מפחדים שידפוק להם פרז

ב-19 באפריל, לאחר שהתברר כמעט בוודאות כי פלורנטינו פרז ישוב לכס הנשיאות של ריאל מדריד, הגיח לו משום מקום ז'ואן גספאר, נשיאה של ברצלונה בין השנים 2000-2003, והתחנן בפני המדרידאים שיבחרו בכל אחד אחר, רק לא בפרז. "לטובתה של ברצלונה, אני מבקש מאנשי מדריד לא להצביע לפלורנטינו פרז. אני סבלתי ממנו, הוא הרס אותי וגרם לי להיראות כנשיא גרוע של ברצלונה. אל תבחרו בו".

הקריאה הילדותית הזו, של אחת הדמויות הנלעגות והמושמצות בתולדות הכדורגל הספרדי, כמובן לא שינתה דבר ורק הזכירה לכולם עד כמה היסטרי היה גספאר בהתנהלותו בימיו כנשיא. אלא שחודשיים לאחר מכן, כששוק ההעברות עולה על גדותיו וריאל מצרפת בעת ובעונה אחת את כריסטיאנו רונאלדו וקאקה, אותו הבהוב מן העבר גרם לקטלאנים להיזכר גם עד כמה עלובים היו החיים בצל תקופת הגלאקטיקוס הראשונה.

אז, בזמן שפלורנטינו פרז עמד בהבטחתו ("צירוף כוכב בעל שם עולמי בכל עונה") וריאל אספה תארים עם זינדין זידאן וחבריו, ברצלונה עמדה קפואה מנגד, לא עשתה דבר כאשר לואיס פיגו נחטף מידיה ושילמה סכומי עתק על שחקנים כמו מארק אוברמארס, עמנואל פטי, פאביו רושמבאק ואחרים שהתבררו כפלופים. אמנם, פרויקט הגלאקטיקוס של פרז התפוצץ בפניו בסופו של דבר, אבל כשלון התגובה של ברצלונה נחרת בתודעה. אי לכך, בהחלט ניתן להבין את הדריכות הקטלאנית בקיץ הנוכחי, ובמיוחד את הרצון להשיב מלחמה שערה ליריבה הגדולה מהבירה.

בדבר אחד אין ספק - המשבר הכלכלי לא מנע משוק ההעברות של קיץ 2009 להמריא לגבהים חדשים. החזרה הבומבסטית של פלורנטינו פרז לריאל וכמיהתו להקים מחדש את מפעל הגלאקטיקוס, יצרו סחרור רציני ומחירם של לא מעט שחקנים האמיר. על פרנק ריברי, אחד משחקני המריבה בין שתי הגדולות של ספרד, הציבו ראשי באיירן מינכן תג מחיר של 65 מיליון יורו וגם מחירו של דויד וייה הרקיע שחקים עד ל-45 מיליון יורו, אחרי 25 מיליון שדרשה ולנסיה תחילה.

ריאל מדריד יצרה אינפלציה בחלון ההעברות, ובברצלונה עדיין לא החליטו אם לקפוץ גם כן למים העמוקים או להישאר נאמנים לקו אותו הוביל בשנים האחרונות הנשיא ז'ואן לאפורטה. "לא מובן לי מדוע בברצלונה מתרכזים בנעשה במדריד", כתב מיגל ריקו בטורו ב'אל מונדו דפורטיבו'. "הם פשוט צריכים להתעלם. פרז מחפש את התקשורת, את התהילה ומוכן לעשות הכל למען גחמותיו, בעוד לברצלונה יש קו מנחה על פיו היא מתנהלת כבר שנים. ראוי שראשי ברצלונה יזכרו כי אינם תלויים בריאל".

לאפורטה עצמו הצהיר לא אחת כי אין בכוונתו להיגרר אחר הטירוף שמכתיבה ריאל מפני ש"לברצלונה יש מודל שונה לגמרי, שבנוי נכון ומייצר שחקנים גדולים במקום לקנות אותם כמוצר מוגמר", אך הדיווחים על כוונה לצרף שמות כמו זלאטן איברהימוביץ', ריברי או חבייר מסצ'ראנו מעידים על פאניקה מסוימת, רצון להפגין כוח ברבים. הרי מדובר בעמדות בהן לברצלונה כבר יש שחקנים שאינם קוטלי קנים, ולא בתפקיד כמו המגן השמאלי למשל, שם הצורך הוא מיידי.

עד עתה בברצלונה בעיקר מדברים ופחות עושים, אך ברור שבתוך הנהלת המועדון הדעות די חלוקות. מצד אחד, כל שם המוזכר כמועמד לריאל מדריד מקבל מיד איתות גם מברצלונה, ומנגד הקטלאנים טוענים שלא תהיה כל היסחפות. "מדיניות המועדון אף פעם לא הייתה למכור את הנכסים הטובים שלנו כדי לאפשר רכישות, וכמו כן אין כוונה לשלם סכומים מופרזים על שחקנים", ניסה יו"ר ועדת הכספים של ברצלונה, צ'אבי סאלה אי מרטין להסביר את גישת המועדון. "לא ניכנע לסחטנות של שחקנים כי אצלנו כסף לא משחק תפקיד. המטרה בברצלונה היא לא כסף, אלא זכייה בתארים".

