ברוך הבא רוג'ר

אח, אין כמו להתגפף עם גביע מוזהב, מואר באור יקרות. הניצחון האדיר על רודיק בגמר ווימבלדון הכתיר אותו כטניסאי הטוב בכל הזמנים, כשהוא עומד ראשון על הפודיום עם 15 תארי גראנד סלאם. הגמר היה ה-20 במספר אליו הגיע השוויצרי, והוא מחזיק בשיא נוסף: בין ווימבלדון 2005 לפלשינג מדו 2007 הוא העפיל לעשרה משחקי גמר רצופים. אגב, חצי הגמר בו הביס את טומי האס היה ה-21 ברציפות שלו, עוד שיא בלתי אפשרי. חכמת המשחק שלו, יכולתו הטכנית הגבוהה ומגוון כלי הנשק הקטלניים שלו הציבו אותו 237 שבועות בפסגת דירוג הטניס, יותר מכל טניסאי אחר, והניצחון הכביר על רודיק מחזיר אותו לשם. יחד עם אישיותו החביבה והצנועה הוא אחד הספורטאים הכי פופולריים בעולם. סמפראס אמר עליו "הוא אגדה", וצדק.

בימים אלה הוא נאבק על תואר אליפות שמיני בטור דה פראנס, תחרות הספורט הקשה מכולן. בין 1999 ל-2005 רכב האמריקאי למספר דמיוני של שבעה ניצחונות רצופים בטור הצרפתי, כשהוא דוחק אחורה את שמותיהם של אדי מרקס האגדי, ז'אק אנקטיל, מיגל אידוראין וברנארד הינו (חמש זכיות לכל אחד). 12 שנה אחרי שהחלים ממחלת הסרטן ושלוש שנים אחרי שפרש, הוא השלים בתחילת השנה את ניצחונו ההרואי ביותר כשעלה על אופניו וחזר להתחרות באופן מקצועני, וזה כבר שיא שמגמד כל מספר או נתון סטטיסטי יבש.

מוחמד עלי היה הגדול מכולם, רוקי מרציאנו המופלא והאהוב היה היחיד במשקל כבד שפרש כאלוף בלתי מנוצח, עם מאזן אגדי של 0:49 (43 בנוקאאוט), אבל ברשימה הזאת ניתן כבוד למי שאפילו הזמן לא יכל לו. אחרי שהיה אלוף ב-1973 והפסיק להתאגרף ב-1977 (בחדר ההלבשה הוא חווה הארה אלוהית אחרי ההפסד לג'ימי יאנג), פורמן הדהים את העולם כשחזר בגיל 38 לזירה (שנת 1987). הוא נחל הצלחה אדירה, שהגיעה לשיאה בהשבת חגורת האליפות של ה-IBF וה-WBA לכרסו הגדולה בגיל 45 ! בזמן שבני דורו סידרו את השיניים מחדש והחלו לדבר לאט יותר, “ביג ג'ורג'” הפך לאלוף במשקל כבד המבוגר אי פעם.

קריירת האימון הגדולה ביותר ב-NBA נפתחה בת'ריפיט (שלוש אליפויות רצופות) עם שיקגו של מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן (1991-1993), ואחרי הפסקה של שנתיים חזר ג'קסון על ההישג (1996-1998). בזמן שמאמנים אחרים נאבקים על טבעת אחת או הזכות להגיע לסדרת גמר, ג'קסון עשה ת'ריפיט לת'ריפיט וזכה בשלוש אליפויות רצופות עם הלייקרס (2000-2002). השנה ג'קסון עקף את רד אאורבך וזכה באליפות רביעית עם הלייקרס, ועשירית בקריירה שלו. אמרו שהוא אימן את הכוכבים הגדולים ביותר ונהנה מקבוצות מלאות כישרון, אך ג'קסון, אגו גדול בעצמו, ידע להביא את אגדות הכדורסל שעברו תחת ידיו לשיא יכולתן. עם טבעת על כל אצבע, הוא יכול לנופף לשלום לכל מקטרגיו ולהדליק בנחת "סיגר לזכר אאורבך" כפי שהבטיח.

לא נשכח שהשחיין הפנומנלי הגשים את השאיפה הגדולה בחייו בבריכה של בייג'ינג 2008 ולא באותה מסיבת סטודנטים באוניברסיטת דרום קרוליינה. הוא שולט בכל הסגנונות, אבל מצטיין במיוחד בפרפר, ויודע לעקוץ את יריביו כדבורה. בבריכה בבייג'ינג הוא שבר שיא אחרי שיא, והפך לרוק סטאר. פלפס קטף שמונה מדליות זהב (מתוכן שבע בשיאי עולם), כשהוא מותיר את מרק ספיץ מאחור, וחותר במרץ אל שיא השיאים: האלוף האולימפי בעל מספר מדליות הזהב הגבוה ביותר מכל ענפי הספורט, בתולדות המשחקים האולימפיים, עם 14 מדליות זהב.

