פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הורס!

        ראיון רדיופני קצר בגנות המעמד המוגזם של טוטי ברומא העלה שוב את השאלה: מי הורס את הג'יאלורוסי?

        הקיץ הלא פשוט שעובר על רומא – ניסיונות כושלים של גופים שונים לרכוש את המועדון, גמגום בחלון ההעברות ומחאות אוהדים – קיבל תפנית של ממש בשבוע האחרון. תפנית שהשפעתה תתברר בשבועות הקרובים או אולי בכלל בסוף עונת 2009/10. ניקולה אירטי, עורך הדין של קונצרן ויניצ'יו פיוראנלי המועמד לקחת את המועדון מידי משפחת סנסי, ביצע את המהלך המטופש ביותר עבור מעסיקיו כשתקף את הקפטן והסמל הבלתי מעורער של הג'יאלורוסי, פרנצ'סקו טוטי. "רומא חייבת לשחרר עצמה מטוטי, בדיוק כמו שריאל מדריד צריכה להיפטר מראול. רומא צריכה אוויר נקי - טוטי הורס אותה", ירה אירטי בראיון רדיופוני שהיכה גלים באיטליה ואיחד את השורות בבירה.

        יכול מאוד להיות שפליטת הפה הזו, עליה הגן עורך הדין בחירוף נפש בראיונות עוקבים, היא זו שבסופו של דבר תותיר את רוזלה סנסי כנשיאת המועדון, חרף רצון האוהדים לראות בעלים חדשים וכסף שמוזרם. עסקת המכירה לידי פיוראנלי תקועה כבר מספר שבועות, וסימון מטרה על גבו של טוטי עוד בטרם הושלמה העברת הבעלות לבטח לא מסייע. "טוטי ראוי לכל הכבוד שהוא מקבל, כולל מחוץ לרומא", מיהר פיוראנלי עצמו לגונן על האליל הרומאי. "הוא יכול להישאר ככל שירצה כי הוא נועד למלא תפקיד חשוב במועדון. אני מוקף באנשים שמדברים יותר מדי וזה מזיק לתדמית ולכוונות שלנו".

        פיוראנלי היה הראשון ואחריו שצף את כלי התקשורת זרם של גיבויים, מחמאות ודברי חנופה לקפטן, החל מראש עיריית רומא ופוליטיקאים בכירים וכלה באחרוני האוהדים. גם הנשיאה סנסי הביעה תמיכה בלתי מסויגת בטוטי ("רק ההיסטוריה של אלפרדו די סטפאנו בריאל מדריד יכולה להשתוות לזו של טוטי ברומא"), והצדדים סיכמו על הארכת חוזהו עד יוני 2014, אז ינשוק הארטיסט לגיל 38. אבל השאלה הגדולה היא האם בעצם אותו אירטי לא אמר את מה שאחרים מרגישים אך לא מעיזים להעלות על דל שפתם – המלך הוא עירום. האם לרומא אכן כדאי להינתק מדמותו הדומיננטית של טוטי למען עתיד טוב יותר? ממש לא בטוח.

        לא נוגעים בסמלים

        חודשים ספורים לפני שפאביו קאפלו ערק מהבירה לטורינו על מנת לאמן את יובנטוס, הוא פנה לשחקני רומא הצעירים והציע להם ללמוד מאמרסון הממושמע והחרוץ ולא מטוטי. עבור הקפטן, שזכה יחד עם המאמן באליפות ב-2001, היה זה מעשה בלתי נסלח. כשקאפלו עבר לגברת הזקנה, המשיכו איתו גם אמרסון וג'ונתן זבינה, שניים שנודעו כנאמניו של דון פאביו וטוטי פשוט לא יכול היה לראות לצידו. קאפלו עצמו הפך לפרסונה נון גרטה באולימפיקו, גם (אבל לא רק) בגלל התקרית עם טוטי.

        למעשה, מאז תקופת זדנק זמאן הצ'כי בסוף שנות התשעים, טוטי סיגל לעצמו מעמד של כמעט אל רומאי, בדומה לאבי נמני במכבי תל אביב, אם נחטא לרגע בפרובנציאליות. טוטי מחזיק בסרט הקפטן כבר מעל לעשור, מוליך את טבלת מלך השערים של רומא בכל הזמנים עם 178 כיבושים והיה האיש שבזכותו חגגו הג'יאלורוסי אליפות שלישית בתולדותיהם. אפילו הסמל הגדול הקודם, ברונו קונטי, מקפיד לציין שטוטי ניצב בדרגה אחת מעל כל השאר.

        הרי טוטי הוא רומא. יש לו את הגאווה השמורה לרומניסטה אמיתי, הוא משלב באופיו ובצורת משחקו את האלמנטים העתיקים אך גם את המודרנים שבבירה האיטלקית, ואוהדי היריבות מתקשים להחליט אם לסגוד לו או לסלוד ממנו. גם הקהל הרומאי כמובן, אותו קהל שהביע מחאה חריפה נגד משפחת סנסי במחזורי הסיום של העונה כדי שזו תוותר על הבעלות, התייצב לצידה כדי לסוכך על הקפטן ולהצדיק את האמרה של פיוראנלי – "טוטי חשוב יותר מרומא עצמה ומי שמפקפק בו לא יודע מספיק על רומא". אחד האוהדים הציג זאת בצורה שאוהדי מכבי תל אביב ודאי מכירים וגם אחרים מסוגלים להזדהות, כשצעק לעבר מצלמות הטלוויזיה: "לא נוגעים בסמלים".

