"כשאפרוש מאימון קבוצות ארצה להמשיך לאימון של נבחרת. אנגליה היא החלום שלי, זה משהו שתמיד היה בתוכי". (פאביו קאפלו בראיון למגזין איטלקי ב-2006, כשעוד אימן את יובנטוס).
שעות אחרי ההפסד 3:2 לקרואטיה שמשמעותו הייתה שאנגליה לא תופיע ביורו 2008, נכנסו כלי התקשורת באנגליה למצב כישלון. בימים הבאים קראו צרכני המילה הכתובה בממלכה על המשבר שפוקד את הכדורגל האנגלי, על הטעויות בגידול דורות חדשים של שחקנים ועל הנזק בהצפת הזרים את הפרמיירליג. מומחים ניתחו את המצב והתקשו למצוא תחזית אופטימית ופרשנים ביכו את מצבו העגום של הכדורגל האנגלי, אבל במדינה אחרת ישב לו פאביו קאפלו שמעולם לא פסק להאמין במולדת הכדורגל.
גם אחרי שהדון האיטלקי קיבל את הג'וב האנגלי וניצח כמה משחקי ידידות, בתקשורת לא הניחו לו וערב פתיחת משחקי מוקדמות מונדיאל 2010 ב"אינדיפנדנט" המשיכו בקו הלוחמני וחסר האמונה העצמית כשהכריזו ש"הגיע הזמן שהוא ירוויח את הכסף שהוא מרוויח. המטרה: להעלות את אנגליה לגביע העולמי. המשכורת: 6 מיליון ליש"ט לשנה. אבל אחרי חמישה משחקי ידידות לא משכנעים, לפאביו קאפלו יש רק מה להוכיח".
אז קאפלו הוכיח ואם לא יקרה הבלתי יאמן, אנגליה שלו תעלה לטורניר העולמי בדרום אפריקה ממש בקרוב, כשכרגע היא עדיין אוחזת במאזן מושלם שכולל גם ניצחון חוץ על קרואטיה המאיימת. וכאן חוזר עניין האמונה, זו שהאנגלים איבדו בעצמם אבל שלקאפלו תמיד הייתה בהם, האמונה שהמאמן החזיר לאנגליה אחרי קמפיין כושל והביטחון ששב ובצדק.
"לכדורגלנים האנגלים יש חסימה מנטלית", ניתח קצת אחרי שנחת בלונדון, "החולצה של הנבחרת כבדה עליהם, אפילו על השחקנים הטובים ביותר. במצב כזה התפקיד של המאמן חשוב מאוד, הוא צריך להיות יותר פסיכולוג מאשר טקטיקן". אמר, ניגש לעבודה ופתח את הסתימה. עם ותק של שנים ארוכות בקבוצות צמרת וכשמאחוריו אינספור משחקים מכריעים, המאמן האיטלקי ידע בדיוק מה שווה הכדורגל האנגלי.
הסקי? אליל אמיתי
"פאביו תמיד נמשך לכדורגל האנגלי - ליופי של האצטדיונים ולאווירה המיוחדת שיוצר הקהל. הוא אוהב את התשוקה של האנגלים להגיע לכל כדור ואת המשחק הפיזי והאגרסיבי", התנדב לספר העמית הוותיק אריגו סאקי אחרי שקאפלו מונה לאימון נבחרת אנגליה באמצע דצמבר 2007. בזכות המשיכה הזו והמחויבות שלו לכדורגל שהוא כל כך אוהב, המאמן האיטלקי נהנה משנה וחצי כמעט מושלמת עד עתה.
מאז שהוא הגיע ועד היום, קאפלו הוכיח בכל רגע ובכל שעה שהוא מקצוען ובו באותה עת גם דאג להזכיר לאנגלים כמה הכדורגל שלהם טוב, כששוב ושוב טען באופטימיות שהוא מרוצה מאוד מהיצע השחקנים שעומד לרשותו.
