רק הזרים יצילו את הליגה

האופנה האחרונה לדבר בשבחו של השחקן הישראלי והצורך לדאוג לו לעוד ועוד דקות משחק, הגיעה בחודשים האחרונים לשיא חדש. הגדלת הליגה ל-16 קבוצות נועדה בדיוק לשם כך. האג'נדה הקבועה של הפרשן הפופולרי אייל ברקוביץ' - בדבר הקטנת מספר הזרים והגדלת מספר הצעירים הישראלים שיבואו על חשבונם - היא התפתחות נוספת לפרשנות הקבועה של שלמה שרף לאורך השנים. פעם עוד מספיק היה לרמוז שברקוביץ' מחזיק בבית ספר לכדורגל מאוד מתפתח, ושבקרוב יתחיל למכור כישרונות ולכן זה יותר משקוף שיש לו אינטרס לכך שיהיו פחות זרים, אבל הקו בו בחרו ברקוביץ', שרף ולוזון הפך כמעט לנחלת הכלל. לא היתה כמעט תוכנית לסיכום העונה בה לא נשלפה האמירה הפופוליסטית: מספיק עם הזרים האלה, תנו יותר צ'אנס לישראלים.

הטעות שבמשוואה הזו לא קשורה לישראלים, אלא לזרים. הפתרונות שהליגה ממציאה למען השחקן הישראלי הם נכונים בחלקם ומתבקשים ברובם, אבל הישועה של הליגה יכולה לבוא רק מהזרים. רק אם נושא רמת הזרים יזכה לאותה רמת אכפתיות ויוקדשו לו לא פחות פתרונות. ההנחה לפיה אם נפתח עוד ועוד כישרונות ישראלים, שאם ניתן להם עוד ועוד דקות אזי בטווח הבינוני הליגה תשתפר - היא קצת מנותקת מהמציאות. פיתוח כישרונות ישראלים לא לגמרי עולה בקנה אחד עם פיתוח הליגה, והאפליה המתקנת שעומדת להיות מונהגת כאן תיטיב בעיקר עם הנבחרת.

למה הכוונה? בעיקר בלגיה, אבל לא רק. במציאות הקיימת כל שחקן ישראלי שיתפתח כאן בשנים הבאות בזכות דקות המשחק הרבות, ימצא את עצמו במוקדם או במאוחר בבלגיה, או בליגות אחרות ברמה הזו. אין מה לעשות, כמעט כל השחקנים הישראלים שבאמת יכולים להרים את הליגה, רוצים לצאת כמה שיותר מוקדם לקבוצות בינוניות מינוס ביבשת. הגבולות שנפרצו ובשורת הגלובליזציה שהגיעה אפילו עד לשחקנים סתמיים כמו שמעון אבוחצירה, תבלע כמעט כל שחקן שיצמח כאן בשנים הבאות. כמה שתדברו בשבחו של הכדורגלן הישראלי, כמה שתרצו לקדם אותו, לטפח אותו, לשמור עליו, תמיד יבוא הסוכן שיארגן לו חוזה טוב בלאריסה או בלוקרן וישאיר את הליגה מיותמת מעוד שחקן נורמלי שצמח אצלה.

רק עלייה ברמת הזרים יכולה לתת את התוצאה המבוקשת, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. העונות הכי גדולות של הקבוצות הישראליות היו כאשר רמת הזרים היתה בשיא. מכבי חיפה בליגת האלופות, הפועל תל אביב בגביע אופ"א, מכבי חיפה בגביע אופ"א. מי שלא מנסה לעצור את הנפילה בנושא מאז, לא מקדיש תשומת לב לשאלה איך מחזירים לכאן זרים איכותיים, ודואג רק לישראלים, כל אחד ממניעיו הוא, חוטא כלפי הליגה. חוטא כלפי המטרה להחזיר את הליגה לרמת עניין סבירה שגם תחזיר אותנו למגרשים.

כיצד משפרים את רמת הזרים? קודם כל צריך לרצות, להבין שיש כאן משהו שחייב פתרון, ולא כל הזמן לרדת עליהם. אחר כך חובה לטפל בשוק הסוכנים, שהופך עלוב מעונה לעונה. רמת הסוכנים שמביאים לכאן זרים (ועליהם, לצערנו, נסמכים רוב המאמנים החובבנים בישראל) דורשת יד מכוונת מלמעלה שתתערב ותמקצע את שרשרת המזון הזו. אפשר גם לכפות על מועדונים למנות אדם שיעזור להם לחלוש טוב יותר על שוק השחקנים ולא להסתמך רק על סוכנים פתטיים. רצוי כמובן איש מקצוע שירוויח עשרות אלפי דולרים אבל יחסוך למועדונים מאות אלפים, אבל אפשר גם להסתפק בעכברי כדורגל עולמי צעירים שיעשו זאת בשמחה תמורת אלפי שקלים בלבד. הכל כדי לייעל את תהליך בחירת הזרים. אפשר לעשות עוד הרבה מאוד דברים (כמו קריטריונים לא מחמירים מדי לגבי אישור עבודה לשחקנים זרים) ולכפות שדרוג גם בנושא הזה, אבל לשם כך צריך רצון ולא רק בוז.

יהיו שיגידו שלא באים לכאן זרים טובים, אבל זו לא יותר מדעה קדומה שלעולם לא עוזבת אותנו. הכסף של גאידמק הוכיח שגם סופרסטארים יבואו לשחק כאן תמורת כסף טוב, ואניימה, יבואה, בוקולי, גאלבן, יבוריאן ועוד הראו שעין טובה ותזמון נכון יכולים תמיד לסדר מציאות. מומלץ לראשי הענף לחשוב איך מביאים יותר שחקנים כאלה ופחות בלופים של סוכנים שעובדים על מאמנים, סטייל דולי ג'ונסון. התהליך בו הליגה מתרוקנת משחקנים ישראלים טובים לא עומד להיפסק פתאום עם הגדלת הליגה, והדרך היחידה שיכול למלא את החלל בצורה טובה היא זרים איכותיים יותר. זרים איכותיים שימלאו לנו את החסך ברמה, בגיבורים, באנשים שייקחו את הליגה הזו קדימה. אגב, זה לא אמור לבוא על חשבון הישראלים. כפי שראינו בתקופות בה הזרים שלטו כאן והובילו את הקבוצות הישראליות להצלחות אדירות במסגרת האירופית – גם לישראלים טובים נמצא מקום לידם, גם הם הרוויחו ולמדו מהאיכות שהתרוצצה לצדם.