        סוג של פרה קדושה

        למרות האהבה חסרת התקדים ברומא לקפטן שלהם, שחולצותיו נמכרות הרבה יותר מאשר אלו של יתר חבריו לסגל גם יחד, דבריו של עורך הדין אירטי פגעו גם בנקודה רגישה שעשויה להיות מכרעת לגבי העתיד של רומא. הרי בטוטי אסור לגעת, על אחת כמה וכמה בימים אלה, בהם נהפך לסוג של פרה קדושה. מאמנים לא יכולים לספסל אותו לתקופה ממושכת על בסיס יכולת לוקה בחסר, אוהדים לא מבקרים אותו מחשש לקיתונות הבוז מצד חבריהם ושחקנים אחרים נותרים בצילו מתוך יראת כבוד מוגזמת לעיתים, גם על כר הדשא.

        המאמן לוצ'יאנו ספאלטי בנה סביב טוטי מערך שלם בו תופקד הקפטן בשפיץ כחלוץ יחיד. רומא הציגה כדורגל נהדר, סיימה שלוש שנים כסגנית ופעמיים אספה לחיקה את הגביע האיטלקי, כשטוטי כמובן מככב עם שערים למכביר, קריאת משחק יוצאת דופן, שליטה מופלאה בכדור ויכולת מפתיעה לשחק עם הגב לשער. אבל גם בימים ששחקנים כמו מנסיני הברזילאי או מירקו ווצ'יניץ' המונטנגרי פרחו והיו בשיאם, הכל הסתכם בטוטי. השחקנים האחרים הסתפקו בתפקידי המשנה ולעיתים אף נאלצו לשחק בעמדות זרות להם, עקב נוכחותו של הקפטן בחוד.

        מנסיני, למשל, לא דיבר עם טוטי במשך כמעט שנתיים כי נחשד על ידי הקפטן כתומך נלהב של אנטוניו קסאנו הסורר, אך מעולם לא תקף פומבית את הקפטן. הברזילאי לא התלהב להתחבר לטוטי מכיוון שחש מתוסכל ממעמדו המקצועי בקבוצה וידע שאין לו את הגיבוי המלא מהמאמן, גם כשהציג את הכושר הטוב מבין שחקני רומא. מנסיני, כמו קסאנו, מצא עצמו בסופו של דבר מחוץ למועדון, כשלשני השחקנים יש לא מעט מתגעגעים בקרב אוהדי הג'יאלורוסי.

        שווה בין שווים

        העונה האחרונה הייתה הקשה בתקופת ספאלטי. שיטת המשחק הייחודית נלמדה היטב על ידי היריבות, טוטי סבל מפציעות למכביר והמקום השישי עם הכרטיס לליגה האירופית הובטח רק בשלהי העונה ("אלמלא טוטי, גם לא היה כרטיס לאירופה", נכתב ב'קוריירה דלה סרה'). כשנראה היה כי המאמן מסיים את דרכו בקבוצה, פעלו השחקנים הבכירים בראשות טוטי מאחורי הקלעים למען השארתו.

        על פי דיווחים אותם מיהר הקפטן להכחיש, נפגשו הוא ודניאלה דה רוסי עם ספאלטי במסעדה בבירה כדי לשכנעו להמתין ולא להיענות להצעות אחרות. מספר ימים אחר כך, בדיוק כפי שרצה הקפטן, המאמן קיבל הודעה על המשך ההתקשרות עימו. "ביני לבין ספאלטי יש קשר נהדר ואני רוצה לסיים את הקריירה תחת הדרכתו", הודיע טוטי חגיגית לאחר שהתברר כי גם הוא ימשיך לחמש שנים נוספות ובכך אולי סגר את הדלת למועדון עבור מאמנים אחרים בשנים הקרובות.

        עכשיו יצטרך ספאלטי, דווקא הוא, הזוכה לאמונו המוחלט של הקפטן, למצוא את שביל הזהב עבור טוטי והקבוצה. שיטת המשחק ככל הנראה תשתנה, כשבמחנה האימונים המעודד עד כה נבחנת האפשרות לשחק ב-4-2-4, "שיטה בה טוטי יהווה חלק משמעותי במרכז ההתקפה לצד חלוץ דומיננטי", כפי שטען ספאלטי. ברור לכל שמקומו של טוטי ברומא - שכן ויתור עליו עלול לעלות ביוקר, כפי שחווה על בשרה נבחרת איטליה מאז פרישתו - אך ספאלטי ינסה למצוא את הנוסחה בה התלות בקפטן תפחת. מצב בו הקבוצה תנצל את כישוריו של 'אר פופונה' (התינוק המגודל), במקום שהוא ישתמש בה כפלטפורמה להפגנת עליונותו.

        במשך השנים דחה טוטי כל הצעה שהונחה בפניו ממועדונים אחרים והראה נאמנות מהי, כך שגם על המלעיזים לזכור לו חסד נעורים. אך אם יתקשה להשתלב בתוך המרקם הקבוצתי המחודש שבונה ספאלטי ולא ישכיל להבין את מקומו בגילו המתקדם ולזוז מעט הצידה – כפי שעשו בהצלחה רבים וטובים לפניו – אולי יימצאו בבירה האיטלקית מי שיחשבו כי הצדק היה עם אירטי, ושבמקרה של טוטי ורומא לא מדובר בחתונה קתולית.