ברעם חובק עולם

שפיץ ללב

קבוצות מחליפות אותם כמו גרביים ודי בחצי שנה לא טובה כדי להשכיח מה הם עשו במשך שנים. האם עמדת החלוץ הפכה להכי כפוית טובה בכדורגל?

שגיב ברעם

לפני פחות משבועיים שלחה Wasserman Media Group, חברה המייצגת ספורטאים וקבוצות ספורט, קטלוג בן 32 עמודים למספר קבוצות פרמייר ליג. הקובץ תורגם גם לספרדית ולאיטלקית ונשלח לכמה קבוצות סריה A ולה-ליגה ומטרתו, כפי שהסביר יו"ר החברה, סם ראש, הייתה "הצגת היתרונות הפרסומיים והשיווקיים ותשומת הלב הבינלאומית, בהם תזכה הקבוצה שתחתים את מייקל אואן".

"בזמנים קשים מבחינה כלכלית, החתמה של מייקל אואן עשויה להיות ההחתמה בעלת הערך הגדול ביותר בקיץ בנוכחי", נכתב שם, "הוא אולטרה-מקצוען, לעולם לא מאחר לאימונים, יש לו נוכחות נהדרת בחדר ההלבשה והוא פופולארי בקרב כל חבריו לקבוצה ובקרב הצוות המקצועי... שתי העונות האחרונות היו מאכזבות מבחינת הסטנדרטים של מייקל ועכשיו הוא מחפש את ההזדמנות הנכונה להזכיר לאנשים מדוע בעבר הוא הוכתר לשחקן השנה באירופה".

מי האמין לפני כמה שנים שמייקל אואן, החל מהשבוע הבא שחקן חופשי אחרי שיסיים את חוזהו בניוקאסל, יחפש קבוצות על ידי שליחת קטלוגים שמסבירים מדוע כדאי להן להחתים אותו. עם 40 שערים ב-89 הופעות בינלאומיות וזכיות בתארים אישיים וקבוצתיים, גם הכתם הגדול של ירידת ליגה עם הקבוצה מצפון-מזרח אנגליה לא היה צריך למנוע מחלוץ מעוטר שעוד לא מלאו לו 30, למצוא קבוצת צמרת בפרמיירליג.

אבל היום זהו המצב, ואואן הוא לא החלוץ היחיד שמחזיק ברזומה מזהיר וזקוק לקבוצה חדשה הקיץ. גם רוד ואן ניסטלרוי יעזוב כנראה את ריאל מדריד, גם אנדריי שבצ'נקו ימשיך לחלום על דקות משחק, בצ'לסי או בקבוצה אחרת. וזה בלי לדבר על רונאלדו ואדריאנו, שמאסו באירופה והמאיסו את עצמם עליה בדרכם חזרה לברזיל.

כל השמות הללו וגם אחרים נחשבו עד ממש לא מזמן לחלוצים מהטובים בעולם. עשרות מיליונים שולמו עליהם, הם חתמו על חוזים עם משכורות בלתי נתפסות, אבל כמעט בין לילה הם נעלמו ונאלמו, כל אחד מסיבותיו שלו. בפני כולם מונחות הצעות, אבל הם כבר לא מוזכרים כמועמדים לצ'לסי, מילאן או ריאל מדריד, אלא להאל סיטי או גלאטסראיי. הם החדשות של אתמול ואם נהוג תמיד לומר שעמדת השוער היא העמדה כפוית הטובה ביותר בכדורגל, בוודאי ישנם כמה חלוצים שיחלקו על הקביעה הזו.

עוד בוואלה! NEWS

העור משתנה? יש לזה הסבר, וגם פתרון ממש פשוט ומצוין

לכתבה המלאה

מחשדות לזכרונות, מזכרונות להספדים

מבחינה תיאורטית, מייקל אואן היה צריך להיות השם החם ביותר של שוק ההעברות הנוכחי, בגלל שמו והרזומה הנלווה אליו ובעיקר מכיוון שהקבוצה שלבסוף תחתים אותו לא תהיה צריכה לשלם לאחרת אפילו פני אחד. לפני חצי שנה, כשחלון ההעברות של ינואר היה פתוח לרווחה, ייתכן מאוד שאם ניוקאסל הייתה חפצה בכך, היא גם יכולה הייתה למכור אותו בכמה מיליונים ולחסוך את המשכורת שלו, היום המצב השתנה.

באותם ימים לא הפציעות הבלתי נגמרות וגם לא התפקיד הבכיר של אואן בכישלון של המגפאייז היו אמורים למנוע מקבוצות כמו אסטון וילה, אברטון ואולי אפילו ליברפול, לשים עליו את היד, אבל חצי השנה האחרונה פגעה בו ובמוניטין שלו בצורה קשה. את שער הליגה האחרון שלו כבש החלוץ ב-10 בינואר, פאביו קאפלו מתעלם ממנו דרך קבע בנבחרת אנגליה ולפתע, בתוך שישה חודשים בלבד, שחקן השנה באירופה בשנת 2001 ואחד מכדורגלניה האהובים והמוערכים של אנגליה, צריך להזכיר מי הוא.

