"אנחנו הנבחרת הכי מגובשת בעולם"

צפו במסיבת העיתונאים שנערכה לאחר הניצחון המופלא.

צילום ועריכת וידאו: איתי חסיד

נבחרת הדייויס הישראלית רשמה היום (שבת) את גדול ההישגים של מדינתנו הקטנה במפעל היוקרתי ואת אחד ההישגים הגדולים ביותר של הספורט הישראלי בכלל, כשהדיחה את נבחרת רוסיה המאיימת ברבע גמר גביע דייויס והעפילה לחצי הגמר.

אחרי הניצחונות של הראל לוי ודודי סלע אתמול במשחקי היחידים, השלימו אנדי רם ויוני ארליך את העבודה עם ניצחון ענק על מראט סאפין ואיגור קוניצין שקבע 0:3 לישראל והפך את שני המשחקים שייערכו מחר לחסרי חשיבות. 11 אלף צופים משולהבים ביד אליהו חגגו עם הנבחרת את הגשמת החלום, וכעת נותר רק לגלות מי תהיה היריבה הבאה בחצי הגמר- מחזיקת הגביע ספרד או גרמניה המפתיעה.

יוני ארליך הנרגש אמר בסיום: "הקהל מדהים. כשאנדי ויוני באים, דברים טובים קורים. באנו עם אנרגיות טובות, באנו במטרה לתת לקהל הזה, לנבחרת הזאת, להראל ולדודי שעשו עבודה גדולה ולכל הצוות. זה האירוע הכי גדול שהייתי בו בחיים שלי. למרות הגרנד סלאם, פה זה בלתי ייאמן. ש-10 אלף איש בקהל קוראים בשם שלי, זה משהו מיוחד. אין דבר יותר מתוק מלשחק ולנצח בבית. זה משהו שאני אנצור לכל חיי".

ארליך המשיך, והלך על הגבול הדק שבין עולם הפנטזיה והמציאות. "יש חלומות שאתה לא יכול להרשות לעצמך לחלום, בטח לא לנצח 0:3 את רוסיה. כנראה שחלומות כן מתגשמים. כשאתה עם הרבה לב והרבה רצון, אמונה וקהל מדהים מאחוריך, אני חושב שזה המפתח לחיים בכלל ובטח על מגרש הטניס. עם היד על הלב, זה לא היה כל כך קשה כמו שחשבו".

אנדי רם התרגש גם הוא: "כל כך נהנינו, שמשכנו את זה כמה שעות בשבילכם. פעם ראשונה שאני בוכה אחרי משחק, בכל הקריירה שלי אני צוחק ולוקח הכל בקלות. זה רק מראה עד כמה גדול ההישג וחשוב לשחק בשביל הנבחרת שאני כל כך אוהב אותה. באתי לדבר ולהודות לקהל, והצטמררתי בלי סוף. פתאום הדמעות התחילו לרדת. כנראה שצריך לעשות חצי גמר בגביע הדייויס כדי שאני אבכה כמו תינוק", אמר רם.

"יש מעט מאוד אנשים בעולם שמגיעים למעמד הזה להופיע עם מדינה שלמה מאחוריהם, ואני שמח שזכיתי בזה. מעבר להישג האדיר שלי ושל יוני לקחת גרנד סלאם, פה זה משהו עם כל הקהל שמריע לך. הגדולה של הנבחרת הזאתי זו האחדות, האהבה של כולם, הביחד. כל המדינה שותפה להיסטוריה, זה לא נקלט. תמיד האמנתי ואמרתי לחברים, שכל נבחרת שמגיעה לארץ, אין סיבה שלא נעבור אותה. אנחנו הנבחרת הכי מגובשת בעולם, את זה אני יכול לומר בוודאות. זה דייויס וזה נבחרת. במדינה קטנה כמו שלנו, אנחנו לא נבחרת של חצי גמר, אבל זו שנה שלישית ברציפות שאנחנו בבית עליון".

גם קפטן הנבחרת, אייל רן, לא ידע את נפשו מרוב אושר, ונשמע כסוג של ראש ממשלה כשלקח את המיקרופון ופנה לקהל בסיום המשחק המרגש. "לפני שנה שאלו אותי אם יש לנו נבחרת של בית עליון. אז אני רוצה להגיד שיש יש לנו קהל של בית עליון, ויש לנו מדינה של בית עליון!"

"אני כל כך מאושר, כל כך נרגש. היינו עם דמעות בעיניים על הספסל, והחוויה הזו מגיעה לכל מי שהיה כאן", המשיך רן. בהתייחסו למשחק עצמו, אמר קפטן הנבחרת: "הרגשתי די מוקדם במשחק שאנחנו יותר טובים. קצת איבדנו את המומנטום, אני חושב שהם הראו הרבה מאוד אופי להישאר במשחק ואחר כך המשחק טיפה נטה לטובתם, אבל במערכה החמישית אנדי ויוני פשוט הרימו את עצמם ודחפו את עצמם בעזרת הקהל, וזאת התוצאה. כל הזמן הרגשתי שאנחנו יותר טובים, ושבכל רגע נתון אנחנו עושים סוויץ' קטן ומתפוצצים עליהם, וכך היה".

הקפטן המשיך, ולא ממש רצה שהרגע הזה ייגמר. "זה לא נתפס. קשה לי לעכל את זה, הרבה אנשים עבדו קשה מאוד לאורך השנים כדי להיות חלק מהרגע הזה. הנבחרת זה לא דבר שקורה מיום ללילה, זאת עבודה קשה לאורך שנים".

גם הראל לוי, הגיבור הגדול של משחקי אמש, לא ממש הצליח להתאושש מ-24 השעות האחרונות. "אנחנו עדיין לא מעכלים את זה. בסט החמישי בכלל לא הצלחתי להסתכל על המשחק, התחלתי לקרוא תהילים. הרגשתי שזה בורח, זה היה אצלנו ביד ואז היתה לנו נפילה מסוימת. אני שמח שבסוף הצלחנו לנצח".

דודי סלע, שעלה עם תום המשחק ליציע כדי לחוש את האהבה הגורפת מהקהל, כבר התפנה להסתכל הלאה, אל חצי הגמר: " אני עדיין לא מעכל את זה. ההרגשה מדהימה, אני מקווה שגרמניה ינצחו את ספרד ונשחק נגדם בבית. לא יוצא לנו לשחק הרבה בארץ, וכשאני רואה את המשפחה והחברים צועקים זה עושה משהו מאוד מיוחד".