האתלט היחיד שזכה ב-12 מדליות אולימפיות (9 מוזהבות), שבר כל שיא אפשרי בריצות הבינוניות והארוכות, והיה חלוץ ההכנה המקצועית לתחרויות, בדגש על היכולות הפיזיות והפסיכולוגיות. אמן הטקטיקה, שכונה "הפיני המעופף", היה דומיננטי בשנות ה-20 של המאה ה-20, והפך גיבור בארצו. באולימפיאדת פריס 1924 הוא הדהים כשזכה במירוץ ל-1,500 מטר, ושעתיים אחר כך ניצח ב-5,000 מטר, עם שיאים בשני המקצים. הפינים חששו לבריאותו ומנעו ממנו להתייצב בהמשך למקצה ה-10,000 מטר. נורמי התעצבן, וכשחזר לפינלנד שבר שיא גם במרחק הזה. כשהלך לעולמו ב-1973, נקבר בהלוויה ממלכתית.

"סטטיסטית הוא הנהג הגדול בכל הזמנים", קבע האתר הרשמי של הפורמולה 1, והמספרים מגבים זאת באופן ברור: שומאכר רשם שיא של 91 ניצחונות על המסלול, הקיף מהר מכולם את המסלול (76), ניצב 154 פעמים על הפודיום ואפילו זכה ביותר מקצי דירוג מכל נהג אחר (68 פעמים). כל הנתונים היפים האלה הובילו אותו לשיא הגדול והחשוב מכולם - שומאכר זכה בשבע אליפויות עולם, יותר מכל נהג אחר. דמותו על המסלול הייתה שנויה במחלוקת, והוא לא היסס להתנגש ביריביו בדרך למטרה (עם ז'אק וילנב ב-1997 זה לא הצליח לו), אבל למרות זאת הפך לנהג הפופולרי בעולם, כשהוא מהווה השראה לדור שלם.

כמו פדרר, גם כאן מדובר במאסטר עם מחבט. עוד לפני גיל שלוש הוא הדהים את אמריקה כשחבט נפלא ב"מייק דאגלאס שואו", והגולף הפך לענף של איש אחד מאז הפך למקצוען בשנת 1996. הוא שבר 20 שיאים בתחרויות המאסטרס, ושהה 264 שבועות בראשות הדירוג העולמי, יותר מכל שחקן בהיסטוריה. ב-2000 הוא זכה באליפות ארה"ב בהפרש של 15 חבטות מהשני בדירוג, ושבר שיא בן 138 שנה. יש לו כיום 14 תארי מייג'ור, אבל מה שמרשים הוא שבגיל 24 היה וודס לשחקן הצעיר ביותר שעשה גראנד סלאם (זכייה במאסטרס, אליפות ארה"ב, האליפות הפתוחה בבריטניה ו-PGA). אגב, הוא גם הספורטאי הכי רווחי בעולם עם הכנסות של כ-110 מיליון דולר בשנת 2008. חבר, אתה נמר.

הגרמניה הבלונדינית היא אולי הטניסאית הגדולה בכל הזמנים, וככזאת היא היחידה שזכתה בכל ארבעת טורנירי הגראנד סלאם לפחות ארבע פעמים. גראף החזיקה 377 שבועות רצופים בראש דירוג הטניס העולמי, הישג שאף טניסאי או טניסאית לא הצליחו אפילו להתקרב אליו. אבל השיא הכי גדול ומרשים שלה, החלומי מכולם, נקבע ב-1988, בה רשמה גראף "גולדן סלאם", זכייה בארבעת טורניר הגראנד סלאם בתוספת מדליית זהב אולימפית. גראף היתה לאישה הראשונה והיחידה עד כה שרושמת שיא שכזה. פלא שאנדרה אגאסי נפל שדוד בזרועותיה של הג'דאית הזאת?

תארו לעצמכם שזורקים לעברכם כדור אליפטי מחוספס באורך 28 סנטימטר, ובקור של 5 מעלות אתם חייבים לתפוס אותו ולרוץ כמו מטורפים, עד שמישהו ירסק לכם את העצמות או שתעשו טאצ'דאון. רייס, הווייד רסיבר הגדול בכל הזמנים, עשה את זה 1,549 פעמים בקריירה, ורץ עם הכדור למרחק 22,895 יארד (7,961 יארד יותר מהשני ברשימה, טים בראון), כשהוא מעניק לקבוצותיו - סן פרנסיסקו 49' (16 עונות), אוקלנד ריידרס וסיאטל סיהוקס - 197 טאצ'דאונים בתפיסה (208 טאצ'דאונים בסה"כ). יש לו 33 תפיסות במשחקי סופרבול, ובמשך 20 שנה הוא תפס כדורים שנזרקו לעברו מול מקררים אנושיים שרצו להוריד לו את הראש. המדהים הוא שבכל אותן שנים הוא החמיץ רק עשרה משחקי ליגה, למרות הקור, החום והכניסות שספג. אתם תופסים את זה?