המלחמה של אואן היום היא לא נגד בלמים יריבים, אלא למען המשך קריירה בקבוצה שהשאיפות שלה הן יותר מהישארות בפרמיירליג. והוא נלחם בחירוף נפש, כמו שלא עשה מעולם כשלבש את החולצה והסמל של ניוקאסל באף אחת מארבע העונות שלו בסט. ג'יימס'ס פארק. הקטלוג שלו כולל האשמות כלפי שחקני הקישור של המגפאייז שלא היו מספיק יצירתיים להזין אותו בכדורי עומק, התנגחויות בצהובונים שביקרו אותו וסקירה רפואית, של הפיזיולוג האישי שלו, שמוכיחה שהוא בריא.

הסבלנות כלפי שחקני כדורגל בקבוצות בעלות שאיפות גדולות התקצרה עם השנים כי התארים ומה שבא בעקבותיהם, הם כמעט הדבר היחיד שנספר, אבל לחלוצים יש זכות קדימה להתלונן לפני כולם. במידה רבה נראה עולם הכדורגל כאילו הוא "סובל" היום מאינפלציה של חלוצים טובים, אבל לא בכך העניין. המציאות מספרת שלפני כל שחקן בעמדה אחרת, החלוצים נדרשים לספק קבלות כאן ועכשיו, בצורה מיידית ובכמויות גדולות.

תקופה לא טובה, התאקלמות לא מוצלחת בליגה אחרת או פציעה ארוכה, יכולים להשכיח אפילו שמות כמו הרנן קרספו, מייקל אואן, רוד ואן ניסטלרוי או אנדריי שבצ'נקו. אף אחד מהם כבר לא צעיר, אבל לא הגיל הוא זה שדרדר את הקריירה שלהם בצורה כל כך חדה וזה גם לא העניין. כעת הם הופכים לחשודים כמי שלעולם לא יחזרו לעצמם, המוניטין הופך לזכרונות והזכרונות הופכים לכמעט הספד.

מגחמה לספסל, מהספסל לצידי הדרך

עם המשאבים הכספיים שיש לקבוצות בליגות בכירות, היום הן מעדיפות לקחת סיכון עם קנייה של חלוץ נוסף, מאשר לקחת את הסיכון של שימוש בחלוץ שלא פגע כמה חודשים, גם אם הוא כבר נמצא בסגל שלהן. האירוניה היא שפעמים רבות קבוצות מתייאשות משחקנים כמעט באותה מהירות שהן ששו לשלם עליהם מיליונים.

לפני שנתיים טוטנהאם רכשה את דארן בנט תמורת למעלה מ-16 וחצי מיליון ליש"ט. לפני שנה היא מכרה את דימיטאר ברבאטוב ורובי קין והנחיתה את רומן פאבליוצ'נקו שהציג יכולת פנטסטית ביורו 2008, כמו גם את פרייזר קמפבל שהושאל ממנצ'סטר יונייטד. בינואר האחרון קין כבר חזר לקבוצה, כמו גם ג'רמיין דפו שנמכר לפורטסמות' בדיוק שנה לפני כן.

תהלוכה דומה נרשמה במנצ'סטר סיטי, שבשנתיים האחרונות החתימה את ואלרי בוז'ינוב, ז'ו, קרייג בלאמי, בנג'אני, פליפה קאייסדו ורוקה סנטה קרוז. מרבים מהם נרשם ייאוש כבר אחרי זמן קצר ומה עם קלאס יאן הונטלאר, שנחת בסנטיאגו ברנבאו רק חצי שנה, הציג בריאל מדריד יכולת לא רעה בכלל, אבל כבר לא נמצא בתכניות לעונה הבאה?

אבל טוטנהאם, מנצ'סטר סיטי, וריאל מדריד עם הונטלאר הם רק דוגמאות למה שהפך למגמה של ממש. "אני חושש שבשנים הקרובות נראה מספר גדל והולך של חלוצים שנרכשו כגחמה, נמצאו לא מועילים ונזרקו לצידי הדרך או למקום בו הקבוצות מקוות שמישהו יוציא רובה, יירה בהם וישים סוף לבעיה", כתב העיתונאי הארי פירסון בבלוג שלו בעיתון "גרדיאן".

מייקל אואן ורוד ואן ניסטרלוי ימצאו קבוצות חדשות, אנדריי שבצ'נקו יקווה להזדמנויות תחת קרלו אנצ'לוטי אם הוא יישאר בצ'לסי ואדריאנו מבסוט בברזיל. אבל לחלוצים אחרים, צעירים יותר, כאלו שנמצאים בשיאם ושחצי מהיבשת עוקבת אחריהם, כדאי להתכונן גם לתקופות פחות טובות, להדרדרות אפשרית שתגיע במהירות של מצמוץ. בגלל פציעה, בגלל התאקלמות קצת יותר איטית או בגלל בחירה שגויה. לפעמים נדמה שעמדת החלוץ הפכה להיות העמדה הכי כפוית טובה בכדורגל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully