זן נכחד

איך קרה שחלוץ המטרה עבר סירוס בכדורגל המודרני? לירן שבתאי מתגעגע לציידי השערים הקלאסיים ויוצא נגד המאמנים

לירן שבתאי
06/07/2009

רוד ואן ניסטלרוי, מכונת שערים עם ממוצע של 0.70 שערים למשחק במדי איינדהובן, יונייטד וריאל, יושב בבית ולא יודע היכן ישחק בעונה הבאה. לפי העיתון הטורקי "מילייט", גלאטסראיי הציעה עבורו מיליון וחצי יורו, כשרק על הג'ל בשיער של רונאלדו ריאל שילמה יותר.

יובנטוס מעוניינת להיפטר מדויד טרזגה, עוד סקורר גדול מהניינטיז, כשהביאנקורו מציעים אותו ועוד סכום כסף נכבד לויאריאל בתמורה לגוז'פה רוסי. אנדריי שבצ'נקו, עוד שחקן עונה בדימוס, עדיין מתאושש ממפח נפש בלונדון האפורה, ועדיין משתזף על הספסל בסאן סירו. נראה כי מדובר כבר בתופעה מדאיגה, שמדירה שינה מעיניהם של חובבי המשחק: חלוצי המטרה יצאו מהמודה.

לליין החדש קוראים ה"אול אראונד פלייר", כלומר שחקנים עם אוריינטציה התקפית רחבה. צו האופנה מכונה גם כ"חלוצים הגנתיים", אלה שיעשו הגנה, יירדו לעם וישתתפו במשחק השוטף, יבצעו פעולות טקטיות שלא יביישו שחקני שחמט, יבשלו שערים, ירדו לקבל את הכדור ולנהל את המשחק, ילחצו ללא הרף את ההגנה, ומעל לכל – כבר לא זקוקים להיות מוזנים מהקשרים. אם כבר, הקשרים הם אלה שזקוקים למסירות של החלוצים החדשים. נדמה שמבין כל חלוצי הדור הצעיר, היחיד שמריח כמו חלוץ 9 קלאסי הוא קלאס יאן הונטלאר - המוהיקני האחרון שמזכיר את סגנונם ההומוגני של ציידי השערים, כשמטרתו היא אחת ויחידה: לכבוש שערים, וכמה שיותר.

"כמו ואן ניסטלרוי, גם את הונטלאר מעניין רק לכבוש שערים", מתקומם כתב ה"דה טלחראף" פלנטאר גריסן, "הם לא חושבים על הקבוצה, אלא רק על עצמם ועל השערים שלהם". אבל מה רע בזה? המטרה בכדורגל לכבוש יותר שערים מהיריב, וממוצע השערים של הונטלאר, כשם זה של ואן ניסטלגול, עומד על 0.72 למשחק, אז איך לעזאזל אפשר לטעון שהם לא חושבים על הקבוצה? "הם כמו אמנים", טוען ג'ימי גריבס, כוכב נבחרת אנגליה במונדיאל 66', "חלוצים כאלה מרגישים שהם צריכים לרוץ כמה שפחות כדי להיות מרוכזים ורעננים כדי לנצל את המצב ברגע שהם יקבלו אותו".

עוד בוואלה!

הקוסמטיקאית של הסלבס עם 5 טיפים מנצחים לאנטי אייג'ינג

בשיתוף קליניק

החידוש: חלוצים הגנתיים

עד לא מכבר חלוץ נחשב לתפקיד הכי נוצץ ואליטיסטי במגרש, דבר שגרם להם להאמין שהם אינם צריכים ללכלך את צווארונם הלבן. אולם התזה הזו השתנתה. בעוד על חלוצי הרחבה אבד הכלח, מעמדם של שחקני התקפה המכונים "החלוצים ההגנתיים" - שלא פעם נראים כמו כלבים קטנים שרודפים אחרי כדור שנע בין שחקני ההגנה - צובר תאוצה.

