נר לי סאקיק

בעידן השחקנים החופשיים ותקרת השכר, פוחת דור השחקנים ששיחקו לכל אורך הקריירה שלהם באותו מועדון. ג'ו סאקיק היה אחד מאותם מתי מעט שעשו זאת, כשההכרזה על פרישה מהוקי קרח השבוע סגרה עבורו שני עשורים במדי קולורדו אוואלנש.

סאקיק נולד להורים קרואטיים (שאקיץ') ב-7 ביולי 1969 בעיר ברנאבי במחוז בריטיש קולומביה שבמערב קנדה. העובדה שהוא לא דיבר אנגלית עד גיל הגן הפכה אותו לאדם שעבד קשה מאד על מנת להגיע לרמות הגבוהות, ובגלל מימדיו הפיזיים הוא התרכז יותר ביכולת מאשר בכוח. בגילאי 17-18 סאקיק כיכב בליגות המשנה בקנדה, מה שגרם לקוויבק נורדיק לבחור בו בסבוב הראשון (בחירה 15) בדראפט של 1988. סאקיק הודיע לנורדיק שהוא מעוניין לשחק עונה נוספת בליגת המשנה לפני שעלה למקצוענים. אחד המנטורים שלו היה החלוץ הסלובקי פיטר שטאסטני, בין הבולטים בליגה בשנות ה-80. משחקו הראשון של סאקיק בליגה היה ב-6 באוקטובר 1988 נגד הארטפורד וויילרס (היום קרוליינה הוריקנס), ובו הוא מסר לאסיסט. את שערו הראשון בליגה הוא הבקיע יומיים אחר כך נגד ניו ג'רזי דווילס. בשלב מסויים היה סאקיק המועמד המוביל לתואר רוקי השנה (גביע קאלדר), אך פציעה בקרסול, שבגינה נעדר מעשרה משחקים, האטה את הקצב שלו, והוא סיים עם 62 נקודות ב-70 משחקים. בעונה שלאחר מכן הוא כבר סיים תשיעי בליגה עם 102 נקודות. שנה חלפה, וסאקיק מונה לקפטן של הנורדיק, תפקיד בו הוא החזיק עד לסוף הקריירה שלו. סאקיק נחשב מאז כאחד המנהיגים הגדולים של המשחק, והשתלב יחד עם סטיב אייזרמן מדטרויט, מריו למיו ומארק מסייה בצמרת המנהיגים הבולטים של שנות ה-90 בליגה.

מבחן המנהיגות הראשון של סאקיק הגיע בעונת 1991-1992. הנורדיק היו בשלוש העונות האחרונות הקבוצה הגרועה בליגה, וקיבלו את הבחירה הראשונה בדראפט. הם בחרו באריק לינדרוס. לינדרוס, שכבר אז דובר עליו כאחד מכוכבי העתיד של הליגה וכיורש עתידי לגרצקי וללמיו, הודיע באופן מפורש שהוא לא מעוניין לחתום ולשחק בקוויבק. המקרה חימם את האווירה והיחסים בין תושבי קוויבק ומחוז קוויבק, שרוב תושביו כידוע הם דוברי צרפתית, לבין שאר הקנדיים, במיוחד כשהתגלה שמי שלחצה על לינדרוס לא להגיע הייתה אמו. התגובה של סאקיק לא איחרה לבוא: "אני לא רוצה פה שחקנים שאין להם תשוקה למשחק. נמאס לי לשמוע את השם הזה. יש פה בחדר ההלבשה הרבה חבר'ה שרוצים לשחק". שנה לאחר מכן העבירו הנורדיק בטרייד את הזכויות של לינדרוס לפידלפיה תמורת מספר שחקנים ופרוספקטים, שאחד מהם היה חלוץ צעיר משבדיה בשם פטר פורסברג. כתוצאה מהטרייד הנורדיק התחזקו משמעותית, זכו באליפות הבית שלהם והגיעו סוף סוף לפלייאוף.

ב-1995 הודיעה קבוצת רוכשים שקנתה את הנורדיק והעבירו את הקבוצה לדנבר, שם הוסב שמה לקולורדו אוואלנש. האוואלנש שיחקו בעונת 1995/96 לראשונה בדנבר. הם היו קבוצה שלא עשתה אז יותר מדי רעש, כאשר האירוע ששינה את הקבוצה התרחש ב-2 בספטמבר במונטריאול. הקנדיינס ספגו במשחק בית את ההפסד הביתה הגבוה בהסטוריה שלהם, 11:1 לדטרויט, ופטריק רואה ספג תשעה שערים ויותר מזה - המון שריקות בוז מהקהל המקומי. רואה, שהוחלף אחרי השער התשיעי, הודיע לבעלים של מונטריאול שהוא רוצה לעזוב, וכבר למחרת בוצע טרייד שנחשב לאחד הטריידים החד צדדיים בהיסטוריה של הליגה, והטרייד המפורסם ביותר בהוקי קרח אחרי המעבר של ויין גרצקי מאדמונטון ללוס אנג'לס. עד כמה מפורסם? עד היום הוא נקרא "לה טרייד" על ידי הקנדים דוברי הצרפתית... בטרייד זה עברו רואה והקפטן מייק קין לקולורדו, תמורת ג'סטין טיבו, ריקי רוסינסקי ואנדריי קובלנקו. מאז הטרייד ניצחו הקנדיינס רק ארבע סדרות פלייאוף, ועד היום יש המתייחסים אליו כאל "קללת סט. פטריק".

וכמו שאומרים - הפסד של אחד הוא רווח של האחר. האוואלאנש הפכו להיות לקונטנדרים, כשהגיעו לפלייאוף באותה עונה. זו הייתה שעתו היה של סאקיק, שסיים את העונה הסדירה עם שיאי קריירה של 120 נקודות ו-69 אסיסטים. הוא כבש בסדרות הגמר 18 שערים (אחד פחות משיא הליגה), בהם שישה שערי ניצחון (שיא ליגה) והוביל את האוואלנש לזכייה ראשונה בגביע, כשהוא מסייע להפוך אותה לאחת המעצמות של ה-NHL. האוואלנש הפכו לדבר החם ביותר בדנבר, וסאקיק היה אחד השחקנים הפופולאריים בעיר, שני רק לג'ון אלוויי מהברונקוס. הוא נבחר, כמובן, גם כ-MVP של הפלייאוף באותה עונה. עונה לאחר מכן סיימו האוואלנש עם המאזן הטוב ביותר בליגה, למרות שסאקיק נטל חלק רק ב-65 משחקים. הוא סיים עם שמונה שערים ו-17 אסיסטים, אך האווס הפסידו בגמר המערב לדטרויט בששה משחקים. אלא שהעונה הגדולה שלו עוד תגיע בהמשך. בתום אותה עונה, סאקיק היה שחקן חופשי מוגבל (שחקן חופשי שניתן להשוות את הצעת הקבוצות המתחרות עליו – ר.פ.). הריינג'רס הציעו לו חוזה של 21 מיליון לשלוש שנים. האווס השוו את ההצעה בתוך שבוע, מה שהחל את גל ההחתמות הגדולות בליגה.

ב-2001 הוביל סאקיק את האוואלנש פעם נוספת למאזן הטוב ביותר בליגה, סיים שני עם 118 נקודות וקבע שיא קריירה של 54 שערים. האוואלנש נצחו בגמר את ניו ג'רזי ב-7 משחקים, וכאן סאקיק הראה את אחת הג'סטות המפורסמות בהסטוריה של הספורט. כשהוא בא לקבל את הגביע מגארי בייטמן, הוא לא הניף אותו מייד, אלא נתן אותו לריי בורק על מנת שישתתף בהנפה. בורק שיחק כ-20 עונות בבוסטון והיה אחד השחקנים הפופולאריים שם. לקראת סוף הקריירה שלו, כשהברוינס כבר היו מהקבוצות הפחות טובות בליגה, הוא עבר בטרייד לקולורדו על מנת לזכות בגביע. המחווה של סאקיק לא נשכחה בעיקר בבוסטון, שם חגגו לבורק את הזכיה בתהלוכה מיוחדת. בתום עונת 2001 נבחר סאקיק כשחקן ההוגן של הליגה, ה-MVP של השחקנים וה-MVP של הליגה.

סאקיק נבחר 13 פעמים לאול סטאר, ורשם שם שישה שערים, 16 אסיסטים (שיא ליגה) ו-22 נקודות. הוא שלישי אחרי גרצקי ולמיו, כשב-2004, למרות הפסד של המערב 6:4 למזרח, נבחר לשחקן המצטיין. גם לנבחרת קנדה הוא תרם. ב-1988 זכה סאקיק באליפות העולם עד גיל 20, וב-1991 הוא זכה גם באליפות לבוגרים. ב-2004 הניף עם קנדה את גביע העולם. הוא נטל חלק בשלוש אולימפיאדות – 1998, 2002 ו-2006, שם שימש כקפטן של נבחרת קנדה. שעתו היפה הייתה ללא ספק באולימפיאדת 2002 בסולט לייק סיטי, כשהבקיע ארבעה שערים ומסר שלושה אסיסטים ונבחר לשחקן המצטיין של הטורניר. בכך גם היה סאקיק אחד השחקנים הקנדים הבודדים החברים במועדון הטריפל גולד (אליפות עולם, אולימפיאדה וגביע סטנלי). סאקיק הבקיע פעמיים בגמר ומסר לשני אסיסטים בינצחון של קנדה 2:5 על ארצות הברית, משחק ההוקי הנצפה אי פעם בהיסטוריה של הדוד סם.

סאקיק המשיך לשחק באווס והפך להיות מנטור של שחקנים צעירים, בהם פול שטאסטני, בנו של פטר, שהיה המנטור שלו. בשתי העונות האחרונות הוא סבל מפציעות רבות, כשבעונה האחרונה שיחק רק חמישה עשר משחקים. ביום שלישי, יומיים אחרי יום הולדתו הארבעים ואחרי שזומן לסגל נבחרת קנדה לאולימפיאדה הקרובה שתיערך בוונקובר, לא רחוק מעיר הולדתו, סאקיק הודיע על פרישה. ב-1,363 משחקי ליגה (מקום 35 בליגה), הוא הבקיע 625 שערים (11) וחילק 1,016 אסיסטים (14) לסך של 1,641 נקודות (מספר 8 בהיסטוריה). הוא שיחק גם 172 משחקים בפליי אוף עם 84 שערים (7), 104 אסיסטים (20) ל-188 נקודות (7).

היכל התהילה? אין כאן בכלל שאלה.