קשת האפשרויות של כספי

ב-NBA ישנו טקס קבוע: נגמר הגמר, מתחיל הדראפט. רוב הטירוף של עונת המלפפונים מתנקז לימים שבין ההאנג-אובר מסיכומי האליפות לאותו ערב מרתק בו הקבוצות בוחרות את העתיד שלהן. ובדומה לעונת המלפפונים בכדורגל, לפעמים נדמה שהדראפט (האמצעי) מייצר הרבה יותר עניין ממשחק הגמר (המטרה). זהו חגן של הקבוצות הקטנות וההבטחות שמגיעות מהקולג'ים ומאירופה, מעט הזמן בו התקווה שולטת, עד שהמציאות תחזור לתפקוד מלא ותנפץ את רוב החלומות, כפי שהיא נוהגת לעשות.

דראפט 2009, שייערך ב-25 ביוני במדיסון סקוור גארדן, מייצר הרבה פחות תקווה מהרגיל. הקליפרס ייקחו את בלייק גריפין בבחירה הראשונה אלא אם כן יתהפך העולם בארבעת הימים הקרובים, ומעניין לבדוק להיכן יגיעו מומחה ההגנה האשים ת'אביט והילד הספרדי המסקרן ריקי רוביו, אבל בגדול מחזור 2009 נחשב לאחד מהחלשים שהיו. החולשה הזו הופכת אותו למעניינת במיוחד עבורנו הישראלים, כי הרבה בזכותה מדורג עמרי כספי, לפי כל התחזיות המעודכנות, במקום טוב בעשירייה השלישית, מה שמגדיל את סיכוייו להפוך לישראלי הראשון ב-NBA.

אבל לנו אין סבלנות לאישורים רשמיים ורגעים היסטוריים - אנחנו קופצים כמה שלבים קדימה לשאלה המעניינת באמת: האם כספי יכול להפוך לשחקן NBA משמעותי? כדי לענות על השאלה הזו, החלטנו דווקא לחזור אחורה רגע, אל שחקנים דומים ודומים פחות לכספי, שהגיעו מאירופה לליגת הכדורסל הטובה בעולם. את התשובה עדיין אין, אז בואו נסתכל על הדרך.

כחמישית מהשחקנים בליגה הם זרים, רובם עברו דרך אירופה. לא מעט כוכבים מהיבשת הישנה נבחרו במקומות נמוכים בדראפט (קירילנקו ב-24, טוני פארקר ב-28, ג'ינובילי ב-57) ולא היו חסרים גם פלופים מביכים (מיליצ'יץ' בבחירה שנייה, צקיטישווילי בחמישית), אך לא אלה ולא אלה מעניינים אותנו כאן. אנחנו מחפשים את אלה הדומים לכספי, אלה שהגיעו מאירופה במעמד דומה - שחקני כנף צעירים ומוכשרים שהתחילו להותיר רושם באירופה בלי להפוך לדומיננטיים באמת, כאלה שדי ברור שלא יהפכו לכוכבי גדולים מעבר לים. מתוך החבורה הזאת, היו כאלה שהפכו לשחקני NBA לגיטימיים - לינאס קלייזה, בוריס דיאו, מייקל פייטרוס, אנדראס נוצ'יוני. מצד שני, אחרים התייבשו על הספסל שנתיים-שלוש וחזרו כלעומת שבאו - זארקו צ'בארקפה, ויקטור חריאפה, סרגיי מוניה, מייקל ג'לאבל ואחרים.

מבין חבורת המצליחים, השחקן שהכי דומה לכספי הוא נוצ'יוני. בדיוק כמו הישראלי, הארגנטינאי הגיע ל-NBA על תקן השחקן הקשוח והאינטנסיבי ופחות על סמך כישורים (ובניגוד לכספי, זה לא קרה דרך הדראפט. הארגנטינאי הגיע לליגה הטובה בעולם בגיל 25). מהרגע הראשון שלו ב-NBA נוצ'יוני הוכיח שהוא יכול ללמד את האמריקאים כמה פרקים על קשיחות ולב ענק. השילוב בין גוף גדול, מהירות וחוסר פחד בשני צידי המגרש הוא אב-טיפוס עליו ינסה כספי לבנות קריירה בליגה הטובה בעולם. אפשר לראות אותו הופך למומחה לסחיטת אופנסיבים ומשתלב במשחק הריצה שרוב הקבוצות מנסות לגבש לחמישייה השנייה שלהן בשנים האחרונות. זו הדרך בה נוצ'יוני סלל את דרכו לעמדת השחקן השישי של שיקאגו, ואחד המחליפים הטובים בליגה.

הבעייה עם ההשוואה הזו היא שנוצ'יוני פשוט שחקן יותר טוב. הוא הגיע ל-NBA אחרי שצבר ניסיון ביורוליג ובנבחרת ארגנטינה, ואחרי שהיה גורם משמעותי בהצלחה של כל קבוצה בה שיחק, אחרי שביסס את עצמו כאחד הטובים באירופה בתפקידו. יש הבדל בין קשיחות להתלהבות לא ממוקדת, מהסוג שמספיקה לליגה הישראלית. נוצ'יוני הוא גם קלע שלשות נהדר, בעיקר בקלאץ', מה שהופך אותו לשחקן התקפה יעיל גם במשחק העומד, תחום שלא בטוח שכספי מסוגל לתרום בו כרגע ברמה הגבוהה בעולם. אז נוצ'יוני כספי כנראה כבר לא יהיה. מי כן?

שחקן שהגיע עם רזומה דומה יותר לכספי הוא ויקטור חריאפה. הפורוורד הרוסי הגיע לצסק"א מוסקבה ותפקד שם על תקן כשרון צעיר, רול פלייר באחת הקבוצות הטובות באירופה. הוא נבחר בדראפט במקום ה-22 על ידי ניו ג'רזי והגיע לפורטלנד, בה קיבל צ'אנס בעונה השנייה. אלא שזה לא היה זה, ואחרי שעבר בקיץ לשיקאגו ולא הצליח להשתלב גם בה, חזר לצסק"א מוסקבה, שוב לתפקיד משני.

חריאפה הוא שחקן יחסית כבד, אבל כזה שמסוגל לייצר בעצמו נקודות. גם כשקיבל את הצ'אנס הוא לא נראה כמו אחד ששייך ל-NBA - פחות מבחינת הרמה ויותר מבחינת הסגנון. הוא לא התאים לחשיבה של שיטת הכוכבים-ורול פליירס ולא הצליח לבוא לידי ביטוי בתוכה. כשחקן של אחד על אחד בסגנון המבוסס על הנעת כדור והגנה המבוססת על תיאום קבוצתי וחילופים ופחות על יכולת אישית, הוא אפילו יותר טוב מנוצ'יוני. אבל זה לא מה שחיפשו ממנו ב-NBA, וחוסר היכולת שלו להשתלב גרם לו למשבר שבסופו הוא נאבק על דקות בשולי הרוטציה של צסק"א.

כאשר בוחנים את היכולות של כספי, הפחד הגדול הוא שבדומה לחריאפה, הכישורים שלו לא מתאימים ל-NBA. כספי אמנם שיפר את הקליעה מבחוץ בשנה האחרונה, אבל הוא עדיין קלעי בינוני ביותר גם בטווח האירופי וזקוק להרבה זמן להוציא זריקה – זמן שב-NBA הרבה פעמים אין. הוא לא סט שוטר אלא שחקן שאוהב לייצר לעצמו מצבים. הוא חודר נהדר בקנה מידה אירופאי, אבל אף אחד ב-NBA לא יבקש ממנו להוריד כדור לרצפה ולהגיע לטבעת. בהגנה הוא בעיקר מתבסס על אנרגיות ועדיין לא הוכיח יכולת לנטרל שחקנים רציניים. אם הוא יודע למסור או לקחת ריבאונד הגנה, הוא עדיין לא ממש הראה את זה.

האירופאים שהגיעו עם פוטנציאל דומה לכספי והצליחו הביאו איתם יכולות שב-NBA מחפשים מרול פליירס - נוצ'יוני וקלייזה הם קלעי שלשות נהדרים וריבאונדרים טובים לעמדה שלהם, פייטרוס הוא סטופר הגנתי ששיפר מאוד את הקליעה, דיאו אחד הפורוורדים המוסרים הטובים בליגה וכן הלאה. אם כספי לא יפתח לפחות שתיים מהיכולות הללו יהיה לו קשה מאוד להצליח בליגה הטובה בעולם. אפשר לראות את ההבדל בין מה שנדרש משחקן באירופה למה שנדרש משחקן ב-NBA דווקא דרך השחקנים שלא הצליחו: צ'ברקאפה היה כשרון עצום, אבל בלי קליעה באמת יציבה והגנה לא היה לו מה לחפש מעבר לים. לחריאפה ומוניה פשוט אין שם מקום, אין קבוצה שמתאימה להם. מצד שני, אפשר לראות זאת גם דרך שחקן כמו ניקולה באטום, שהפך מכוכב אינדיבידואלי עם מגוון עצום של יכולות באירופה, למומחה הגנה ושלשות ב-NBA כבר בשנה הראשונה שלו.

האינסטינקט אומר שכדי לפתח את היכולות הנדרשות, כדאי לכספי להישאר עוד שנה בישראל, אבל לא בטוח שזה נכון. במכבי ת"א הוא יתקשה להתמקד ביכולות של רול פלייר, אלא שוב יידרש לספק הצלחות מיידיות, ולשם כך להשתמש ביתרונות שלו ופחות לעבוד על החסרונות. לכן, את רוב העבודה הוא יצטרך לעשות לבד.

וכמובן שאחרי כל הניתוחים, הגורם החשוב ביותר הוא המזל. אם שחקן נוראי כמו יאקובה דיאוורה סוגר כבר שלוש שנים ברוטציה של קבוצות NBA אין סיבה שכספי לא יצליח, אבל לשם כך הוא יצטרך ליפול על הסיטואציה הנכונה, ועבורו זה אומר קבוצה שאוהבת לרוץ ומתבססת על אנרגיות (או כמו במקרה של דיאוורה - פציעות של שחקנים בעמדות שלו). התחזיות טוענות שהוא יגיע או לסקרמנטו (של נוצ'יוני) או לשיקגו (ממנה הגיע הפורוורד הארגנטינאי), ובשני המקרים זה עשוי להפוך למקום מוצלח עבורו. אם הוא ימצא קבוצה שתשתמש בו נכון ותתן לו 10- 15 דקות של בלגאן, ואם יהיה לו את הזמן והמוטיבציה לעבוד על החולשות, כספי יהפוך לשחקן משלים לגמרי לגיטימי בליגת הכדורסל הטובה בעולם. אז נוצ'יוני או חריאפה? כמו שזה נראה כרגע, איפשהו באמצע. ואתם יודעים מה? לחלוטין לא מדובר בדבר רע.