"תשאלו את מכבי למה זה נגמר"

הרבה שנים הולך דני גוט במדבר הכדורסל הישראלי. הוא עבר כמעט בכל תפקיד אפשרי: בשלוש קדנציות שונות הספיק לשמש סקאוט ועוזר מאמן במכבי תל אביב, ג'נרל מנג'ר זמני בהפועל חולון הגדולה, ואף עבד עם דייוויד בלאט באפס פילזן ובנבחרת רוסיה. רק כעת, בגיל 44, זוכה גוט להזדמנות הראשונה שלו כמאמן ראשי, כאשר אמש (רביעי) חתם בעירוני רמת גן.

כאשר גוט נשאל מדוע זה לא קרה עד היום, הוא משיב בכנות כי "אפשר להאשים אותי בזה. קודם כל, לא הייתי מוכן להתפשר מבחינה כספית. שנית, היו לי אופציות לאמן בעבר, לפני שנתיים יכולתי לאמן את הפועל גליל עליון, אבל העדפתי לעבוד עונה שלמה יחד עם דייוויד. חשבתי שהיה חסר לי עוד קצת ידע, שיכולתי לקבל מדייוויד. אני לא מצטער על זה".

יחד עם זאת, מודה גוט כי "בארץ צריכים להשתמש במרפקים, צריך לדעת לשווק את עצמך, וזה תחום שהייתי צריך לפתח. עברתי בכדורסל את כל השלבים: אימנתי קט-סל, נערים, הקמתי בתי ספר, הייתי עוזר מאמן וסקאוט. למדתי בכל תפקיד ומכל מקום".

רק בקיץ שעבר מונה גוט לעמוד בראש מחלקת הסקאוטינג של מכבי תל אביב. אלא שבתחילת מרץ פוטר. "לאור מה שקרה בשוק ובמועדונים אחרים, היו במכבי אנשים שרצו מאוד לבנות מחלקת סקאוטינג, אבל היו גם כאלו שפחות רצו", מספר גוט. "הרעיון הזה יצא אל הפועל ואמור היה להימשך ארבע שנים. אני לא יודע אם להגיד לצערי, כי כרגע אני נמצא בתפקיד שמאוד רציתי, אבל שיתוף הפעולה לא נמשך הרבה זמן".

בטרם פוטר, דווח כי מערכת היחסים בין גוט למאמן פיני גרשון עלתה על שרטון. גורמים במועדון תלו בו את האשם לפארסת אלטון בראון, שהוחתם במועדון ושוחרר כעבור מספר שבועות, לאחר שנמצא בכושר משחק לקוי. "לא הפריע לי שניסו להפיל את התיק הזה עלי", אומר גוט בהתייחסות ראשונה לפרשה, "אני יודע מה היה חלקי בפרשה. גם חלק גדול מההנהלה יודע בדיוק את מה שאני יודע".

אתה יכול לומר שהרקע לפרידה ממך היה מקצועי?

"מכבי זימנו פגישה איתי, בה הודיעו לי על הרצון שלהם לסיים את ההתקשרות", משיב גוט בחוסר נוחות. "אולי כדאי שתשאל אותם למה זה נגמר אחרי כמה חודשים. בראות עיניי, אני חושב שעשיתי שם עבודה טובה. בתחילת הדרך הגדרנו כל מיני דברים, כמו מעקב אחרי צעירים בחו"ל ושחקנים של מכבי שנמצאים בקבוצות אחרות בארץ, ואני חושב שעשיתי את זה בצורה טובה. אבל במהלך העונה היו כל מיני שינויים במכבי, ובין כל השינויים הללו מצאתי את עצמי מחוץ לקבוצה", הוא רומז.

דווקא עכשיו, כשהפערים הכלכליים בין מכבי ויתר הקבוצות הבכירות באירופה הפכו לבלתי ניתנים לגישור, נדמה שחשיבותה של מחלקת סקאוטינג רק עולה. קבוצות כמו טאו ויטוריה וסיינה שופכות הרבה כסף על סקאוטינג והתוצאות לא מאחרות להגיע. מהבחינה הזו, סגירת המחלקה נראית כמו צעד בלתי מובן.

"זה נכון שמועדונים מובילים באירופה מחזיקים במחלקת סקאוטינג. אם אין במכבי מחלקת סקאוט, סימן שיש מספיק אנשים בעלי ידע לבחור שחקנים ולבנות קבוצה".

אתה מרגיש שהתדמית שלך נפגעה אחרי מאורעות השנה האחרונה?

"אני לא חושב. מי שיודע מה הידע שלי ומה התרומה שלי בכל מקום בו הייתי, יודע מה אני שווה. מי שצריך לדעת, יודע במה אני הייתי מעורב בבניית הקבוצה בקיץ שעבר ובתוספות שהיו בהמשך. ככה שאני לא חושב שהתדמית שלי נפגעה; עובדה שהיום אני מאמן בליגת העל".

את הכדורסל האירופאי, כיאה לאדם שהעביר מספר שנים במעקב אחרי קבוצות שונות מרחבי היבשת, מכיר גוט לפני ולפנים. את ההשתוללות הכספית של מועדונים מסוימים הוא בהחלט לא רואה בעין יפה. "אני לא חושב שיש הצדקה לשלם סכומים של שמונה מיליון דולר לשחק באירופה. הסכומים שהסתובבו בשוק עד הקיץ הזה היו אסטרונומיים. האם יש למכבי מה למכור ביורוליג במצב הנוכחי? תראה, זה לא תלוי רק בהם. במצב הקיים, זה תלוי גם במועדונים האחרים".

למרות שאתה מסתובב בענף המון שנים, ואין הרבה מאמנים רבים שרשמו הישגים דומים לשלך, עדיין נראה שחובב הכדורסל הממוצע לא מכיר אותך. רק עכשיו אתה מקבל קבוצה בליגת העל. אתה מרגיש מספיק מוערך?

"זה לא שלא לוקחים אותי ברצינות; פשוט יש הרבה אנשים שלא מכירים את הרקורד שלי. בעולם יש שני סוגים של אנשים: אלו שמסבירים ואלו שעושים. אלו שעושים, אין להם מה להסביר, כי הם מצליחים. אלו שמסבירים, מסבירים כי הם לא מצליחים. אני מהעושים. מעבר לכך, רוב ההישגים שלי היו בחו"ל, ומן הסתם אנשים בארץ לא יודעים מה היה חלקי באותם הישגים. אולי אני צריך לשווק את עצמי טוב יותר. אבל בסך הכל אני שלם עם מה שעשיתי עד עכשיו. חוויתי חוויות בחו"ל, זכיתי באליפות אירופה לאומות עם נבחרת רוסיה, הייתי שמונה שנים במועדון גדול כמו מכבי תל אביב".

למה אפשר לצפות בעונה הקרובה מרמת גן?

"תהיה קבוצה צנועה, שבנויה משחקנים צעירים. אני מקווה להביא זרים מנוסים. הבסיס יהיה מורכב משחקנים ישראלים צעירים, שקודם כל אוהבים כדורסל. הציפיות שלנו הן לבוא לעבוד בכיף. לאן זה ייקח אותנו? את זה נראה בהמשך, כי זה יהיה תלוי גם בקבוצות אחרות. אנחנו נבנה סגל שיהיה כיף לעבוד איתו".

אפרופו כדורסל ישראלי: אתה מכיר את הכדורסל המזרח-אירופאי. בסרביה, בקרואטיה, ובליטא לא מפסיקים לייצר כישרונות. הכדורסל הספרדי בעלייה גדולה, גם הכדורסל הגרמני פורח. ורק הכדורסל שלנו, נדמה, הולך אחורה. איך אתה רואה את זה?

"זה עניין של שנתונים, אבל גם היום יש לנו שחקנים שעושים חיל באירופה. אם להשוות את זה מול שאר המדינות ביבשת, אז אני חושב שבארץ הבעיה מתחילה בכך שמאמנים נמדדים על פי הישגים מיידיים, להבדיל מאירופה, שם מאמנים נמדדים על פי כמות השחקנים שהם הוציאו מתחת לידיים שלהם. בהרבה מקומות באירופה מוכנים לקבל הפסדים בשביל לייצר שחקנים. מעבר לכך, בארץ יש הרבה לחץ על המאמנים והקבוצות מצד ההורים של השחקנים. זה דבר שלא קיים בשום מקום אחר. דייוויד (בלאט) אמר פעם: 'כשאתה נהיה מאמן קורים שלושה דברים: אתה ישן פחות, אתה דואג יותר, וכולם פתאום יודעים יותר ממך'.

אגב, על הפארסה האחרונה בהפועל ירושלים יש לך מה לומר?

"אני לא נמצא בהנהלת הפועל ירושלים ואני לא גיא גודס, אז אני לא יודע מה היו השיקולים ומה הלך שם. באירופה קורים דברים חמורים יותר".

למרות התסכול המסוים וחוסר ההערכה למעמד המאמן בכלל ואליו בפרט, דומה כאילו בסופו של דבר גוט מרוצה ממצבו. "אנחנו מתעסקים בשמנת. אני בא עם חיוך. הדבר הכי חשוב לי בחיים זו המשפחה שלי, ואני שמח לפרנס את המשפחה שלי ממה שאני הכי אוהב לעשות בחיים, שזה הכדורסל. אני יושב פה בבית קפה, באמצע היום, מדבר איתך על כדורסל, אז על מה יש לי להתלונן? אתה מבין איזו זכות זו? יש המון אנשים בארץ שאין להם עבודה, שאין להם יכולת לפרנס את המשפחה שלהם. יש הרבה מאמני כדורסל שנמצאים במצב גרוע. ולכן, כשנופלת בחלקי הזכות לאמן מועדון כמו עירוני רמת גן, שזה תפקיד שעשרה מאמנים בכירים אחרים בארץ היו מתים להשיג אותו, מה שנשאר לי זה להסתובב עם חיוך עד האוזניים".