הערב (ראשון) התבשרנו שיריבתה הבאה של נבחרת ישראל בחצי גמר גביע דייויס תהיה ספרד, ואם על המאבק מול רוסיה דיברו כאן במונחים של דוד נגד גוליית, כעת נראה שבאמת מדובר במשימה בלתי אפשרית.
פרט לכך שספרד היא מעצמת הטניס הגדולה בעולם בשנים האחרונות ומחזיקת הגביע המכהנת, העובדה שהמפגש ייערך במגרשם הביתי של הספרדים ועל משטח החימר האהוב עליהם, תעניק להם יתרון מכריע נוסף.
למרות נתוני הפתיחה המפחידים, יוני ארליך לא נרתע מהאתגר וניסה לחפש את הפן החיובי שבמפגש עם יריבה כל כך חזקה. "ברור שזה ספורט", אמר ארליך אחרי הניצחון הספרדי על גרמניה. "נלך לשם, נעשה את העבודה שלנו ונקווה לטוב. מישהו היה מאמין שננצח את רוסיה? ניתן את הנשמה".
"נסתדר על החימר כמו שתמיד אנחנו מסתדרים. מונטה קרלו, פאריס וכו'", המשיך ארליך. "ספרד היא הקבוצה הכי טובה על החימר, אבל מבחינתנו זו הולכת להיות חוויה הכי גדולה". אנדי רם הוסיף: "האמת שספרד היא הנבחרת הכי קשה שיכולנו לקבל, זו היריבה הכי מפחידה שיש. אבל בואו נהנה מהאירוע האדיר הזה, חצי גמר, נגיע לספרד ונראה מה יהיה שם".
הקפטן אייל רן היה ריאלי אף הוא אבל לא הרים ידיים מראש: "אנחנו אוהבים אתגרים, אז נסתכל על זה כאתגר ונעשה הכל כדי לעשות הכי טוב שאנחנו יכולים. אף פעם לא החזקתי לפני היום אצבעות לקבוצה גרמנית לפני היום, אבל לצערי זה לא קרה. עכשיו ניתן לכל מה שקרה בסוף השבוע הזה להתעכל ובשבוע הבא נתחיל לחשוב איך מתכוננים לספרד".
לגבי העובדה שלספרדים יש 15 שחקנים בטופ 100 לעומת אחד בלבד לישראל אמר רן: "אני לא מאמין שעד התאריך של המשחק נכניס כל כך הרבה שחקנים למאייה הראשונה ונבוא כפייבוריטים, אז נבוא כאנדרדורגים. ננסה להביא כמה שיותר קהל, למרות שהבנתי שזה נופל על ראש השנה, ונעשה את המקסימום".
עוד בוואלה!
על הנייר - לא כוחות
בשלושת המפגשים הקודמים בין הנבחרות ניצחה ספרד בקלות. הראשון היה אי שם ב-1953, כשהספרדים טיילו מולנו בברצלונה וניצחו 0:5. המפגש השני היה ב-1992 באווילס, אז הפסידה ישראל עם גלעד בלום ואייל רן לספרדים בתוצאה 3:0, והמפגש האחרון הגיע ב-1996, אז ניצחה ספרד 1:4 ברמת השרון, עם שני ניצחונות ביחידים של אלברט קוסטה, קפטן הנבחרת כיום.
בין ה-18 ל-20 בספטמבר יפגשו דודי סלע, הראל לוי, אנדי רם ויוני ארליך נבחרת שניצחה ב-16 מפגשי הדייויס האחרונים אותם אירחה, רצף שהחל ב-1999, וב-17 מפגשי הדייויס האחרונים בהם שיחקה על חימר. הספרדים זכו בגביע שלוש פעמים, בשנה שעברה אחרי ניצחון על ארגנטינה בחוץ, ב-2004 אחרי ניצחון ביתי על ארצות הברית וב-2000 אחרי ניצחון ביתי על אוסטרליה, והפסידו בגמר שלוש פעמים (1965, 1967, 2003).
לא רק נדאל
הכוכב הגדול של הסגל הספרדי הוא כמובן רפאל נדאל, אבל חשוב לזכור שאת הגמר אשתקד החמיץ השור ממיורקה עקב פציעה, וחבריו הסתדרו בלעדיו וחזרו מבואנוס איירס עם הגביע. אם הרקורד המופלא של נדאל בסבב ה-ATP לא מספיק לכם, בוודאי תשמחו לשמוע שהוא מחזיק במאזן של 1:12 במשחקי היחידים בגביע דייויס, כשהפסדו היחיד הגיע ב-2004, בהופעת הבכורה שלו בנבחרת מול צ'כיה. התקווה היחידה של ישראל בקשר לנדאל היא שבעיות הברכיים שהשביתו אותו לאחרונה יימשכו וימנעו ממנו לחזור לשיא כושרו.
השם החם בנבחרת הוא פרננדו ורדסקו, המדורג תשיעי בעולם, שהחליף את נדאל בגמר בשנה שעברה והשיג את הניצחון המכריע מול חוזה אקסוסו. העוצמות של השמאלי המצוין עשויות להתברר כקטלניות עבור הישראלים, שינסו להתנחם במאזן הדייויס הלא מבריק שלו: חמישה ניצחונות וארבעה הפסדים. שם מאיים נוסף הוא דויד פרר (22 בעולם), שניצח בשבעה מעשרת משחקיו בנבחרת, אך שמר על מאזן מושלם של 0:4 על החימר.
במידה ויזדקק לכך, יוכל הקפטן קוסטה להשתמש גם בטומי רוברדו (14 בעולם), שנוהג לאכזב במפגשי הדייויס, בחואן קרלוס פררו (37 בעולם) בעל הניסיון העצום שכיכב בזכייה הראשונה של ספרד בגביע ב-2000, ובניקולס אלמגרו (42 בעולם), שניצח בשתי הופעותיו בנבחרת בשנה שעברה. בזוגות מציבים הספרדים בדרך כלל את פליסיאנו לופז, עוד טניסאי גבוה עם יד שמאל אכזרית, יחד עם ורדסקו, בשילוב לא אידיאלי שנחשב לחוליה החלשה של הנבחרת.