כתב "גרדיאן" ג'ונתן וילסון מספר ש"בליברפול דירק קויט הפך לחלוץ בלם. הוא מציק ומגן כמו בלם אחורי. הוא נותן חופש לג'רארד, וזה לא מפליא למה בניטז רוצה כל כך את טבז: לא רק כדי להיות חלוץ שני, אלא כדי שישלים שלישיית התקפה שלא מפסיקה לרוץ, ללחוץ, לעבוד ולהגן, לא פחות משחקני הגנה". אין ספק, בניטז צודק, ולראיה העובדה שהוא לא מפסיק לזכות באליפויות עם החלוצים האפורים וההגנתיים שלו.

מה היה קורה אילו אלכס פרגסון היה דורש מאריק קאנטונה לבצע פעולות הגנה זוטרות במקום להתרכז באמנות? כנראה שזה היה מסתיים בנעל לפנים של הצרפתי או בבעיטת נינג'ה לצלעותיו, אבל כיום, עשור וקצת לאחר מהפכת אריק הגדול, היורש שלו באולד טראפורד, ווין רוני, הפך לשחקן הגנתי שממוקם בהתקפה. גם פרגי לא מתבייש להודות בפרהסיה שהוא "מקריב את היכולת ההתקפית והאישית שלו לטובת משימות טקטיות".

אולי פה טמון ההבדל בין ציידי שערים לבין החלוצים ההגנתיים? רוני תמיד אמר ש"אני לא מבסס את המשחק שלי רק על גולים, אני מתרכז בלהיות מעורב במשחק". חלוץ רחבה, כך נדמה, מתרכז בעיקר בלכבוש. באיטליה המצב זהה ואף מפחיד יותר: איברהימוביץ', האמן המשוגע, "הפך לשחקן שחושב בצורה קולקטיבית ולא כאינדיבידואל", כך לפחות על פי מוריניו, שניסה להחמיא לחלוצו: "פעם הוא ציפה שהקבוצה תתאים לו; היום הוא מתאים את עצמו לקבוצה".

זו אולי מחמאה למוריניו, אבל אכזבה עבור שוחרי המשחק. איך קרה, ממש מתחת לאף שלנו, שהתפקיד הכי נכסף בכדורגל – זה שכבש את לבם של האוהדים, הילדים והדוגמניות, החלום של כל ילד נורמטיבי, תפקיד החלוץ המרכזי - עבר סירוס בשנים האחרונות מבלי שתקום לה ועדה אחת (או אפילו קבוצה בפייסבוק) אשר תגנה את השינוי?

האג'נדה: לשים את הכדור ברשת

סר אלכס פרגוסון ביצע טרנספורמציה כזו בסוף עונת 2005. לאחר שלוש שנים עקרות פרגי החליט לזרוק את מי שהיה לדבריו "השחקן הכי טוב באירופה בלכבוש שערים", רוד ואן ניסטלרוי. פרגוסון לא הביא במקומו חלוץ אחר, אלא בחר לתת את השרביט לפורטוגלי צעיר בשם כריסטיאנו רונאלדו. "הוא יכול להפוך לשחקן התקפה מושלם", ידע פרגוסון, וצדק. צ'ק על סך 94 מיליון יורו ממחיש את זה הקיץ.

באותו קיץ ארור לחלוצי המטרה נפל דבר גם באיטליה: סילביו ברלסקוני החליט למכור את המלך של הקבוצה ועוד אחד מבין ציידי השערים הגדולים בדורו, אנדריי שבצ'נקו, אחרי עונה שבה כבש האוקראיני 28 שערים ב-40 משחקים. כשם שהעזיבה של ואן ניסטלרוי פינתה את הדרך לרונאלדו, כך גם העזיבה של שבצ'נקו קידמה את קאקה. ויתורן של שתי הקבוצות, אשר תמיד חרטו על דגלן לשחק עם שני חלוצים, סימל את תחילתם של שחקני ההתקפה הרבגוניים, אלו המצטיינים בלכדרר, למסור, לרוץ, לרדוף אחרי המגן, לנהל משחק התקפה, וכן, יודעים גם לכבוש.