עם כל הכבוד לגישה ששואף להכתיב האשף הפיננסי של ברצלונה, נראה כי אלופת אירופה מחפשת אחר פשרה כלשהי עם עצמה – לא לחרוג יותר מדי מהמדיניות, אבל כן להכניס איזו קטנה ליריבה הגדולה. הפתרון הנראה לעין טמון דווקא בשוק המקומי. אחרי שריאל מדריד שמה ידיה על קאקה ורונאלדו, וגם ריברי עשוי לשמוע בעצתו של זידאן ולהצטרף, ברצלונה יכולה להשיג את מבוקשה על ידי החתמתו של דויד וייה.

אחד הדגשים העיקריים בקדנציה המחודשת של פרז, בעיקר לנוכח הדרישה הבלתי משתמעת לשתי פנים של האוהדים, הוא חיזוק הזהות הספרדית של ריאל. לבלאנקוס יש רק את ראול, גוטי ואיקר קסיאס כשחקנים מרכזיים שגדלו במועדון, עם חיזוק ספרדי בדמות סרחיו ראמוס שהגיע מסביליה, בעוד אצל ברצלונה פתחו בהרכב בגמר ליגת האלופות שבעה בוגרי מחלקת הנוער ועוד שלושה המתינו על הספסל.

"ברור שיש קנאה בברצלונה", הודה קסיאס בראיון גלוי לב בעיתון 'ספורט'. "להם תמיד היה מודל מוגדר וראינו שבעה שחקני בית בגמר ליגת האלופות, בעוד שאצלנו מוותרים עליהם בקלות יתרה. כמעט בכל קבוצה בליגה אפשר למצוא שחקנים שעברו במחלקת הנוער של ריאל מדריד. אני רק יכול לברך את ברצלונה על הגישה הזו ועל כל ההצלחות שלהם העונה". כך, בזמן שברצלונה מציגה יחס מעודד של שחקן בית על כל שחקן זר ומתגאה בתוצרי אקדמיית לה מאסיה, כשאחד מהם אף מאמן את הקבוצה, במדריד נואשים לספרדים מכל מקום ומכל איזור, רק שיאזנו קצת את הסגל.

על כן, חשיבותם של ססק פברגאס ודויד וייה הופכת להיות מכרעת במאבק הניטש בין השתיים. בעוד שקשר ארסנל, למרות הפלרטוטים התכופים עם שני הצדדים, עשוי להפוך רלוונטי רק בעונה הבאה ולהיות יעד עיקרי של מושא הערצתו פפ גווארדיולה, חלוצה של ולנסיה הוא הקלף המרכזי כרגע. לא לחינם ברצלונה מוכנה לשבור בשבילו את שיא ההעברות שלה ולהשקיע 45 מיליון יורו.

התקשורת הקטלאנית מדווחת באופן תדיר על התקדמות במגעים בין וייה למועדון, כשהחזרה המוקדמת יחסית של נבחרת ספרד מטורניר הקונפדרציות בדרום אפריקה עשויה לזרז את המהלך עוד יותר. אלא שמדי יום עולים סקרים לגבי גובה הסכום אותו צריכה ברצלונה להשקיע עבור החלוץ, והאם זה בכלל ישתלם לה בהמשך, כאשר תשובות חד משמעיות לא עולות עדיין. ההיסטוריה של וייה מוכחת – לא הייתה עונה בה ירד מרף 15 שערי הליגה, בין אם היה זה במדי ספורטינג חיחון בליגה השנייה, סראגוסה או ולנסיה – אך גם לאוהדים קשה להעריך כרגע כיצד יתמודד עם הציפיות הגדולות שיבואו בשל תג המחיר.

בכל מקרה, שחקני ברצלונה משתוקקים לשתף פעולה עם חברם לנבחרת ספרד, שבמדריד הוכרז בטרם עת כגלאקטיקו השלישי ובעיתון 'מארקה' הגדילו לעשות כשפירסמו בשער פוטומונטאז' של החלוץ הלבוש בחולצה הלבנה של ריאל ולראשו מוצמד תג המחיר אותו כביכול שילמו הבלאנקוס. "לדויד וייה זורמים גולים בדם והוא שווה את אותו סכום כסף ששולם על קאקה", אמר צ'אבי ל'אס' הספרדי. "אני רוצה שיעשה רק את הצעד שיגרום לו אושר, אבל אשמח אם יצטרף לברצלונה".

גם ז'ראר פיקה אמר דברים ברוח דומה, והבהיר כי אם העסק היה תלוי בו היה מחתים את וייה בלי להניד עפעף. שני השחקנים אף בחרו לשלוח מסר לפרז ולפרויקט הגלאקטיקוס המחודש שלו, כשטענו כי "אם פרז יתקשר, לא נענה לו". "תהיה עונה מרגשת, התחרות תהיה קשה יותר והאוהדים והתקשורת צפויים ליהנות", סיכם פיקה את התנהלות העניינים מנקודת מבטו. "היה ברור שבריאל יעשו הכל על מנת להתחזק אחרי העונה החולפת, אבל אנחנו לא חושבים שיש עלינו לחץ להשתוות אליהם בהחתמות. הלחץ עלינו יהיה רק בכל הקשור לתארים. שם נישפט".