לאורך השנים תמיד שם המאמן האיטלקי דגש על שימוש נכון בשחקנים פיזיים וכעת הוא הגיע במידה רבה לארץ השחקנים האתלטיים והפיזיים, ובדיוק בזמן שדור חדש של שחקנים שנדמים לעתים לאצנים יותר מאשר לכדורגלנים, מתקרב לפריחה. את מרסל דסאי, כפי שציין קווין מקארה מ"גרדיאן", קאפלו דרש מראשי מילאן להנחית בסן סירו אחרי שמארסיי ניצחה את קבוצתו 0:1 בגמר ליגת האלופות ב-1993 ולקדנציה השנייה שלו בריאל מדריד הוא הגיע עם שם אחד בפה: מאמדו דיארה. עכשיו במקום להתפשר על שלושה או ארבעה שחקני הרכב שהתכונות הבולטות שלהם קשורות בפיזיות שלהם, קאפלו יכול היה לבחור 11 כאלו.
כשקאפלו הזמין לסגל את קרלטון קול מווסטהאם או המשיך לתת אמון באמיל הסקי למוד הביקורות, רבים הרימו גבה, אבל לא הבינו שהוא התאהב בכדורגל האנגלי גם ובעיקר בגלל שחקנים כאלו. עם כדורגלנים כאשלי יאנג, גבריאל אגבונלהור, אשלי קול ותיאו וולקוט, קאפלו יכול להגשים חלומות ומי שראה את משחק הניצחון נגד קרואטיה או את ה-1:2 בהתמודדות הידידותית נגד גרמניה (שאמנם עלתה בהרכב ניסיוני) בנובמבר האחרון, הבין שהאיטלקי עושה שימוש מדויק בכלים שלו.
בשני המשחקים הללו אנגליה שטפה את המגרש, שיחקה כדורגל תזזיתי ובדקות ארוכות מקסמה את היתרונות הפיזיים של השחקנים שלה, שפעם אחר פעם הראו ליריביהם את המספר שעל גבם. מי שכתב וחשב שקאפלו ישחק כדורגל איטי, מסוגר ויותר מדי מסודר עם אנגליה, אכל את הכובע וצפה בחבורת שחקנים מלהיבה ואתלטית, שיודעת בדיוק היכן מצויים היתרונות והיכן מצויים החסרונות שלה.
ערב משחק החוץ באצטדיון מקסימיר בזאגרב, רוב אוהדיה של נבחרת אנגליה היו מסתפקים בתיקו מול יריבה שהתייצבה עם מאזן של 35 משחקי בית רשמיים ללא הפסד ושלמעשה הפכה לכבשה השחורה שלהם בקמפיין הקודם. התקשורת האנגלית פמפמה ללא הפסק על כך שאנגליה של קאפלו מנצחת אבל לא נראית טוב, על כך שהוא מאמן איטלקי ולכן ישחק הגנתי במטרה להוציא נקודה, אבל אנגליה ניצחה 1:4 ומאז הביקורות נדמו כמעט כליל. כי בניגוד לכולם, קאפלו ידע מה השחקנים שלו שווים, גם בהתמודדות במדינה שלא הפסידה משחק רשמי על אדמתה מאז פירוקה של יוגוסלביה.
4-4-2? לא מכיר משהו אחר
פאביו קאפלו הגיע לנבחרת אנגלית שבורה ומפורקת, הרבה בזכותו של סטיב מקלארן. "שנות ה-'Stevie G'", כינה עיתונאי את תקופתו של המאמן הקודם בגלל שכך היה מכנה את שחקן ליברפול. בממלכה ראו במקלארן מאמן שמתרפס בפני כוכביו, עוד אחד מהחבורה שנקראת "נבחרת אנגליה" אבל בוודאי לא זה שיוביל אותה. התמונה שלו ממשחק ההפסד לקרואטיה שהשאיר את האנגלים מחוץ ליורו, המראה שלו מתחבא מתחת למטריה, ייסמל לעד את תקופתו.
כשקאפלו הגיע, לעומת זאת, הוא הראה מהדריכה הראשונה במשרדי ההתאחדות שלנבחרת יש עכשיו בעל בית. כשנשאל איך הוא גרם לאנגליה לשחק כמו קבוצה, הוא ענה בפשטות: "זו העבודה שלי. עבדנו באימון ואני דיברתי מעט, אבל בנחרצות. אותתי חזק על נקודות מסוימות". היכן שרצה לשים דגשים שם, היכן שידע שהוא לא צריך להוסיף - שתק.
אחרי משחק ידידות נגד שוויץ ועוד מחצית נגד צרפת, הבין שאת המקסימום מהשחקנים שלו הוא יוציא בשיטת 4-4-2, האהובה כל כך על הציבור האנגלי ("אני חושב שלשחקנים יש הרבה ביטחון במערך הזה"). סטיב מקלארן לא החליט לאורך קמפיין שלם באיזה מערך לשחק. "קאפלו הוא טיפוס חזק, דעתני וכל מה שמעניין אותו זה לנצח, לא למצוא חברים חדשים", התרשם סיר בובי צ'רלטון.
אבל קאפלו לא רק עשה, הוא גם החמיא לכדורגל האנגלי בכל הזדמנות. "לא יכול להיות שבגמר ליגת האלופות ישחקו תשעה שחקנים אנגלים (לא כולל פול סקולס שפרש מהנבחרת) ושלא תהיה איכות - זה בלתי אפשרי", התייחס לגמר 2008 והדף את הביקורות, "במנצ'סטר יונייטד וצ'לסי לא שיחקו רק זרים, היו שם גם אנגלים והם שחקנים טובים, שחקנים באיכות גבוהה".
בהזדמנות אחרת תקף לא מזמן את הכדורגל האיטלקי כאילו היה אחרון האנגלים: "הליגה האנגלית יותר תחרותית מהליגה האיטלקית בצורה ברורה, וזאת בגלל שהציבור האיטלקי לא מוכן להתמודד עם כדורגל פיזי וכועס על שופטים כשהם לא שורקים לעבירות. באיטליה שחקנים צוללים כדי להשיג שריקות, באנגליה הקהל שורק לשחקנים כאלו בוז".
ג'רארד? יש עוד שחקנים טובים
היום פאביו קאפלו מגשים את החלום ובדרך עוזר לאנגליה לצאת מטראומת מוקדמות יורו 2008. קאפלו לא היה לוקח את נבחרת שלושת האריות אם הוא לא היה מאמין, אבל יש לו את כל הסיבות להיות אופטימי. כי בניגוד לביקורות, לאנגליה יש היצע עצום בשחקנים איכותיים ופוטנציאל ענק.
כשסטיבן ג'רארד היה פצוע ולא זמין למשחק החוץ נגד קרואטיה, גארת' בארי שיחק במרכז הקישור לצידו של פרנק למפארד וג'ו קול פתח באגף השמאלי. כשג'ון טרי או ריו פרדיננד נעדרו, מתיו אפסון פתח במקומם וג'ולאון לסקוט המתין על הספסל. כשארון לנון פתח במקומו של תיאו וולקוט הפצוע ולא הבריק נגד אוקראינה, קאפלו הכניס את דייויד בקהאם שסיפק כדור חופשי מצוין שלאחריו הגיע שער הניצחון.
אפסון, לנון, שון רייט-פיליפס, פיל ג'גיאלקה, פיטר קראוץ' ואחרים אולי נשמעים לחלק מאוהדי כדורגל כשמות של כדורגלנים בינוניים, אבל אין דבר רחוק יותר מהאמת, בטח כשמשווים אותם לשחקנים בהרבה מאוד נבחרות אחרות בעולם. השחקנים הללו משחקים בליגה הטובה, הקשה והחזקה בעולם ופוגשים שבוע אחרי שבוע יריבים מהטופ העולמי. טוטנהאם, אברטון ואסטון וילה אולי לא מצליחות להתברג לארבע הגדולות בפרמיירליג, אבל למרות שזה בלתי ניתן לבדיקה, כנראה שהן היו עושות את זה בכל ליגה אחרת בעולם, כשבגרמניה וצרפת הן גם היו נאבקות על האליפות.
בפני אנגליה עומדת עוד עבודה רבה והפסד לספרד במשחק ידידות הוכיח זאת היטב, אבל הקמפיין החד והקולע שלה עד עכשיו הוכיח שוב שההספדים על הכדורגל האנגלי והקינה על כך שההווה והעתיד שחורים, היו מוקדמים ומנותקים מהמציאות. אולי בגלל שבניגוד לכל המבקרים ואולי גם יותר מהרבה מאוד אנגלים, פאביו קאפלו מאמין בכדורגל ובכדורגלן האנגלי. הוא תמיד האמין.