אבי הגישה הזו היה מאמנה הגדול של מילאן, אריגו סאקי, שהפילוסופיה שלו התפתחה מהטוטאל פוטבול ההולנדי. "סאקי האמין שהלחץ האידיאלי מתקיים רק כאשר המרחק בין החלוץ לבלם הוא לא יותר מ-25 מטר", אומר וילסון, "מאחר שהבלמים לא יכולים לעשות לחץ במעלה המגרש, החלוצים יהיו אלה שיעשו זאת". היטיב ליישם זאת מאמן ברצלונה פפ גווארדיולה. "בלי הכדור אנחנו קבוצה איומה, לכן לחצנו קרוב לשער היריב כדי לזכות בכדור מוקדם", גילה הקטלאני בסיום גמר האלופות. הלכה למעשה התיאוריה הזו מתורגמת כך: למעט דני אלבס, שמדורג ראשון, הנרי עשה יותר עבירות מכל שחקני ההגנה. אז האם פעולות ההגנה של החלוצים החדשים תפגע באחוזי השערים שלהם?

החיים הם לא הסטטיסטיקה, הם מה שביניהם, אך לפעמים הם משקפים את כל הסיפור. אין תפקיד בכדורגל שיותר קל לבחון בו את התפוקה והאפקטיביות של השחקן מאשר תפקיד חלוץ רחבה, וזאת על פי מספר השערים. לא בישולים, לא חילוצי כדור מיותרים, לא לסגור את המגן, לא לרדת למטה, לא לברוח לאגף; האג'נדה ברורה, והיא לשים את הכדור ברשת.

והסטטיסטיקה לא משקרת. חלוצי הדור החדש מעמידים ממוצע שערים די דומה: טורס 0.43, רוני 0.36, טבז 0.37, היגוואין 0.38, אגוארו 0.37, ואדבאיור 0.32. מאידך, חלוצי הרחבה הקלאסיים שמפנים את הזירה מעמידים ממוצעים אחרים: אואן 0.48, שבצ'נקו 0.52, אינזגי 0.49, טרזגה 0.55, ו-ואן ניסטלרוי 0.70. היורש האולטימטיבי, הונטלאר מחזיק ממוצע של 0.74 במדי הירנביין, אייאקס וריאל (על אף שרק ימים יגידו אם הוא ישחזר הספק דומה גם ברמות הגבוהות).

התקווה: הצלת התפקיד הרומנטי

כיום, בכדורגל הפוסט פוסט מודרני, בעידן בו המשחק טקטי ואנליטי, עם ציניות מדעית שמסרסת, תפקיד חלוץ הרחבה הקלאסי נדחק החוצה. רוב החלוצים נאלצים לעשות משימות טקטיות אפורות שמקשות עליהם לבצע משימות התקפה סקסיות. משום מה, הזן החדש של החלוצים זוכה לביקורות נלהבות וכביכול מעלה את האיכות והשווי של השחקן. טקטיקות ותפקידים חדשים זה עניין של אופנה, וחלוץ שמשתתף במשחק השוטף, עושה הגנה כמו כל שחקן ולוחץ ללא הרף את שחקני ההגנה רץ עכשיו חזק במודה.

עם שקיעתם של סופר פיפו, וניסטלרוי וטרזגול, מי שאמור להיות התקווה של שוחרי ה"חלוצי הרחבה" - ציידי השערים, שודדים של גולים, עצלנים שהספרינט שלהם אחרי כיבוש השער יותר מהיר מהספרינט אחרי עוד מגן, אפאטים לגמרי מהנעשה מאחורי קן האמצע, שנמצאים פה רק כדי לכבוש - הוא קלאס יאן הונטלאר. לא נותר אלא להחזיק לו אצבעות, ולקוות שההולנדי יציל את התפקיד הכי רומנטי בכדורגל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully