

לאחר החתמתו של מלו, לא היסס סקו להצהיר כי המטרה היא להחזיר את הסקודטו לטורינו. גם הברזילאי עצמו אף פעם לא חושש מהצהרות: "יובנטוס יכולה לזכות בכל התארים", אמר בראיון הראשון בקבוצתו החדשה. כמובן, היכן שצריך דחיפה קטנה, דונגה תמיד נמצא שם כדי לעזור ליורשו ובן טיפוחיו. בראיון ל"טוטוספורט" האיטלקי, הרים מאמן הסלסאו את רף הציפיות כשקבע בביטחון: "מלו ודייגו יובילו את יובנטוס להצלחה. הביאנקונרי החתימו שני שחקנים יוצאים מן הכלל".